האלי ברי היא אסטרונאוטית ששהתה לבדה בחלל וחוזרת לכדור הארץ בהריון בסדרה המדוברת של הקיץ והפרק הראשון מנסה לסחוף את הצופים עם רובוטים, חייזרים וקונספירציות. האם הוא מצליח?

עוד לפני חשיפת פרק הבכורה שלה, "Extant" הוכתרה בטקס פרסי המבקרים כסדרה החדשה המבטיחה ביותר של הקיץ. הסיבות לכך מגוונות, וכוללות גיבורה נשית אסטרונאוטית שנישאת על גל ההצלחה של סרט הקולנוע "כח משיכה", את העובדה שמי שמגלמת אותה היא שחקנית הקולנוע זוכת האוסקר האלי ברי שמצטרפת לרשימה הארוכה של שחקני (ובמאי) קולנוע שמסתערים על המסך הקטן, ושעל כסא המפיק הבכיר יושב סטיבן ספילברג שלמרות כשלונותיו האחרונים כמפיק ("טרה נובה", "השמים נופלים", "סמאש") עשה רושם שהוא חוזר כאן לחומרים שביים והלהיבו את הדמיון ב"אי.טי" ו"אינטליגנציה מלאכותית".

הודות לכל אלה, ציפיה גדולה אפפה את פרק פתיחת העונה ששודר השבוע בארצות הברית וחשף עלילה ראשית בעלת פוטנציאל מפוקפק אבל עלילה משנית מעניינת הרבה יותר. הסדרה נפתחת עם חזרתה של מולי (ברי) לכדור הארץ לאחר ששהתה בחלל לבדה במשך 13 חודשים ופרט לשיחות וידאו עם משפחתה מי שמארח לה חברה הוא מחשב בעל בינה מלאכותית בשם "בן" (במקום "האל" מ"אודסיאה בחלל"). במהלך מסיבה לרגל שובה הבייתה היא מקיאה בשירותים ומהר מאוד היא מגלה שהיא בהריון. איך אישה עקרה שהשלימה מזמן עם העובדה שלא תוכל להביא ילדים לעולם ושהתה לבדה בחלל שבה הבייתה בהריון? התשובות בפלאשבקים. בזמן המשימה התרחשה תקלה שהובילה לניתוק המערכות ובמהלכה הופיע בחללית חייזר, בדמות האקס המנוח של מולי (כן, כן), שמבקש ממנה "לעזור לו" או במילים אחרות לקיים איתו יחסי מין ולשאת ברחמה ילד שהוא חצי חייזר וחצי אנושי.

http://www.youtube.com/watch?v=nDDtKPR1r1g

עם כל הסימפטיה להאלי ברי כשחקנית והויזואליות המרשימה של הסדרה, חייבים להודות שמדובר בקונספט מופרך יותר מאשר סוחף. זה גם לא עוזר ששאר הדמויות יורות משפטים "אניגמטים" על מה שהתרחש בחללית. "זה יכול להיות כל מה שציפינו לו. תישאר קרוב" אומר ראש תאגיד יפני (הירויוקי סנאדה, "אבודים") למנהל סוכנות החלל ודמות נוספת מופיעה בפני מולי ואומרת לה "אני יודע מה קרה לך. חייב ללכת. אהיה בקשר!".

בכל זאת, החורים בעלילה הראשית מגובים בעלילה משנית מסקרנת, גם אם ממוחזרת, שסובבת סביב ג'ון, בעלה של מולי (גוראן ויסניץ', "ER") ובנם הרובוט. בדומה לסרט "אינטלגיציה מלאכותית", מדובר במעין עיבוד מודרני ל"פינוקיו" עם מדען שמשתוקק לילד ומאחר שאשתו עקרה מחליט לפתח אנדרואיד בשם איתן, ילד בעל אינטלגינציה ויכולות רגשיות גבוהות במיוחד שהופך לחלק כמעט טבעי ממשפחתם. הגילוי שאיתן (בגילומו של כוכב "לופר" פירס גגנון) רובוט יכול היה להיות מרעיש יותר אם היו שומרים אותו לאמצע הפרק (או לא יודעים עליו מראש מהטריילרים של הסדרה), אבל העובדה שמדובר באנדרואיד מכינה את הקרקע למאמציו של ג'ון לשכנע את חברי תאגיד יאסומוטו להעניק לו מימון לפיתוח רובוטים דומים שמסוגלים לחוות את החוויה האנושית בזכות הקשר הרגשי שלהם לתא המשפחתי.

חברי התאגיד ראו מספיק סרטי קולנוע כדי להעלות מיד את השאלה מה יקרה אם הרובוטים ישתלטו על המין האנושי ורוצים לדעת אם קיימת תוכנית הגיבוי לנטרל אותם. ג'ון מנסה לשכנע אותם שמהות אנדרואידים כדוגמת בנו טמונה בביטול יחסי האדון-עבד וקבלתם כילדים לכל דבר. כמו כל ילד, האפשרות שיגדלו לעשות משהו איום ונורא קיימת באופן עקרוני, אבל חינוך להבנה בין טוב ורע לצד חום ואהבה עשוי כמובן למנוע מהם לפעול כך.

 זו נקודה חשובה מאחר שסביר להניח שזה בדיוק מה שיקרה עם מולי והחייזר-תינוק שבדרך. בעוד מי שיידע על קיומו ייראה בו איום פוטנציאלי על המין האנושי, מולי תאמין שהקשר הרגשי שלה אליו והעובדה שהתינוק הוא חלק ממנה עשויה להשפיע על מי שיגדל להיות. "היא מאוד מחוברת אליו" סיפרה ברי בראיון ל"אנטרטיינמנט וויקלי". "יש סיבה לכך שהגוף שלה נבחר למטרה הזו. הוא זקוק למשהו ממנה כדי להגיע לכדור הארץ. כל כך הרבה מינים לפנינו נכחדו אבל המין האנושי עדיין כאן ואני חושבת שהחייזרים הבינו שהם זקוקים לחלק האנושי כדי לשרוד". מי מהילדים יהווה איום גדול יותר,  החייזר-תינוק שמהווה את תחילתו של מין חדש וחזק יותר או האנדרואיד שמגלה נטייה לאלימותו? (חייזרים נגד רובוטים?!) 

לצד השאלות שהסדרה מעלה על אימהות ועל יכולתם של ההורים לעצב את אישיות ילדיהם (חישבו למשל על הספר והסרט "לדבר על קווין") קשה שלא לתהות מדוע הן ב"כח משיכה" והן ב"Extant" אישה אסטרונאוטית שמוכנה לצאת לחלל לתקופה ארוכה מוכרחה להיות נטולת ילדים. במקרה של סרט הקולנוע מדובר באם ששכלה את בתה ובסדרה באישה עקרה (וגם ב"הנוסע השמיני" לריפלי יש סיפור רקע דומה לזה של ד"ר סטון ב"כח משיכה" שנחתך בעריכה והופיע לאחר מכן ב-DVD). הנחת היסוד שטמונה בייצוג המצומצם של הנשים הללו היא שבניגוד לאבות, אימהות לא  יעזבו את ילדיהן לטובת יציאה לחלל או הזדמנות דומה שתדרוש מהן להתנתק מילדיהן לזמן רב – ובתוך כך, שהקשר הרגשי בין האם לילדיה חזק או משמעותי יותר – והתפישה הזו, מדוייקת או לא, היא למעשה הקונספט שמניע את הסדרה. גם מחוץ לסדרה התרחש שיח על אימהות סביב החשיפה בעולם הבידור שבזמן הצילומים האלי ברי הייתה בהריון עם ילדה השני, בגיל 46.  בעוד התעשייה רחשה וגעשה סביב חוויית האימהות בגיל כזה, גם ברי הודתה בראיונות "בגלל לא חשבתי שזה אפשרי" ועשתה כותרות בזכות כל פרט על התינוק החדש. 

קשה להאמין שהשאלות על אימהות או על בינה מלאכותית ואינטלגציה רגשית יזכו לטיפול מעמיק בסדרה ואפשר כבר עכשיו להמר שסימני השאלה שכן עולים בה לא יזכו לפתרונות מספקים. אבל אם משאירים מראש את הצורך בתשובות בימי "אבודים" אפשר להנות בקלות מ"Extant" שמובילה את הז'אנר המכונה "טלוויזית פופקורן", סדרות קיץ, שבדומה למתרחש בקולנוע, מציעות בידור קליל, אפקטיבי ומשולל כל הגיון.

לעוד כתבות, ביקורות ועדכונים על הפוסטים שעולים בואו לבקר בפייסבוק