שגריר ישראל בקנדה, רפאל ברק, מנהל מזה כמה ימים מאבק נגד תערוכה של אומנית פלסטינית שמוצגת בגלריה של בניין עיריית אוטווה. ברק, שהגיע עד לשכת ראש העיר כדי להתלונן על כך שהתערוכה "מאדירה טרוריסטים" וגייס את הארגונים היהודים כדי שיידרשו את הסרתה.

לפני כמה חודשים החליטה התכנית לאומנות ציבורית בעיריית אוטווה להציג את עבודותיה של האומנית רחאב נזאל בגלריה שבבניין העירייה. ב-9 במאי נפתחה התערוכה שתוצג במקום עד ה-22 ביוני. נזאל היא קנדית ממוצא פלסטיני שנולדה בכפר ליד ג'נין. היא למדה אומנות באוניברסיטת טורונטו וב-1995 היא עזבה את הגדה המערבית והיגרה לקנדה באופן קבוע.  

התערוכה, שנקראת Invisible, מתבססת על כמה מיצגי מולטימדיה. אחת העבודות המרכזיות בתערוכה מציגה צילומים של עימותים בין כוחות הביטחון לאסירים פלסטינים באחד מבתי הכלא בישראל. אבל מה שהקפיץ את השגריר הישראלי, היה מיצג וידאו שנקרא Target. בהסבר שהוצב בסמוך למיצג נכתב כי הדמויות שמוצגות הן אומנים, סופרים אקטיביסטים ומנהיגים פלסטינים "שחוסלו ע"י ישראל".

המיצג שהקפיץ את שגריר ישראל; צילום: דף הפייסבוק של התכנית לאומנות ציבורית בעיריית אוטווה

השגריר הישראלי, שבעבר כיהן כמנכ"ל משרד החוץ, טען בראיונות לתקשורת הקנדית כי נתקל בתערוכה במקרה כשהגיע לפגישה בבניין העירייה. לדבריו, כשבחן את העבודה המדוברת הוא ראה כי מוצגות בה דמויותיהם של כמה ממנהיגי הארגונים הפלסטינים שהיו אחראים לביצוע פיגועי טרור נגד ישראלים בשנות ה-70 וה-80.

כך למשל הוצגה שם תמונתו של ח'ליל אל-ווזיר (אבו-ג'יהאד) מי שהיה סגנו של ערפאת וראש הזרוע הצבאית של אש"ף ותכנן ופיקד על פיגוע אוטובוס הדמים ב-1978 בו נרצחו 37 ישראלים. חיילי סיירת מטכ"ל התנקשו בחייו בביתו בתוניס ב-1988. תמונה נוספת באותו מיצג היתה של דלאל מוגראבי שהיתה אחת מחוטפות אוטבוס הדמים שנהרגה במהלך חילופי הירי עם כוחות צה"ל.

עוד נכללו במיצג סלאח חלף (אבו-איאד) ממקימי ארגון הטרור ספטמבר השחור שביצע את טבח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן ב-1972. בשנת 1988 הכריז ח'לף על נכונות של אש"ף להכיר בישראל. ב-1991 הוא נרצח, אך לא ע"י ישראל, אלא ע"י ארגון פלסטיני יריב בראשות אבו-נידאל.

בנוסף שולבה במיצג תמונה של נאג'י אל-עלי, קריקטוריסט פלסטיני מפורסם, שנרצח ב-1987 בלונדון, אך לא ע"י ישראל, אלא ע"י אנשי אש"ף בגלל קריקטורות ביקורתיות נגד יאסר ערפאת שאותן פרסם. תמונה נוספת היתה של חאלד נזאל, מראשי הזרוע הצבאית של החזית הדמוקרטית, שהיה מעורב בטבח בבית הספר במעלות ב-1974. בהודעת גינוי שפרסמה שגרירות ישראל באוטווה נטעו כי האומנית שעבודותיה הוצגו בתערוכה היא קרובת משפחתו.

תערוכת המריבה. צילום: דף הפייסבוק של התכנית לאומנות ציבורית בעיריית אוטווה

נזאל טענה בתגובה כי העבודות מייצגות את זיכרונותיה כמי שחיה תחת הכיבוש הישראלי בגדה המערבית אך מטרתה להעביר מסר רחב יותר על הברוטאליות של המלחמה. לדבריה, היא שילבה את תמונתיהם של אבו-ג'יהאד ודלאל מוגראבי בתערוכה כיוון שהם חלק מהזיכרון הקולקטיבי של הפלסטינים.

השגריר רפאל ברק נפגש ביום חמישי עם ראש עיריית אוטווה, ג'ים ווטסון, והביע מחאה על הצגת התערוכה בבניין העירייה. ברק טען כי דברי ההסבר בתערוכה מטעים כיוון שאינם מספרים לקהל על פיגועי הטרור בהם היו מעורבים חלק מהאנשים שתמונותיהם מוצגות בה.

"התערוכה מאפשרת לקנדים לראות מהו שורש הטרור", אמר ברק בהודעה שפרסם. "זו העובדה שהפלסטינים מאדירים את הטרור, מסיתים לאלימות ומסרבים לקבל את קיומה של מדינת ישראל. זה מאכזב לראות תרבות שמציגה טרוריסטים כמנהיגים".

ברק לא דרש מפורשות את הסרת התערוכה, אולם נראה שגייס לשם כך את הארגונים היהודים בקנדה. במקביל לפרסום הודעת הגינוי של השגרירות והפגישה בין השגריר לראש העיר פרסמה הפדרציה היהודית של אוטווה הודעה שבה קראה להסיר את התערוכה לאלתר.

האמנית רחאב נזאל. צילום: דף הפייסבוק של התכנית לאומנות ציבורית בעיריית אוטווה

למרות הלחצים התערוכה לא תוסר. סמנכ"ל עיריית אוטווה, סטיב קאנלאקוס (Steve Kanellakos), הבהיר כי ההחלטה להציג את התערוכה בבניין העיריה התקבלה ע"י ועדת של אומנים ומומחים לאומנות. הוא הדגיש כי אסור לפוליטיקאים להתערב בהחלטות לגבי אילו עבודות אומנות יוצגו בגלריה.

משרד החוץ נאבק לא פעם מול ניסיונות להחרים אומנים ישראלים בחו"ל מסיבות פוליטיות. רק לפני חודש כתבתי כאן על גלריה בסקוטלנד שבעקבות לחצים של ארגונים אנטי-ישראלים ביטלה את החסות שנתנה שגרירות ישראל בלונדון לתערוכה שבה השתתפה אומנית ישראלית.

חרף העובדה שמדובר בתערוכה שנויה במחלוקת, נשאלת השאלה מדוע השגריר הישראלי עושה את אותה פוליטיזציה שנגדה מתקוממת ישראל. מה שבטוח, השגריר ברק סיפק לאומנית רחאב נזאל, את יחסי הציבור הטובים ביותר שלהם היתה יכולה לקוות.