נדמה שנוצרה נקודת השקה נדירה בין עולמות רחוקים. כותבי "הארץ", שקוראים ג'יימס ג'ויס בקטע אירוני ונוחרים בבוז לנוכח הוולגריות של האופרה הישראלית, גילו סוסה שחורה חדשה ועממית - 
"דנית זמרת החתונות", השלאגר של פרסומות "ברנפלקס" של תלמה בכיכובו של אילן פלד.

המושכים בעט בעיתון האליטיסטי של האינטליגנציה הישראלית נמסו מול התופעה החדשה. "הדבר הכי מצחיק ברשת ובטלוויזיה גם יחד – ולא פשוט להודות בזה – קורה בהפסקת הפרסומות", הודה, למרות שזה לא פשוט, ניר גורלי. "אם זה לא מצחיק אתכם – שיהיה לכם לבריאות, יש פרקים של 'רמזור' לצפייה ב'מאקו'", מפרגן ומקניט גם יחד מבקר הטלוויזיה הקבוע מורן שריר. דנית היא "מצחיקה מאוד, עד דמעות", קובע רוגל אלפר, ומגדיל לעשות כשהוא מוסיף שהיא "אמירה פוליטית". גם "ועדת המדרוג" במוסף קשרה כתרים לדמות, שהפציעה בחיינו לפני כמה חודשים.

תרשו לי (לנסות) לחרב קצת את החפלה. הפרסומות של דנית מגלמות, בכישרון רב אמנם, דחקה שחוקה ביותר, המהווה מעין תזקיק של כל מה שמוכר ולעוס בהומור הישראלי והעולמי. גבר המגלם אשה כעורה בעלת גוף דשן ומלבני? צ'ק. אשה שלמרות גופה הדשן והמלבני לא מפסיקה להתפטם? צ'ק. מבטא מזרחי מוגזם עם ח' גרונית וכ' גרונית גם כן? צ'ק. אשכנזים מנותקים מהמציאות שאוכלים סרפדים? צ'ק. מוזיקה מזרחית עם מלל נחות ("קוקוריקו חתונה/איזה הפי בשכונה")? צ'ק. 

הטריק העיקרי שלה, שעליו התפייט רוגל אלפר, הוא שעצם קיומה של דנית והתנהגותה מהווה התרסה נגד האשכנזיות שאיבדה את עצמה לדעת, או במילותיו "היא האדם הנבון היחיד בעולם מטומטם…טבעוני, עדין, יומרני ומיופייף…קול האמת והשכל הישר…חכמה לאין שיעור מהמטורללים שמנסים להגיש לה נבטים". ובכן – המהלך הזה כבר נעשה, ובהצלחה רבה, על ידי בת דמותה של מרגול בארץ נהדרת.  לפני כמה שנים כבר פקדה מרגול את בית הקפה הצפוני ה"מפונפן", את בית המרקחת הטבעוני ה"הזוי" ואת חנות הלחם הלבנבנה וה"פרידמנית" (מדהים כמה שמות תואר יש לאשכנזיות על צורותיה השונות בעברית), חשפה את דמותו המגוחכת של (הנה עוד כמה) האשכנזי העדין, הצהוב, יפה הנפש והרכרוכי, והראתה לו מאיפה משתינה הלקרדה. אה, גם שם זה היה גבר עם גוף עבה, קול עבה ומבטא מזרחי, ושם ניצחונו התבטא לא בכך שירק לאשכנזים בפנים וכרסם ברנפלקס, אלא בכך שהוא הכניע אותם פשוטו כמשמעו (קשר אותם, כלא אותם במקרר וכו').

אלפר מציג את דנית בתור נושאת דגלה של מהפכה אנטי אשכנזית, ורק מאוכזב במידת מה מרצונה להשתכנז בכל זאת כזמרת ג'ז. בעיני, דנית יורה לכל הכיוונים – כשם שהיא יורדת על האשכנזי המתייפיף שלועס עלים, אוכל סושי ושומע ג'ז, היא יורדת גם על המוזיקה המזרחית, האהובה מאוד, תאמינו או לא, על מזרחים לא מעטים. כשם שלא כל האשכנזים מבלים בחוות בריאותא ועושים מדיטציה, לא כל המזרחים נהנים מטקסטים כמו "קוקוריקו חתונה/חפלה בפלה מבסוטה/מרימים עושים שמחה/אלוהים תודה רבה".

דנית, בעיני, היא ביצוע עילאי לבדיחה מוכרת. בתור פרסומת, היא בהחלט משב רוח מרענן, ולא מן הנמנע שהיא אכן הדבר הכי מצחיק על המרקע כיום (נותר רק לשאול אם זה מלמד דברים טובים עליה או רעים על מתחריה). אולי אם תקבל תוכנית משל עצמה כפי שמציע גורלי, היא תוכל לפתח את הרעיונות שלה לכיוונים חדשניים ומחתרתיים יותר. אבל להפוך את הפרסומות שלה לטקסט פוליטי מהפכני, שני רק למניפסט הקומוניסטי, זה לדעתי קצת יומרני – אפילו בעולם הטבעוני והמיופיף של שוקן 21.