החלטתו של ראש הממשלה להעדיף את ליאו ליידרמן על פני קרנית פלוג במרוץ על תפקיד נגיד בנק ישראל היתה עוד מקרה שבו העדיף בנימין נתניהו למנות גבר ולא אישה לתפקיד בכיר במגזר הציבורי.

לא בטוח שהסיבה שפלוג הפסידה במרוץ קשורה להיותה אישה. מנגד, די בטוח שזה לא הוסיף לה נקודות בעיני נתניהו. אם בודקים את סביבת העבודה הקרובה של ראש הממשלה בשנים האחרונות רואים בנקל שהיא נעדרת נוכחות נשית כמעט לחלוטין.

קרנית פלוג

כל שדרת המנהלים הבכירים שמינה נתניהו בלשכתו מאז כניסתו לתפקיד ראש הממשלה ב-2009 ועד היום היתה מורכבת מגברים בלבד. ראשי הסגל ומנהלי הלשכה היו גברים – נתן אשל, ארי הארו, גיל שפר ואייל חיימובסקי. המנכ"לים שמינה היו כולם גברים – אייל גבאי והראל לוקר, ומזכירי הממשלה היו גברים – צבי האוזר ואביחי מנדלבליט.

אבל גם בתחומים האחרים בלשכת נתניהו שולטים גברים. כל יועצי התקשורת שלו היו גברים – יוסי לוי, ניר חפץ, גידי שמרלינג ולירן דן. יועציו המדיניים היו כולם גברים – עוזי ארד, רון דרמר ויעקב עמידרור והשגרירים בוושינגטון היו גברים – מייקל אורן ומחליפו רון דרמר. גם ראשי הוועדות הממשלתיות הגדולות שהקים נתניהו בשנים האחרונות היו גברים – יעקב טירקל ומנואל טרכטנברג.

למעשה, האישה האחרונה שעבדה בתפקיד מפתח משפיע בסביבת נתניהו היתה ח"כ איילת שקד. האחרונה, ששימשה כמנהלת לשכתו כיו"ר האופוזיציה, עזבה אחרי שנה וחצי בין השאר בעקבות חיכוכים ומתיחויות עם רעייתו, שרה נתניהו.

אנשיו של נתניהו ודאי ימהרו להציג לראווה את היועצת לענייני כנסת, פרח לרנר, כדוגמא לכך שהתזה שמוצגת כאן מופרכת. מעבר לעובדה שלרנר המוכשרת הינה יועצת מהדרג השני בלשכת נתניהו והשפעתה על קבלת ההחלטות מוגבלת, הרי שדווקא המקרה שלה מדגיש את הבעיה. ראשית, היא היחידה. שנית, היא התמודדה על תפקיד מזכיר הממשלה, אך נתניהו לא חשב שהיא מתאימה.

אצל ראשי ממשלה קודמים התמונה היתה אחרת. אצל אהוד אולמרט שימשה שולה זקן כמנהלת הלשכה, מירי אייזן כדוברת לתקשורת הזרה ורייצ'ל ריזבי-רז כיועצת לענייני תפוצות ועוד לפחות חמש נשים מונו למשרות אמון אחרות בלשכתו.

המלעיזים יאמרו שהסיבה להיעדר נשים מסביבת העבודה של נתניהו טמונה באשה המרכזית בחייו – משפיעת המשפיעות – רעייתו שרה נתניהו. כמה ממקורבי נתניהו בעבר ובהווה טוענים שהגברת נתניהו מונעת מינוי של נשים לתפקידים בכירים בלשכתו של בעלה.

אין בידיי ראיות לכך שהטענות הללו נכונות. גם אם כן, זה אינו תירוץ. האחריות היא של נתניהו ושלו בלבד. הרושם שמתקבל מהתנהלותו של נתניהו במינויים בכירים בלשכתו ומחוצה לה הינו שראש הממשלה הוא שוביניסט שמרן שתקוע אי שם בשנות ה-80. לשכת ראש הממשלה מודל 2013 נראית כמו מבצר גברי, שבו נשים משמשות כמזכירות, קצרניות, אחראיות לוגיסטיקה ומגישות קפה. בעידן בו נשים בכל מדינות המערב מחזיקות בתפקידים הבכירים ביותר, ההתנהלות הזו מוזרה ומדאיגה.