שגריר ישראל בארה"ב, מייקל אורן, צפוי לסיים את תפקידו במאי 2013, אחרי ארבע שנים כנציגו של בנימין נתניהו בוושינגטון. התפקיד בוושינגטון הוא אחת ממשרות האמון החשובות ביותר של ראש ממשלה בישראל, לא כל שכן כאשר מדובר בבנימין נתניהו.

הבוקר פרסם הכתב המדיני של העיתון "מקור ראשון", אריאל כהנא, כי נתניהו מייעד לתפקיד השגריר בוושינגטון את מקורבו רון דרמר, ששימש בארבע השנים האחרונות כיועצו המדיני. שאלתי את לשכת ראש הממשלה האם הם מאשרים את הפרסום וזכיתי לתשובה הצפויה והקבועה: "איננו מתייחסים לדברים".

שאלתי גורם ישראלי שמקורב לנתניהו לגבי הפרסום ב"מקור ראשון". הגורם ציין כי מינויו של דרמר הוא אפשרות, אולם העובדה שהאחרון מזוהה בוושינגטון כעויין לממשל אובמה וכמחזיק בעמדות ימניות בהרבה מנתניהו, עלולה לגרום לראש הממשלה לשקול שנית את העניין ולמנות אדם אחר לתפקיד.

קשה לדעת כעת אם נתניהו לא "יזגזג" ויחליט למנות את דרמר לתפקיד. אבל לפני שזה קורה – הנה כמה נקודות למחשבה לגבי רון דרמר והתאמתו למשרה הרגישה:

1. דרמר, שעלה מארה"ב ב-1997, מזוהה בצורה ברורה ע"י ממשל אובמה כתומך של המפלגה הרפובליקנית. משפחתו במיאמי ביץ' מחזיקה בקשרים קרובים עם משפחת בוש ובמיוחד עם מושל פלורידה לשעבר ג'ב בוש, ששמו הוזכר כמי שיתמודד על תפקיד המועמד הרפובליקני לנשיאות ארה"ב ב-2016.

2. מעבר לזיהויו כתומך של המפלגה הרפובליקנית, רבים בממשל אובמה ובמפלגה הדמוקרטית בארה"ב, רואים בדרמר "המוח" מאחורי התמיכה שהעניק ראש הממשלה בנימין נתניהו ליריבו הרפובליקני של אובמה בבחירות האחרונות, מיט רומני. כתבה שהתפרסמה במגזין "טאבלט" כמה חודשים לפני הבחירות חשפה כי דרמר הוא שהגה ותכנן את ביקורו של רומני בישראל, יחד עם דן סנור, יועצו הקרוב של המועמד הרפובליקני:

"ביקורו של רומני בישראל היה פרי מוחותיהם של שני אנשים – רון דרמר, האסטרטג הראשי של נתניהו שנולד בארה"ב, ושל דן סנור – יועצו הקרוב של רומני…הביקור של רומני תוכנן בשקט, מחשש שחשיפתו תעורר את אובמה לקיים ביקור של הרגע האחרון בישראל…כשסנור היה בירושלים לבת המצווה של אחייניתו הוא פגש את דרמר לארוחת בוקר במלון קינג-דיוויד – כה ימים לאחר מכן – בברכת הקמפיין של רומני – דרמר נתן את הסקופ על הביקור לניו-יורק טיימס".

דרמר הוא גם זה שניסה והצליח לשכנע את נתניהו באותות, במופתים ובסקרים שרומני צפוי לנצח בבחירות לנשיאות ארה"ב. ראינו איך זה נגמר. במצב כזה של עניינים וכאשר הנשיא אובמה מתחיל קדנציה שנייה בבית הלבן, יתקשה דרמר לפתח מערכת יחסים של אמון ואינטימיות עם יועציו הבכירים של הנשיא.

3. עמדותיו המדיניות של דרמר קיצוניות בהרבה מאלה של נתניהו. בכירים אירופים ואמריקאים סיפרו לי יותר מתריסר פעמים בארבע השנים האחרונות כי הם נדהמו מעמדותיו בנושא ההתנחלויות, המו"מ עם הפלסטינים ועצם העיקרון של הקמת מדינה פלסטינית עצמאית. זכור לי אף מקרה שבו בדרכנו חזרה מביקורו הראשון של נתניהו בוושינגטון במטוסו של ראש הממשלה אמר דרמר לכתבים כי "עיקרון שתי מדינות לשני עמים הוא פתרון ילדותי לבעיה מורכבת". מברק של משרד החוץ האמריקאי שהודלף ל"וויקיליקס" חשף כי דרמר סבור שהנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס (אבו-מאזן) כלל אינו פרטנר לשלום (המסמך המקורי כאן).

4. דרמר נתפס אצל נתניהו כ"אורים ותומים" בכל הנוגע להבנת החברה והפוליטיקה האמריקאית. על אף שגיאתו הקשה לגבי תוצאות הבחירות לנשיאות וחוסר הבנת השינויים שעוברת החברה בארה"ב, הבעיה הגדולה יותר אצל דרמר, לתחושתי, היא מידת הבנתו והיכרותו עם החברה הישראלית. 

דרמר עלה ארצה ב-1997 כשהיה בן 26. הוא לא שירת בצבא או בשירות לאומי (לטענתו הוא הלך ללשכת הגיוס, אך הצבא דחה את בקשתו). מאז שעלה ארצה התעסק בעיקר בפוליטיקה – בתחילה כיועץ של נתן שרנסקי ולאחר מכן כיועץ של נתניהו. במשך ארבע שנים בין 2004 ל-2008 הוא כלל לא היה בישראל, לאחר שמונה ע"י נתניהו לתפקיד נציג משרד האוצר בוושינגטון. שגריר ישראל בכל מדינה לא צריך רק לדעת להעביר את הלכי הרוח והתחושות בחזרה לירושלים, אלא גם לדעת לעשות את ההיפך. במפגשים שהיו לי איתו התרשמתי שהוא עדיין הרבה יותר אמריקאי מאשר ישראלי.