ערוץ הטלוויזיה הצרפתי "פראנס 2" והעיתונאי שארל אנדרלין דורשים לקבל מממשלת ישראל את מלוא המידע לגבי עבודתה של ועדת הבדיקה הממשלתית בפרשת מוחמד א-דורה שפרסמה בשבוע שעבר את ממצאיה. אם לא יקבלו את המידע, מאיים הערוץ הצרפתי בהגשת תביעה משפטית נגד שר הביטחון משה יעלון ונגד השר ליחסים בינלאומיים יובל שטייניץ, שהיו אחראים על עבודת הוועדה.

הוועדה קבעה בדו"ח שפרסמה כי "יש סימנים רבים המראים" שהילד מוחמד א-דורה ואביו ג'מאל "כלל לא נפגעו ע"י כדורים" במהלך העימותים בצומת נצרים בספטמבר 2000. בדו"ח נטען עוד כי בניגוד לדיווח המפורסם של רשת "פראנס 2" והעיתונאי שארל אנדרלין, צילומי הווידאו המלאים של הקרב מראים כי בסוף הסרט מוחמד א-דורה עדיין חי. 

אתמול (יום ג') שיגרו "פראנס 2" ושארל אנדרלין, באמצעות משרד עורכי הדין גלעד שר, קדרי ושות' שמייצג אותם, מכתב לשרים שטייניץ ויעלון. במכתב הם דורשים לקבל את כתב המינוי של ועדת הבדיקה לפרשת מוחמד א-דורה, את שמות חברי הוועדה, את המסמכים שעמדו בפני ועדת הבדיקה – לרבות הצילומים, את שמות העדים שהתייצבו בפני הוועדה ואת הפרוטוקולים של דיוניה.

"מרשינו, כנפגעים מהדו"ח, מבלי שניתנה להם זכות הטיעון ולאחר שוועדת הבדיקה התעלמה מכללי הצדק הטבעיים בעניין זה, עומדים על זכותם לקבל כלל הנתונים האמורים, לאלתר", כתבה עו"ד לואיז ספורטס שמייצגת את אנדרלין ו"פראנס 2". "לחילופין, פרטים אלו נדרשים בהתאם להוראות חוק חופש המידע… לא יועברו המסמכים – שוקלים מרשינו לעתור בעניין לערכאות המוסמכות".

במכתב ליעלון ושטייניץ הודגש עוד כי איש מחברי הוועדה לא פנה לערוץ הטלוויזיה הצרפתי או לעיתונאי אנדרלין כדי לקבל את עמדתם לפני פרסום הדוח בשבוע שעבר. "הדבר מעורר תמיהה קשה בדבר מטרת הדו"ח ומטרת מועד פרסומו – 13 שנים לאחר האירוע המדובר", צוין במכתב. "לאחר פרסום הדו"ח טענו חברי הוועדה בתקשורת כי פניותיהם למרשינו לא נענו, זאת כאשר – כאמור לעיל – פניה כזו מעולם לא נעשתה. ברי כי דברים אלו יש בהם כדי להעיד על כלל התנהלות הוועדה, מטרותיה ותיפקודה".

במכתב נטען כי דוח ועדת הבדיקה הציג "תמונה חד צדדית ומעוותת" ללא קבלת עמדת הנפגע טרם פרסום טענות נגדו. עוד הודגש במכתב כי "מקריאת הדו"ח עולה החשש כי מחבריו שמו להם למטרה לנגח את מרשינו – בעיתוי שכנראה איננו מקרי (המקביל למועד מתן פסה"ד בצרפת בעניין תביעת הדיבה שהגישה הרשת) תוך השמעת טענות קשות ביותר – במסווה של דו"ח רציני".

אני מצרף את המכתב המלא לעיונכם: