"אש, בלבי בוערת אש
בגופי המתרגש
כשאני ניגש אלייך
למה זה נראָה לי כמו חלום
כשלבי בוער פתאום
ואני כולי שמח"

כשהכרתי את החבר שלי, אחד השירים שנאלצתי לשמוע אותו שוב ושוב הוא "אש" של משה פרץ. עם הזמן התחלתי לאהוב את השיר הזה ועוד שירים של פרץ, אבל לא הצלחתי להתרגל ל"נראָה לי" בקמץ כשהכוונה היא להווה. זה הורס אותי. 

 

אני מחלקת את "נראָה" או "נראָה לי" לשלוש קבוצות:

לקבוצה הראשונה משתייכים אנשים שמשתמשים ב"נראָה" בהווה בקמץ בשל חוסר מודעות. זה תוקף מכל הכיוונים: בשיחה סתמית ברחוב, בשיחה עם פקיד, בשיחה עם מוכרת בחנות, בתכניות טלוויזיה, בכתבות בחדשות, ברדיו, בשירים ועוד. הנה לקט של שירים עם "נראָה" בקמץ בעבר כשברור שהכוונה היא לדברים שקורים בהווה:

  • טיפקס: "בזיכרונות מרוחקים הכל נראָה ורוד" (בשיר "כמו לפני 20 שנה")
  • טיפקס ועלמה זק: "מדבר אתי חטייר, נראָה לי מוכר" (בשיר "פרח השכונות")
  • משינה: "כשאתה לבד הכל נראָה גדול" (בשיר "ברחובות שלנו")
  • משינה: "לפעמים הכל נראָה אותו דבר" (בשיר "שלח לי מלאך")
  • משינה: "ודיזנגוף נראָה לי כמו רכבת לילה לקהיר" (בשיר "רכבת לילה לקהיר")
  • תיסלם: "השעון נראָה כמו שרודף אחרי עצמו" (בשיר "לראות אותה היום")
  • תיסלם: "הכל נראָה אותו דבר" (בשיר "כבר הסתיו עכשיו")
  • מופע הארנבות של ד"ר כספר: "הכל נראָה לי יפה היום" (בשיר "תראו אותי")
  • שלמה ארצי: "אומר לך משהו שלא נראָה חשוב אבל נשמע נפלא" (בשיר "אף פעם לא תדעי")
  • שלמה ארצי: "אמנם אין אהבה שאין לה סוף, אבל הסוף הזה נראָה לי מקולל" (בשיר "היא לא יודעת מה עובר עלי")
  • אריק לביא: "עכשיו הכל נראָה רחוק" (בשיר "כל הנחלים")
  • שלום חנוך: "הכל נראָה כמו שמים" (בשיר "מה שיותר עמוק יותר כחול")
  • אביהו שבת: "למעשה אני עדיין שלך ובלעדייך שום דבר לא נראָה מוצלח" (בשיר "עדיין שלך")

 

לקבוצה השנייה משתייכים אנשים שהשימוש שלהם ב"נראָה לך?" בקמץ הוא חלק בלתי נפרד מהלגלוג שהם מבקשים להביע גם אם הם לא מודעים לכך (והם לא):

"יש מצב לשתות איתך קפה?" שואל הבחור את הבחורה ומשפיל את עיניו במבוכה. "נראָה לך?" היא יורה לעברו בבוז שאלה רטורית שפירושה: "חחח וואללה הרסת אותי עכשיו. אני? איתך? קפה? עם מעאפן כמוך? למה מה קרה?" אם היא היתה אומרת "נראֶה לך?" ייתכן שעוד היה לו סיכוי, אבל עם "נראָה לך?" בקמץ הוא אכל אותה סופית.

לקבוצה השלישית משתייכים אלה שמשתמשים ב"נראָה" תוך השמטת "ש": "נראָה לי אני הולך" (ולא "נראה לי שאני הולך"); "נראָה לי אני חולה"; "נראָה לי אני מאוהב"; "נראָה לי התחרפנת".

בהשמטת ה"ש" מ"נראה לי ש-אני הולך" נוצרת נימה קלילה, לא מתחייבת, בדיוק כמו השמטת הפועל בשאלות כגון "אפשר חטיף?" "אפשר את החשבון?" "אני יכול את המלח?" הוספת פועל (למשל, "לקבל") אחרי "אפשר" או "יכול" הופכת את השאלה לעניין מסוים שיש לתת עליו את הדעת. היא עלולה להסגיר את הדובר ולהעיד על רצונו ואולי אף על רגשותיו. השמטת הפועל הופכת את השאלה לעניין אגבי, כללי, לא אישי, שיאפשר הפחתת דיסונאנס במקרה של תשובה שלילית או תשובה לא נעימה. השואל יוכל לשכנע עצמו שממילא השאלה לא הייתה משהו אישי וחשוב, אלא סתם עוד שאלה. הוא יוכל לאזן לעצמו את המצב, לסדר את העניינים כדי לא להרגיש רע.  ואם כבר מדברים על זה, אז יש עוד "אפשר" ללא פועל, גיליתי אותו במריבות עם בן הזוג שלי. כשהוא כועס עליי הוא לא אומר ישירות "את יכולה לזוז?", אלא "אפשר לזוז?" זה מעליב. "אפשר, אפשר", אני ממלמלת, ומוסיפה מיד בנימה מתרפסת "אפשר חיבוק?"

נראָה לי דחפתי לכם בכוח את הפוסט על "אפשר את?"

טוב, נראָה לי אני זזה.

"נראָה לי יהיה לנו משהו סופר דומה" (מאסטר שף, עונה 3 פרק 6, קשת, ערוץ 2, אתר מאקו)

"נראָה לי יהיה לנו משהו סופר דומה" (מאסטר שף, עונה 3 פרק 6, קשת, ערוץ 2, אתר מאקו)

"נראָה לי קארין היא סוג של מרי פופינס כזאת, אה?" ("מחוברים" 2010, הוט 3, הועלה ע"י ronenlev22 , יוטיוב)

"נראָה לי קארין היא סוג של מרי פופינס כזאת, אה?" ("מחוברים" 2010, הוט 3, הועלה ע"י ronenlev22 , יוטיוב)

"נראה לי זה יהיה פצצה" ("מאסטר שף", ערוץ 2, מאקו)

"נראה לי זה יהיה פצצה" ("מאסטר שף", ערוץ 2, מאקו)

 

"אפשר את הקבבונים?" (גיבי גוב בפרסומת של בזק, הועלה ע"י BezeqNGN)

"אפשר את הקבבונים?" (גיבי גוב בפרסומת של בזק, הועלה ע"י BezeqNGN)

_______________

בעבר יש לומר "נראָה" בקמץ, ובהווה יש לומר "נראֶה" בסגול.

דוגמאות לפעלים נוספים שיש להגותם בקמץ כשההתייחסות היא לעבר, לעומת הגייה בסגול כשההתייחסות היא להווה: נצפָּה/נצפֶּה, נדלָה/נדלֶה, נדמָה/נדמֶה,נשנָה/נשנֶה, נבנָה/נבנֶה, נקוָה/נקוֶה, נלוָה/נלוֶה, נמנָה/נמנֶה, נֶהגָה/נֶהגֶה, נֶהנָה/נֶהנֶה,נתלָה/נתלֶה, נקנָה/נקנֶה, נדחָה/נדחֶה, נדמָה/נדמֶה, נכפָּה/נכפֶּה, נפדָה/נפדֶה,נצלָה/נצלֶה, נשבָּה/נשבֶּה, נקלָה/נקלֶה, נקרָה (בדרכו)/נקרֶה, נעשָׂה/נעשֶׂה (בשיר "לונדון" של חנוך לוין חוה אלברשטיין שרה: "הייאוש נעשָה יותר נוח" בקמץ, במקום "נעשֶה" בהווה).

_______________

לרשימת הפוסטים בבלוג