זו כתבה שנייה בנושא תערוכת היין הנחשבת ביותר באירופה בעשור האחרון. לשם תזכורת: 4,500 יקבים מכל העולם מציגים יינות מעשרות מדינות. השקעות אדירות בעיצוב ביתנים, מיתוג, יחסי ציבור, מסיבות עיתונאים, ארוחות שף שמתאימות ליין ובעצם, עושים כל דבר על מנת לקדם את תעשיית היין של ארצם. המדינות משתתפות במימון, בארגון, בעזרה לוגיסטית ובכל מה שנדרש על מנת שהביתן יצליח במשימה.

השנה הצליח מכון היצוא בראשות דפנה שטרנפלד (סמנכ"ל ומנהל חטיבת מוצרי צריכה) שאחראי בעצם על כל נושא קידום היין בחו"ל, לארגן 8 יקבים כדי שייצגו את ישראל ויראו לעולם כי תעשיית היין הישראלית פורחת ומרשימה והביתן מעניק הזדמנות נאותה להראות לציבור הרחב את ישראל היפה.

תפקיד מכון היצוא הוא לארגן את היקבים, לעזור בשינוע היין, להקים ולעצב את הביתן הישראלי, לארגן מסיבות עיתונאים, לתאם פגישות אם צריך ולהפעיל את כל כוחו הבירוקרטי של המשרד בתיאום עם משרד החוץ ומשרד הכלכלה שבתוכו פועל משרד התעשייה והמסחר. תערוכת יין עולה הרבה כסף ליקבים המשתתפים – רק לסבר את האוזן, כל יקב השקיע בין 10,000 ל 20,000 אלף יורו (על דוכן, עיצוב, טיסות, מלונות, מטעימים, ביטוחים וכולי) למכון היצוא יש תקציב תערוכות שממנו משלמים את הוצאות מתאמת התערוכה שבמקרה הזה הייתה יערה שמעוני, מנהלת תחום יין במשרד. שכן, מכון היצוא מתהדר בכך שהוא מנסה בכל כוחו לקדם את תעשיית היין כל השנה בכל מיני תערוכות.

עפר זקס, מנכ"ל מכון היצוא התהדר במשפט הכניסה שלו לתפקיד : "היצוא הישראלי הוא מנוע הצמיחה המרכזי של המשק. המציאות הכלכלית הגלובלית מציבה אתגרים רבים בפני היצואנים הישראלים, הקטנים והגדולים כאחד. אפעל להביא להישגים משמעותיים של מכון היצוא למען קהיליית היצואנים בישראל".

וכאן מתחילה סאגת מכון היצוא והביזיון הכל כך חלמאי שרק מלקרוא את התגובה הלקונית שלהם מבינים שאת המשרד לא מעניין כלום מלבד לסמן בדו"ח השנתי שלהם כי היו יקבים ישראלים בדיסלדורף. כל כך מביש מה שהם גרמו לביתן הישראלי בתערוכה, שבמדינה מתוקנת הם היו חייבים לפצות את היקבים על הביזיון. את הפסד הכסף שלהם, את הארגון הלקוי, את הפקרת ביטחונם של המציגים בתערוכה ועל כך שבמחי יד, יומיים לפני התערוכה שלח מנכ"ל המשרד מכתב לבעלי היקבים בו הוא מודיע להם כי הוא החליט לא לשלוח את יערה שמעוני שעמלה על התערוכה כל השנה בגלל השביתה של משרד החוץ ואי יכולתו לתאם אבטחה בדוכן, ומאחר ויערה עובדת מדינה היא צריכה אבטחת שב"כ למדינות שהיא יוצאת מטעם המשרד. עוד צוין במכתב כי על בעלי היקבים והמציגים לשקול צעדיהם בהתאם להחלטה זו.

שימו לב, יומיים לפני התערוכה מבקש מנכ"ל מכון היצוא מבעלי היקבים שהשקיעו זמן וכסף לשקול צעדיהם. למה הכוונה? למה התכוון המשורר? מה רצית שהם יעשו? האם רק ביטחונה של עובדת משרדך חשוב וביטחון נציגי היקבים הישראלים שילך לעזאזל? האם לא ידעת מבעוד מועד שיש שביתה במשרד החוץ וצריך להתארגן בהתאם?

מדוע שגריר ישראל בגרמניה כן יכול היה לבוא לתערוכה והוא עשה זאת עם אבטחה, איך אתה שואל ומרים גבה? אז אני אגיד לך. השגרירות פשוט שכרה אבטחה מקומית. אם זה טוב לשגריר ישראל זה טוב ליערה, אני בטוח. אבל הרבה יותר קל לבטל את הנסיעה שלה, הרבה יותר קל וזול לא לנסוע. בעצם מה אכפת לך מתעשיית היין? מה עשית על מנת להפוך את העולם במשרד החוץ, במשרד הכלכלה, במשרד ראש הממשלה? הרי ליברמן חובב גדול של יין, אם הוא היה מעודכן אולי הוא היה פועל. אני בטוח שהוא היה פועל.

אבל המשרד ממלא הוראות של פקידים בירוקרטים שמודיעים לך שיש שביתה ולכן אין תיאום אבטחה. אז תתאם אבטחה ותדאג לייצג את המדינה.

ובפועל מה קרה, אתה שואל? כי אני מניח שאתה חושב שהכל היה בסדר: אז היה מביש ומבזה והדוכן היה ריק רוב הזמן, ולא היו מסיבות עיתונאים, ולא היה כל עניין בביתן. בעלי היקבים והמציגים עשו ככל יכולתם אבל התברר שלא תואם דבר, לא נשכר משרד יחסי ציבור מקומי על מנת להביא אורחים וקניינים, עיתונאים וצלמים. פשוט לא היה כלום. היקבים הגדולים כמו רמת הגולן ורקאנטי נעזרו בחברות השיווק שלהם בגרמניה על מנת לקדם את עניינם, אבל היקבים שזו להם תערוכה ראשונה ואין להם חברות שיווק באירופה כמו בזלת הגולן, יקב ירושלים, יקב צרעה, יקב רימון, יקב טפרברג ויקב הרי גליל, נשארו רב הזמן מיותמים. ביום הראשון עוד חייכו בדוכן, ביום השלישי החיוך הפך לפנים מאוד עצבניות. מאוד אפילו ואני מבין אותם.

מה המסקנות המתבקשות :

ראשית יפסיקו היקבים להיות אימפוטנטים ויתחילו לקחת את העניינים שלהם בידיים. תפסיקו לסמוך על מכון היצוא, תפסיקו לסמוך על מועצת הגפן, תפסיקו לסמוך על חנויות היין, תפסיקו לסמוך על כל מי שמנהל אתכם ולכם אין שום דעה בנושא ושום מעמד כזה או אחר. כולם מקבלים החלטות בשבילכם וחושבים שאלו ההחלטות הטובות ביותר. הבעיה היא שלרוב היועצים הללו אין מושג בנושא היין. צל של מושג.

מה היה עושה מכון היצוא אם הייתם מחליטים לא לנסוע לתערוכה? איך הייתה מצטיירת מדינת ישראל בעולם וכולם היו כותבים על זה, מה היה עושה שגריר ישראל בגרמניה אם הוא היה יודע שהדוכן ריק והאורחים שלו היו צרכים להתבזות? מה היה קורה אם מנכ"ל מכון היצוא יודע שהייתם תובעים את המשרד תביעה ייצוגית לקבלת כל הכסף שהשקעתם בחזרה? מה היה קורה אם הם היו יודעים שיש לכם כח. ויש לכם. ולא רק מול המשרד הבירוקרטי הזה אלה מול כל מי שמנהל ומרוויח מכם כסף ומתנהג כאילו הוא הבוס שלכם? כולם מתפרנסים על הגב שלכם, כולם עובדים עבורכם אבל מתנהגים כאילו אתם לא קיימים.

יקומו היקבים הגדולים, יקומו היקבים שמייצרים מעל חמישים אלף בקבוקים בשנה ויגידו די, לא עוד. אנחנו אחראים על תעשיית היין בישראל ולא כל מיני מזדנבים. חוק היין עבר לכם תחת הרדאר, חנויות היין והמסעדות מוכרות במאות אחוזי רווח ואתם לא אומרים מילה. כל מיני תערוכות יין בעולם שאתם לא מחליטים אם שם אתם רוצים להציג. למה דיסלדורף? למה לא תערוכה אחרת? למה לא השוק הסיני או יפני או הירח? למה לא אתם קובעים, למה מכון היצוא קובע בשבילכם לאן לנסוע? מה זה הדבר הזה? עפר זקס מחליט? דפנה מחליטה? יערה מחליטה? מי, מה למה. למה לא אתם? מכון היצוא הוא רק דוגמא לזילות שמפגינים כלפיכם, מכון היין שנסגר ולכם לא היה מה להגיד, מועצת גפן יין, שבתקציב הזעום שלה לא יכולה לעשות הרבה, אין לכם לובי בכנסת שיכול להזיז עניינים ובעצם אין לכם כלום. ולכן, רק התאגדות של היקבים, ביסוס מעמד וכתיבת תקנון וקביעת מדיניות תאפשר לכם לקחת אחריות על תעשיית היין הישראלית. לא יוכלו להתעלם מכם, תהיה כתובת לכל מיני גופים על מנת לקבל מכם דעה ורעיונות ואף אחד לא יוכל לקבל החלטה בשבילכם.

עשרות עיתונאים ובלוגרים מביא מכון היצוא לארץ כל שנה, מי בוחר לאיזה יקב ייקחו אותם? רק תחשבו על הדוגמה הפשוטה הזו שאפילו בזה לא מתייעצים אתכם.

לא עוד, קחו את ההובלה של יין ישראלי ורק ככה אולי, אולי יש עוד עתיד ליין הישראלי בארץ ובעולם.

ועם כל האמור מגיע גם מילה טובה וכבוד גדול לאנשים שכן עשו וקצת הצילו את הכבוד שלנו שם בגרמניה : יעל גאי וראובן מיקב רמת הגולן, אורי טירולר, יואב ואסף לוי מיקב בזלת הגולן, אורי מיקב צרעה וכמובן לשגריר ישראל בגרמניה יעקב הדס.

תגובת המכון ליצוא:

"הנהלת מכון היצוא מצרה על היעדרות נציגה מהביתן, היעדרות אשר נכפתה עלינו לאור שביתת עובדי משרד החוץ והנחיית גורמי האבטחה הרשמיים. ענף היין במכון נערך לתערוכה זו מבעוד מועד, ארגן את החברות, החומרים השיווקיים ופעל לתיאום פגישות עסקיות בביתן.

המצב הקיים פוגע לא רק בפעילות המכון בחו"ל אלא גם בפעילותנו בארץ, ובפעילות החברות באשר הן. אנו מקווים כי שביתת עובדי משרד החוץ תגיע בהקדם לסיומה והמכון ישוב לשגרת העבודה כך שנוכל לשוב ולתת את השירות אותו אנו רגילים להעניק לקהילת היצואנים".