חדשות מקומיות חשובות לשיח הציבורי. לא רק שחייבים להבטיח את המשך הפקתן, אלא חייבים להקים חברת חדשות מקומיות עצמאית וחסינה מפני אילוצים כלכליים ופוליטיים.  

בעת הכנת הפוסט מתנהל מאבק דרמטי על הצלתן של החדשות המקומיות בטלוויזיה. גם אם לא רבים צופים בחדשות המקומיות, תוצאות המאבק נותרות רלוונטיות לכלל הציבור לפחות משני טעמים; הראשון, משום שחדשות מקומיות הן מרכיב חיוני בתרבות הפוליטית המקומית. השני, משום שהמדובר במקרה בוחן נוסף של הקשר המתהדק שלטון-הון-עיתון/תקשורת.

*

באקלים הניאו ליברלי כאשר לכל דבר מתייחסים דרך חור הגרוש, המאבק סביב הצלתן של החדשות המקומיות ממותג כעוד מאבק יוניוניסטי של עובדים הנלחמים על פרנסתם. שוב חברה, הפעם מפיקת החדשות קודה תקשורת, מעדיפה לשמור על פרופיל נמוך ולשלוח את המועסקים בה לחזית. העובדים יביאו את הכסף כדי להציל את החדשות המקומיות. נחמד גם להצביע על החדשות המקומיות כחממה של כוכבי הטלוויזיה הארצית.

אלא שזוהי רדוקציה, ראיה פשטנית מאד של החדשות המקומיות כעוד מקום תעסוקה העומד בפני סגירה. זוהי התפיסה הכלכלית הרווחת לגבי מרבית התחומים, מחינוך ובריאות עד לתקשורת. בכל העולם וגם בישראל, מהדורת חדשות מקומיות היא רכיב בדמוקרטיה המקומית. בלעדיהן הציבור אינו מיודע ואינו מסוגל לעקוב אחרי נבחריו. בלעדי תקשורת מקומית מפותחת אין מי שיפקח על פרנסי הציבור. אכן, התקשורת המקומית היא כלב השמירה של ראשי הערים וחברים במועצות המקומיות. אפשר ולא במקרה התעמת בשעתו אהוד אולמרט עם כתביו של כל העיר. כתבי המקומון לא פסקו לחטט, וכנראה לא מספיק מדי, במעשיו ושל כל מי שסובבו אותו.

דעיכת העיתונות המקומית בשנים האחרונות, נושא לפוסט נפרד, מחייבת ביתר שאת לקיים חדשות מקומיות בטלוויזיה. ככל שהמדיה החדשים – האינטרנט והרשתות החברתיות, מיטיבים אומנם לידע, הם אינם מסוגלים לנבור ולפשפש בנעשה בחדרי החדרים של השלטון המקומי. אפשר להעריך בזהירות שתקשורת מקומית מפותחת ועצמאית יכלה להרתיע בזמן אמת ולמנוע שחיתויות אחדות.    

*

ברחבי העולם החדשות המקומיות צוברות רייטינג גבוה יותר לעומת החדשות הארציות. מדוע התמונה בישראל שונה? לשם הסבר כדאי לשוב בפלשבק כשלושה עשורים אחורה ולו רק כדי להתרשם כיצד ההון משתלט על התקשורת בסיועם הנדיב של רגולטורים מטעם ומחוקקים.

השידורים בכבלים החלו במחצית שנות השמונים כאשר הניפו את הדגל "עם הפנים לקהילה". מספר פעילים מקומיים, ומאיר שטרית המוביל ביניהם, טענו שהכבלים חיוניים לשלטון המקומי ואמורים לפצותם על הסיקור המועט הניתן להם בתקשורת הארצית. מייד עם הנפקת הזיכיונות לחמש החברות, שעם הזמן הלכו והתמזגו לתאגיד אחד, החל תהליך הכרסום במנדט המקורי.

כבר בשלבים הראשונים, למדו הזכיינים שכדאי לקיים שלום בית עם הרשויות המקומיות ולא כדאי לשדר חדשות מקומיות נשכניות פן להרגיז מי שמאשרים עבודות החפירה להנחת תשתיות הכבלים.

עם הזמן השידורים בכבלים, וכמוהם גם שידורים בלווין, היו לתחנות ממסר של לוויינים, לעסק כלכלי ובוננזה. בדומה לפיראטיים לפניהם, זכייני הכבלים, ובעקבותיהם גם מפעילי לווין, קבעו תעריפי מינוי גבוהים וקשוחים. במקום פנים לקהילה, היזמים החרוצים הפנו פנים לחשבון הבנק שלהם. החדשות המקומיות היו לנטל כלכלי על הזכיינים, הוותיקים והחדשים, מעין ילד חורג ובלתי רצוי. שני התאגידים, HOT ו-YES, המשיכו בעקביות להנמיך את בולטותן של החדשות המקומיות בלוח השידורים ולהתנער מן האחריות על המנדט המקורי – לשרת את הקהילה. בשלב הבא הם העבירו את החדשות מקומיות למיקור חוץ, תחילה להפקה ברשות השידור וכעת לחברה פרטית, קודה תקשורת. זכייני השידורים הן בכבלים והן בלוויין עושים הכל, ובהצלחה בלתי מבוטלת, כדי להצניע את החדשות המקומיות מלוח המשדרים ולהוכיח שאין להן ביקוש ורייטינג.   

כל תהליך הסירוס של החדשות המקומיות התאפשר לאורך שנים בזכות התמיכה השקטה של הרגולטור, הלא היא המועצה לשידורים בכבלים ובלווין, ושל המחוקק אשר נעתר למאווי הזכיינים. מאיר שטרית וחבריו כבר לא צריכים כבלים כדי לזכות בחשיפה תקשורתית ואילו הפעילים המקומיים החדשים למדו שתקשורת מקומית עלולה להסב צרות וכאבי ראש מיותרים. שני תאגידי הטלוויזיה הרב-ערוצית, HOT ו-YES, עתירי עוצמה כלכלית ופוליטית, הפעילו מכבש לחצים על הרגולטור כדי להשיג הנחות מתמידות בתנאי הזיכיון ולשפר את המאזנים הכלכלים.

*

מטרידה במיוחד גישתם קצרת הראות של המחוקקים. במקום לשרת את אינטרס הציבור שהם מיצגים, נכנעים המחוקקים לאורך השנים ללחציהם של בעלי ההון. הזיכיון לשידור בכבלים, ומאוחר יותר גם בלוויין, הותנה במקורו בשירות לקהילה. למה הדבר דומה? לאורח שמגרש את המארח מביתו.

מעבר לשדולה המשומנת של שני תאגידי התקשורת, YES ו-HOT, נגד המשך שידור החדשות המקומיות, ניצבת סוגית התרבות הפוליטית המקומית בישראל. מי שמחשיבים את טוהר השלטון המקומי, חייב לא רק להבטיח חדשות מקומיות  בטלוויזיה אלא גם לשקם את מעמדן. דמוקרטיה מקומית חשובה מדי כדי להותיר בידי בעלי הון חסרי מנוח. על כן, יש לחייב את זכייני הכבלים והלוויין להקים חברת חדשות מקומיות חסינה מפני אילוצים כלכליים ופוליטיים.

*

בינתיים ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה את הצעת החוק לפיה שני תאגידי התקשורת, HOT ו-YES, ימשיכו לממן את החדשות המקומיות בשנתיים הקרובות. ככל שזוהי התפתחות חיובית הרי שאיננה מספקת וחייבים להשלים את המלאכה. ההחלטה משאירה את החדשות המקומיות תלויות בחסדיהם המשולבים של בעלי הון ושל פוליטיקאים. חוששני, שבתנאים כאלה לא ניתן להפיק חדשות בסטנדרטים עיתונאים ראויים. רק חברת חדשות, אשר תובטח בחקיקה, כמוה יש בשני הערוצים המסחריים, 2 ו-10, תוכל להפיק מהדורת חדשות איכותית ולמלא תפקיד משמעותי בתרבות הפוליטית המקומית.

פסוקו של פוסט

מבט לחדשות מקומיות, בבאר שבע.