‫‫מאמר מדעי שפורסם בשבוע שעבר בכתב העת של האגודה למדעי העצב מלמד על שינויים מבניים באזורי התגמול במוחותיהם של מעשני מריחואנה ומעורר סערה תקשורתית בארה"ב.‬

‫חשיש הוא הסם הקל הנפוץ ביותר בארה"ב: על-פי הסקר הלאומי האחרון, כ-18 מיליון אמריקאים עישנו חשיש בחודש שעבר, מתוכם כשלושה מיליון מוגדרים כמכורים, ואמצעי התקשורת דנים חדשות לבקרים בהפיכת עישון המריחואנה לחוקי. עישון חשיש פוגם בתפקודים קוגניטיביים רבים (קשב, זיכרון, למידה, קבלת החלטות), אך לא ידוע אם הסם משפיע על או משנה את מבנה מוח האדם.  ‬

‫במחקר חדש שנערך במרכז הדימות של ביה"ח הכללי של מסצו'סטס (MGH) ואוניברסיטת Northwestern, השתתפו 40 מתנדבים צעירים, בני 18 עד 25.  עשרים נבדקים דיווחו על שימוש במריחואנה לפחות פעם בשבוע, ועשרים נבדקי הביקורת דיווחו שלא השתמשו בסם בשנה האחרונה ועישנו חשיש פחות מחמש פעמים במהלך חייהם. הנבדקים התבקשו למלא שאלונים (מהדיווח העצמי עולה כי מעשני המריחואנה צרכו יותר אלכוהול מנבדקי הביקורת) ולתת דגימת שתן (כדי לשלול שימוש בסמים אחרים כגון אמפטמינים, קוקאין, ואליום ומורפין). כל הנבדקים עברו סריקת מוח אנטומית ברזולוציה גבוהה.  מטרת הסריקה המבנית היתה ניתוח מורפומטרי, כלומר ניתוח של צפיפות החומר האפור במוח, הנפח הכללי של המוח ונפחם של אזורים ספציפיים במוח, וצורת פני השטח של אזורים במוח.‬

‫הממצאים העיקריים מלמדים שבמוחותיהם של מעשני המריחואנה צפיפות החומר האפור ב-nucleus accumbens ונפחו היו גדולים יותר בהשוואה לנבדקי הביקורת. כמו כן ניכרו שינויים בצורת האמיגדלה וה-nucleus accumbens‬ במעשנים.‬ ‬
‏‫
‫מה משמעות הממצאים?‬
‫ ‬ה- nucleus accumbens הוא אזור של רשת התגמול הדופאמינרגית במוח, והאמיגדלה היא אזור במערכת הלימבית המווסת את התגובות הריגשיות (ראו תמונה). התמכרות לסמים מלווה בשינויים מבניים ותפקודיים באזורים אלה.‬ המרכיב הפסיכואקטיבי העיקרי במריחואנה, THC, נקשר לקולטנים אנדוגניים המצויים באמיגדלה וב- nucleus accumbens, ומחקרים קודמים הראו שהם מתווכים את הרגשת האופוריה המלווה את השימוש בסמים. כמו כן, ‫בחיות מעבדה חשיש גורם לשינויים מבניים ולשינויים בממסר הסינאפטי (אורך הדנדריטים ומספר הענפים הדנדריטיים) בשני אזורים אלה. שינויים מבניים אלה ‬גורמים כנראה לעליה בריכוז הדופאמין.

‫מעניין לציין שבמוחותיהם של מעשני המריחואנה צפיפות החומר האפור באזורי הקורטקס הפרה-פרונטלי, המתווכים בין השאר קבלת החלטות, היתה נמוכה יותר בהשוואה ללא-מעשנים.‬



אז על מה בדיוק סוערות הרוחות?  מחברי המאמר גילו זהירות וציינו שלמרות שממצאים אלה מוכיחים כי גם במוחותיהם של מעשנים צעירים-לא-מכורים ניכרים שינויים מבניים הקשורים לחשיפה לסם, לא ניתן להסיק מכך על קשר סיבתי. בסיכום המאמר הודו המחברים כי ממצאים אלה הם ראשוניים ונדרשים מחקרי אורך מקיפים עם מספר גבוה יותר של נבדקים. למרות זאת, עיתונים רבים דיווחו בשגגה ‪)‬או כדי למשוך את עיני הקוראים‪(‬ על קשר סיבתי בין עישון מריחואנה ושינויים מבניים ברשת התגמול במוח והכותרות זעקו "מריחואנה פוגעת במוח" ו-"גם שימוש מזדמן במריחואנה משנה את המוח".  בראיונות לתקשורת אמר פרופ' האנס ברייטר, ראש צוות המחקר שמומן בחלקו על-ידי המכון הלאומי להתמכרות ושימוש בסמים ‪(‬NIDA‪)‬: "אנשים חושבים שלשימוש מזדמן במריחואנה אין תוצאות שליליות וזה לא המקרה" ועורר את חמתם של המצדדים בלגליזציה של השימוש במריחואנה.

כתבתי בעבר, ואני חוזרת ומדגישה: סריקות מוח מלמדות על מתאם ולא על סיבתיות. הממצאים החדשים, אם יאוששו, אכן מטרידים, אך למחקר הנוכחי מגבלות רבות: מספר הנבדקים הנמוך, העדר מידע כמותי על המריחואנה שצרכו המעשנים, והעדר מידע על שינויים תפקודיים באזורי התגמול במוחותיהם של המעשנים.