מיטב חוקרי המוח בעולם מסכימים: אין בסיס מדעי לטענות המסחריות כי משחקי מחשב לאימון המוח משפרים את הזיכרון, מונעים ירידה קוגניטיבית תלויית-גיל, או מרפאים את מחלת האלצהיימר.

לפני כמה שנים פרסמתי פוסט "התעמלות למוח" בו דיווחתי על מחקר שהראה כי אימון קוגניטיבי משנה את הביוכימיה של המוח. במשך חמישה שבועות תירגלו 13 גברים צעירים את זיכרון העבודה המרחבי והמילולי שלהם.  האימון הוביל לשיפור משמעותי בזיכרון העבודה ולעלייה במספר הקולטנים לדופאמין מסוג D1 במוחותיהם. מחקר חדשני זה סיפק עדות אמפירית חשובה לתופעה המכונה "פלסטיות", או גמישות המוח. למידת מיומנות מוטורית חדשה (נגינה, נהיגה, שפה, משחק מחשב) מלווה בשינויים במוח שמתבטאים בעלייה במספר הסינאפסות בין תאי העצב או חיזוק הקשרים בין תאי העצב, ופלסטיות המוח נמשכת לאורך החיים.

בשנים האחרונות צצו כפיטריות לאחר הגשם מכוני כושר לאימון המוח.  תעשיית משחקי המחשב לאימון המוח משגשגת כי מספר הצרכנים הולך וגדל בשל העלייה בתוחלת החיים והחשש מדמנציה ומחלת האלצהיימר.  הזדקנות המוח מתבטאת בירידה קוגניטיבית שאיבוד הזיכרון הוא רק אחד ממאפייניה.  מדעי המוח המודרניים מצטיינים בחקר השינויים האנטומיים, הפיזיולוגיים והביוכימיים תלויי-הגיל (ראו מאמרים קודמים על הזדקנות המוח ומשחקי וידאו בגיל הזהב), אבל הדרך למניעה, עצירה או טיפול בירידה הקוגנטיבית ארוכה. תעשיית משחקי המחשב לאימון המוח, שמגלגלת בארה"ב מעל למיליארד דולר בשנה, מספקת פיתרון לאנשים מודאגים בעשור השישי לחייהם ומעלה שרוצים להזדקן בחן.  הפרסומות מבטיחות שאימון סדיר ישפר את הזיכרון, ישפר את הקשב, יהפוך את המתאמנים לחכמים יותר, והפלא ופלא, ימנע את מחלת האלצהיימר.  לצרכנים מובטח כי משחקי המחשב עוצבו במיוחד על-ידי חוקרי מוח מאוניברסיטאות ומכוני מחקר מובילים, באתרי החברות המסחריות לאימון המוח אפשר למצוא חוקרי מוח ידועים המשמשים כיועצים, וקישורים לפרסומים מדעיים המוכיחים אמפירית את האפקט החיובי של האימון למוח.

האמנם ישיבה מול המחשב היא הפיתרון להזדקנות המוח?  מחקרים מראים שאנשים המזדקנים בחן הם אלה שקיימו כל חייהם אורח חיים בריא שכלל תזונה נכונה, התעמלות סדירה, וקשרים חברתיים ענפים.  סקירת המאמרים המדעיים עליהם מסתמכות החברות המסחריות לאימון המוח מגלה שהמחקרים לא תמיד רלוונטיים למוצר המשווק, בניסויים המצוטטים השתתפו מעט נבדקים, והאפקטים החיוביים קטנים ולא ניתנים להכללה. כלומר שיפור בביצוע מטלה ספציפית שנבדקה בתנאי מעבדה לא מוביל לשיפור במטלות קוגניטיביות אחרות, או לשיפור במטלות אמיתיות, הנדרשות בחיי היום יום, כגון "איפה שמתי את המפתחות/המשקפיים/הנייד שלי?".

לפני חודשיים פרסם המרכז לאריכות ימים של אוניברסיטת סטנפורד, בשיתוף עם מכון מקס פלאנק להתפתחות האדם בברלין, מאמר דעה עליו חתמו 70 חוקרי מוח ופסיכולוגים קוגניטיביים מובילים מרחבי העולם.  החוקרים אינה מבטלים את האפקט החיובי של משחקי המחשב לאימון המוח, אלא מביעים דאגה מהשיווק האגרסיבי שלהם כפיתרון האולטימטיבי לירידה הקוגניטיבית ולקידום בריאות המוח. השיפור הנקודתי עליו מדווחים הצרכנים יכול להיות תוצאה של אסטרטגיה חדשה שרכשו, או עליה במוטיבציה, ולא בהכרח שינוי בזיכרון או שיפור ביכולת מסויימת.

בהעדר ממצאים אמפיריים משכנעים, מסקנת החוקרים (בתרגום חופשי שלי) היא חד משמעית:  "אנחנו מתנגדים לטענה כי משחקי האימון למוח מציעים לצרכנים דרך מבוססת-מדעית לעצירת הירידה הקוגניטיבית.  נכון להיום אין עדות אמפירית משכנעת לכך. "תרופת הפלא" שמציעים משחקי המחשב מוליכה שולל ומסיחה את הדעת מהממצאים המדעיים הקיימים לפיהם בריאות קוגניטיבית משקפת אורח חיים בריא ופעיל לאורך זמן.  הטענות המוגזמות והמטעות מנצלות את החשש מפני הידרדרות קוגניטיבית בקרב האוכלוסייה המזדקנת. אנו קוראים למחקר מדעי זהיר ואישוש הממצאים בתחום זה.  מחקר שנערך על-ידי מדענים עם אינטרס כלכלי במוצר המשווק או ציטוט מדבריו של מדען המפרסם את המוצר, אינם ערובה לבדיקה מדעית מהימנה של המשחק."  

המלצת קבוצת החוקרים נוסחה במונחים של עלויות אובדן הזדמנויות: "מחקר רב נדרש להבנת הפעילויות שיביאו לשיפור קוגניטיבי משמעותי בחיי היום יום.  שעה שמוקדשת למשחק מחשב היא שעה שלא מוקדשת לטיול, ללימוד איטלקית, או למשחק עם הנכדים. אך אם זו שעה שמוקדשת למשחק מחשב לאימון המוח במקום רביצה מול הטלויזיה, זו אולי הבחירה הנכונה עבורכם".

לסיכום הדגישו החוקרים כי "אין מחקרים המראים שמשחקי מחשב לאימון המוח מרפאים או מונעים את מחלת האלצהיימר או דמנציה" וכי "אימון המוח לפרק זמן מסויים אינו מחסן את המוח מפני השינויים תלויי הגיל. סביר להניח שהשיפור הקוגניטיבי לא ימשך לאורך זמן לאחר הפסקת האימון".

תתפלאו, אבל דווקא יש התעמלות מצויינת למוח: התעמלות אירובית (הליכה, ריצה, שחייה, רכיבה על אופניים, זומבה).  בחודש שעבר, בכנס השנתי של החברה למדעי המוח ‪(‬SfN‪)‬ שהתקיים בוושינגטון, השתתפתי בסימפוזיון על השפעת האימון הגופני על המוח.  תוצאות כל המחקרים, שאמנם נעשו במכרסמים ולא באנשים, מפתיעות ומשכנעות:  התעמלות סדירה מאיטה את הזדקנות המוח, משפרת את הזיכרון והלמידה, מחסנת מפני סטרס וחרדה, ומשפרת את איכות השינה.  לא אלאה אתכם בפירוט המנגנונים התאיים והמולקולריים, רק אציין שבמוחותיהם של המכרסמים שהתעמלו בסדירות (כלומר רצו על גלגל בכלוב) חלה רגנרציה משמעותית של נוירונים בהיפוקמפוס.  בעברית פשוטה: במוח המתעמלים נולדו תאי עצב חדשים באזור קריטי לזיכרון ולמידה. 

ניסוי שהרשים אותי במיוחד נועד לענות על השאלה המחקרית-פילוסופית האם לאפקטים החיוביים של אימון גופני על המוח נדרש רצון חופשי? בניסוי הפשוט והאלגנטי שני כלובים חוברו להם יחדיו, וכשעכבר א' החליט לעלות על הגלגל ולרוץ, עכבר ב' בכלוב הסמוך נאלץ גם הוא לרוץ עמו.  התוצאות המפתיעות:  גם במוח העכבר שרץ ולא מרצון נולדו נוירונים חדשים.  אז כשאתם יוצאים לרוץ, חברו אליכם חבר או שניים, זה טוב למוח של כולכם.

ולסיום, אני רק תשובה:  כידוע, עם הגיל חלה ירידה גם בקשב וביכולת המלטי-טסקינג (כלומר ביצוע כמה מטלות בו-זמנית).  אחד מקוראי הבלוג שאל כיצד לקרוא את המאמרים שלי?  אם מקליקים על קישור שמופיע באמצע משפט, עוברים לדף חדש ומקבלים מאמר חדש עם מידע חדש, אז כיצד לנווט את הקשב בין המאמרים?  אני ממליצה לקרוא מאמר מתחילתו ועד סופו ורק אז לחזור ולפתוח את הקישורים השזורים בו. קריאה מהנה!