עם כניסתה של ג. יפית לערוץ 10, יש דרך להבריא את הערוץ – לפרוש מתחרות עם ערוץ 2 ולמתג אותו מחדש כערוץ איכותי למיעוטים תרבותיים.

לא מעטים הרימו גבות למקרא הידיעה לפיה ג(רינברג) יפית רוכשת את חלקו של רון לאודר בערוץ 10. ג. יפית ידועה לצופים ולקוראים כפרסומאית יצירתית ושאפתנית. כוונתה לרכוש חלק מערוץ טלוויזיה כבר מעוררת סוגיות משפטיות. הרי לשם כך נועדו משפטנים חסרי מנוח. הם כבר ימצאו פריצה ברגולציה המונעת כיום מפרסומאי להחזיק גם באמצעי תקשורת. אולי אין לג. יפית כיסים עמוקים כמו לשלושת הבעלים הנוכחים של ערוץ 10 – יוסי מימן (46%), רון לאודר (30%) וארנון מילצ'ן (24%), אבל יש לה נכס שווה ערך כספי: יחסי ידידות עם שרה נתניהו. בשעתו, סנגרה גרינברג על שרה נתניהו באמצע תחזית מזג האוויר בערוץ הציבורי. דוגמא ל"עצמאותה" המקצועית של רשות השידור ואולי גם למה שצפוי לערוץ 10 בעידן החדש.

נכס זה חשוב מכסף במעבר הערוץ מזיכיון לרישיון. כרגיל במצבים חגיגיים שכאלה, גם המשקיעה החדשה הבטיחה שינוים מרחיקי לכת בערוץ 10. אלא שמלבד לשינויים פרסונאליים, חייבים לשנות את הקונצפציה הבסיסית של הערוץ. רק שינוי כזה מסוגל להבריא את הערוץ למוד המשברים. קל יותר לגייס משקיעים מאשר למנוע אבדן השקעות. בעלות על אמצעי תקשורת, גם כאשר אינה משתלמת מבחינה כלכלית, משדרגת את מעמד המשקיעים הן בעיני עמיתיהם והן במו"מ מול פוליטיקאים. כנראה שמטעם זה, מעדיפים משקיעים מאכערים מרושתים לפרוזדור הממשל על פני מנהלים ודירקטורים מקצועיים.

ערוץ 4 הבריטי כמודל

חזרתי וטענתי בעבר שהמודל בבסיס הערוץ 10 שגוי ואף המלצתי אין ספור פעמים לשקול את המודל של ערוץ 4 באנגליה. גם ערוץ 4 האנגלי נשען על מימון מפרסומת. אך להבדיל מערוץ 10 הישראלי, הערוץ האנגלי לא התיימר להתחרות בערוץ המסחרי הראשי, הידוע כ-ITV, אלא להיות שונה ממנו. על כן, כבר מתחילתו הוא התמחה בתכנים הפונים לקהלים מוגדרים ולא לכלל הציבור. המנהלה המצומצמת והיעילה של הערוץ עסקה ברכישת תכניות ממפיקים פרטיים, לרבות מישראל. גם תכניות האקטואליה נועדו להעמיק בסיקור תחומים ובלוח זמנים שונה מאשר בערוץ המסחרי הוותיק. היו ויש סיבות רבות מדוע סברתי שמודל זה הולם לערוץ 10.

ראשית, בכוח האפיון השונה של ערוץ 10 להבטיח היצע מגוון יותר של תכניות לצופים, ובזמנים שונים. במקום להציע עוד חידון או עוד תכנית ריאליטי ולהתחרות על אותם צופים, עדיף לשדר משהו אחר, אשר גם יבטיח מבחר אמיתי.

שנית, עלויות ההפקה של תכניות אקטואליה ואירוח באולפן נמוכות יותר בהשוואה לפרויקטים ראוותנים יקרים ונמוכי רייטינג יחסית.

שלישית, ואולי לא פחות חשוב, זוהי הדרך להישרד בתחרות וגם להתאזן כלכלית – להיות שונה ואיכותי.

היתרון היחסי של ערוץ 10 – באקטואליה

גם הניסיון של ערוץ 10 עשוי לתמוך באימוץ המודל של ערוץ 4 הבריטי. כל מי שמעיין ועוקב אחרי נתוני הרייטינג, כשלעצמם שנויים במחלוקת, מגלה שחרף ההשקעות האדירות של מיליונים בתכניות ריאליטי, מהישרדות עד לכפר, ערוץ 10 אינו יכול לערוץ 2 בתחום זה. לעומת זאת, ערוץ 10 זוכה לנוכחות ברשימת 20 המשדרים הנצפים ביותר בזכות תכניות האקטואליה; בתקציב של כ-90 מיליון ש"ח לשנה מפיקה כיום מחלקת האקטואליה בערוץ תכניות ייחודיות וצוברות רייטינג נאה יחסית.

לפי נתוני הוועדה הישראלית למדרוג, ביום ראשון השבוע, 17/11, התכנית הנצפית ביותר בערוץ 10 הייתה ערב טוב עם גיא פינס ולה מעט יותר מ-10% או 206 אלף משקי הבית ונתח צפייה/שרינג של 17.7%. מהדורת החדשות בשעה 8 בערב נצפתה ב-9%, 177 אלף משקי בית ונתח צפייה של 13.6%. הפרק בסדרה בני ערובה צברה רק 7.5% ונתח צפייה של 11.5%, ואילו פנים אמיתיות עם אמנון לוי מעט פחות, 7.3% ונתח צפייה של 10.1. נתח צפייה הוא אחוז מכלל משקי הבית בהם צופים באותה עת בטלוויזיה בעוד שרייטינג זה אחוז מכלל משקי הבית. הפער בין השניים גדל לגבי תכניות האקטואליה; התכנית של לונדון וקירשנבאום אמנם צברה רק 6.4% אך נתח הצפייה שלה כפול – 12.4%. ככל שהפער בין הרייטינג והשרינג גדול יותר כך נחשבת התכנית כמצליחה יותר יחסית. מבחינה זאת, לילה כלכלי השיגה שרינג מעל לכפול לעומת רייטינג, 12.6% שרינג לעומת 5.5% רייטינג.

המסקנה, ערוץ 10 חזק יותר בשעות לפני ואחרי הפריים טיים, לא מעט בזכות תכניות האקטואליה. להבדיל מערוץ 2, הנימה בחדשות ערוץ 10 היא הרבה יותר ביקורתית ופחות צייתנית לשלטון, וכנראה גם משתלמת מבחינת הרייטינג. יש לקוות שג. יפית לא תקריב את הסטנדרטים העיתונאים הגבוהים של מחלקת החדשות על חשבון יחסיה הטובים עם הזוג נתניהו.

כבר כעת, ברב שעות אחה"צ והערב משדרים בערוץ 10 כמעין סנדוויץ, תכניות אקטואליה ובאמצע תכניות אחרות. בשינויים אחדים אפשר להסב את ערוץ 10 למעין CNN ישראלי, לדוגמא. לחילופין, אפשר גם למתג את ערוץ 10 גם כערוץ למיעוטים תרבותיים, ממש כמו ערוץ 4 הבריטי. סרטי הטבע של מוטי קירשנבאום הם סנונית טובה ומבטיחה לכך. המיתוג מחדש של ערוץ 10 הוא הכרח קיומי, גם אם יינתן לו רישיון. המשך תפעולו כ"אח החורג" של ערוץ 2 נכשל עד כה וספק רב אם יצליח בעתיד.

בפראפרזה על מאמר ידוע, משקיעים בעקות 10 אינם מתים. הם פשוט מתחלפים. רק עצוב לגלות כל פעם מחדש כמה מיליוני דולרים היו נחסכים לו שעו בשעתו לעצות מן האקדמיה.

פסוקו של פוסט

שוב משמיעים שאנסונים צרפתיים ומשכתבים את ההיסטוריה בהתרפקות נוסטלגית על יחסי הרעות בין שתי המדינות. לפתע הנשיא השמאלני של צרפת הוא ידיד הנפש שלנו. הו, הימים של "תחי צרפת וישראל. בינינו אין כבר שום הבדל".