שנת הרפורמה ברשות השידור? שנת סגירת ערוץ 10? שנת החקיקה נגד ישראל היום? שנה בה שר הפנים פגע בעיתון ונפגע? שנה של היפראקטיביות פוליטית בתחום התקשורת?

הלב מבקש להתייחס לספינים התקשורתיים בפרשת השחיתות החדשה, המכונה ישראל ביתנו. בינתיים יש פרשת שחיתות חדשה-ישנה, בחברת החשמל. ומי יודע כבר מה חדש ומה ישן? לפתע שר החוץ שוב השמיל. רוחב האיתרוג של החשודים בשחיתות כגודל התפנית שמאלה וכעומק החקירה. די בשלב זה בקריקטורה של ערן וולקובסקי.

לוח השנה כופה את עצמו על סדר היום של הבלוג. אלא שהתאריך מחייב סיכום השנה האזרחית. אז מה היה לנו השנה?

גם השנה נמשכו קרבות האגרוף בין התקשורת לבין הפוליטיקה. עד לא מזמן ידם של הפוליטיקאים הייתה על עליונה. הם הלמו ללא רחם באבריה השברירים של התקשורת הישראלית, מעל ומתחת לחגורה. זהו קרב האגרוף בין שני שחקנים עייפים ומותשים כאשר כל אחד מצפה לגונג לאתנחתא בין הסיבובים.

ספק אם יש עוד דמוקרטיה בה פוליטיקאים עסוקים מעל לראש ברגולציה של התקשורת. הלוואי והיו נוהגים כך גם ברגולציה על הטייקונים המשתלטים על נכסי הציבור, משאבי הטבע ביבשה ובים. התמיהה גוברת משום שהמדובר בממשלה המבקשת להשליט כללי השוק החופשי ורגולציה מזערית. הנה ספירת מלאי קצרה של מהלומות פוליטיות שספגה התקשורת בשנת 2014;

  • הכנסת עסקה בשבועות האחרונים לכהונתה בהצעת חוק למניעת הפצת יומון ללא תשלום, כאשר הכוונה השקופה להצר צעדיו של ישראל היום. מספר חברי כנסת מסיעות שונות יזמו את החוק וזכו לגיבוי מלא, איך לא, מצד היומון היריב, ידיעות אחרונות.

  • שר התקשורת לשעבר ושר הפנים כיום, גלעד ארדן, ביקש להמשיך ולטפל בסגירתה של רשות השידור הישנה ובהקמת תאגיד שידור חדש על חורבותיו. גם זאת צריך לומר, אלמלא הפוליטיזציה המתמשכת עשרות שנים, השידור הציבורי בארץ לא היה נהרס.

  • בנוסף לרשות השידור, שר התקשורת לשעבר יזם שינוי גם בשידור המסחרי, אגב מעבר מזיכיון לרישיון ופיצול ערוץ 2 בין הזכייניות קשת לבין רשת. כלומר, הכוונה לתת לכל זכיינית ערוץ משלו שבעה ימים בשבוע. מהלך כזה של פיצול עלול להחליש עוד יותר את ערוץ 10 אך גם כל אחת משתי הזכייניות בערוץ 2. במקרה כזה ספק אם עוגת הפרסום תספיק להשביע שלושה ערוצי טלוויזיה?

  • הזובור הנמשך של רגולטורים, שרים וראש הממשלה על ערוץ 10 מאיים על קיומו. נוקאוט וסגירת ערוץ 10 רק יעצימו את כוחו המפלצתי של ערוץ 2 ושל שתי הזכייניות בו – קשת ורשת. והרי לשם כך עמלו בשעתו והקימו את ערוץ 10, כדי לרסן את עוצמתו של ערוץ 2 ולהוזיל תעריפי הפרסום בטלוויזיה.

  • שר הפנים לשעבר, גדעון סער, החליט בזמנו להוציא את עיתון הארץ מרשימת שלושת העיתונים הנפוצים. הנימוק הפורמאלי – סקרי החשיפה של TGI, השנויים במחלוקת, הצביעו על ירידה בשיעור הקריאה של העיתון. משמעות הדבר היא הפסד של עשרות מיליוני שקלים בשנה, המגיעים לעיתון ממודעות הליכי תכנון (לפי חוק, יש לפרסם בשלושת העיתונים המובילים תוכניות תכנון בהיקפים מסוימים, כדי שהציבור יוכל להגיש התנגדויות). 

  • כאתנחתא בין הסיבובים, מתנהלת התגוששות מילולית, ולעיתים די משעשעת ולעיתים מביכה, בין ידיעות אחרונות לבין ישראל היום. אפשר ותוצאות הבחירות עתידות להכריע את הקרב ביניהם. עתידו של ישראל היום תלוי לא מעט בעתידו הפוליטי של בנימין נתניהו. אם יהיה מהפך ובנימין נתניהו לא ירכיב את הממשלה, גם יפוג הטעם לתחזק את ישראל היום. ממש כמו יאיר לפיד בבחירות הקודמות, כל רשימה שמאיימת על בחירתו המחודשת של ביבי כראש הממשלה  – יהיה זה כחלון, ליברמן או עבודה-התנועה, זוכה לברכת הדרך של ידיעות אחרונות ושלוחותיו.   

עם פתיחת מערכת הבחירות התהפכה התמונה והתחלפו התפקידים בסיבוב חדש. מערכת הבחירות חילצה לפי שעה את התקשורת ממלתעות הפוליטיקאים. שוב פוליטיקאים מחוזרים כדי לזכות להטבות מהם היו למחזרים חביבים אחרי כל דקה ושורה של חשיפה תקשורתית. שוב עיתונאים ופרשנים מגויסים ומתגייסים לשבח מועמדים ולקלס יריבים. שוב עיתונאים מחוזרים ומשובצים כלאחר כבוד ברשימות מועמדים; כל רשימה עם האלוף ועם העיתונאי שלה. שוב חזרו לתפקידים המסורתיים – פוליטיקאים מתקרבנים ומאשימים את התקשורת. כצפוי, בנימין נתניהו חנך את מסע ההתקרבנות. מי שצבר שליטה בעיתונות ובערוצי השידור איננו נרתע מלהאשים את התקשורת כגורם אחראי על דעיכתו בסקרים. רק צפוי שאף גיבורי הפרשה החדשה, אשר בין היתר חשודים בקניית עיתונות אוהדת ברוסית, יאשימו את התקשורת על שגוזרת את דינם.

בפראפרזה ממחוזות אחרים, הכו בתקשורת והצילו את הקריירה הפוליטית.

 

פסוקו של פוסט

מה בין איתי אנגל לבין צבי יחזקאלי? שניהם עשו כתבות על דאע"ש. בעוד שאיתי אנגל הרחיק והביא תיעוד מן השטח אשר עשוי להשפיע על מה לחשוב, צבי יחזקאלי שב מאירופה עם סדרת כתבות אשר נועדו להשפיע מה לחשוב. זהו ההבדל העיקרי בין עיתונאות לבין תעמולה.

                                                                              

      ראיון עם שבויים של דאע"ש בידי הכורדים