בכל יום הוא יושב על גדר האבן הנמוכה, מחכה להסעה שתיקח אותו למועדון, או סתם יושב בחוץ בערב כדי להתאוורר. זה אנדרי, השכן שלי. בן 69, עלה ב-1970 מפולין, למד הנדסת בניין, שני ילדים, חמישה נכדים, מתקשה מאוד בהליכה, גר לבד בדירה לידי. אני אוהבת לדבר איתו, איש מעניין. כששאלתי אותו אם קשה לו לשבת כך הוא סיפר לי שהישיבה מסבה לו כאב ושבכוונתו לפנות לעיריית רמת גן בבקשה שישימו במקום ספסל. הצעתי את עזרתי וניסחנו ביחד מכתב למחלקת גנים ונוף בעירייה.

"… הספסלים הקרובים ביותר לבניין שבו אני גר ממוקמים במרחק של 400 מטר. זהו מרחק גדול מאוד עבורי. המדרכה שאני מבקש למקם בה את הספסל אינה שייכת לשטח המשותף של דיירי הבניין, וכששוחחתי עם דיירי הבניין על רצוני בספסל סמוך לבניין כולם תמכו בכך ואמרו לי שהם ישמחו לראות שבעייתי תיפתר במהרה. כל אדם שעובר ורואה אותי יושב כל יום על האבן אומר לי שזה לא הגיוני שאדם מבוגר כמוני ישב כך, ושעל עיריית רמת גן לטפל בכך בדחיפות. הספסל יעזור לא רק לי אלא לאנשים מבוגרים נוספים המתגוררים בבניין שלי ובאזורים הסמוכים, וחשוב מאוד שעיריית רמת גן, הידועה ביחס ובשירותים המיוחדים שהיא נותנת לתושבים ותיקים ולנכים, תקדם נושא זה בדחיפות לרווחתם של תושביה".

צירפנו להמחשה את התמונה של אנדרי שצילמתי. אנדרי אמר שהוא יגיש להם את המכתב בעצמו. התקשרנו למוקד העירוני והם נתנו מספר פנייה ואמרו שכשיקבלו את המכתב הם יעבירו אותו מידית לדני ממחלקת גנים ונוף. יופי, נראה שזה הולך לכיוון טוב.

אנדרי, דרך בן גוריון רמת גן

אני מטיילת עם הכיסא ברחובות רמת גן ומתעדת את החסמים שמונעים מבעלי מוגבלויות להיות חלק מהעיר הזאת, מהמדינה הזאת. הנה חנות טבע עם כניסה נהדרת, אבל כשנכנסים פנימה – שתי מדרגות. 

חנות טבע, קריניצי רמת גן

בא לי לשתות מיץ טבעי. המדרגות הגבוהות לא מאפשרות לי לראות את הפירות ולבחור. אני מוותרת וממשיכה הלאה.

מיץ פירות, ביאליק פינת קריניצי רמת גן

וכאן יש מספרה, חנות למכשירים סלולאריים, חנות בגדים – המון חנויות בגדים, אין כניסה.

חנויות בגדים, ביאליק רמת גן

מספרה, ארלוזורוב (כופר היישוב) רמת גן

חנות למוצרי סלולאר, ביאליק רמת גן

חנות גלידה עם שלט "זהירות מדרגה". אי אפשר לבחור את הטעמים שרוצים. אני ממשיכה הלאה.

חנות גלידה, הרוא"ה פינת דרך בן גוריון, רמת גן

אין מה לעשות, זאת המציאות והיא לא תשתנה בשנים הקרובות, אבל יש דברים שאפשר לשנות. ברחוב גת רק צד אחד של המדרכה מונמך, צריך לחזור את כל הדרך בחזרה ולעבור לצד השני. ביקשתי מהעירייה שיטפלו בזה. ועל שלושת הברזלים הקטנים שבולטים במדרכה הודעתי לעירייה כבר מזמן. מישהי כבר נפלה כאן ואני לא רוצה שזה יקרה שוב. ועם אנדרי יהיה בסדר, הם בטח יטפלו בו. הוא חייב את הספסל הזה, ולא רק הוא, אנשים רבים שמתקשים בהליכה זקוקים לספסל. ברמת גן יש הרבה ספסלים כאלה ברחובות ראשיים. אני זוכרת שבשנים שבהן התהלכתי בקושי חיפשתי אחרי כל כמה צעדים ספסל שאוכל לשבת עליו, משהו להיאחז בו, לקבל תמיכה. זה כל כך חשוב, כל כך מנחם, מרגיע.

לפני שלושה שבועות דני ממחלקת גנים ונוף התקשר לאנדרי והודיע לו שהם לא ישימו ספסל. לדבריו, הספסלים מושכים חבורות של נערים שמרעישים בלילה ומפריעים לדיירי הבניינים. ומה עם ספסל לאדם אחד כמו שראיתי בתל אביב, ביקשתי מאנדרי שישאל אותו בשיחה הבאה. לא, גם את זה הוא לא יקבל. מוזר, אני רואה כל הזמן ספסלים שהמרחק בינם לבין בניין המגורים קטן יותר מהמרחק בין המדרכה לבניין שלנו, ובמקומות רבים הם ממוקמים במרחק קצר זה מזה.

ספסלים (הספסל השני מסומן בעיגול אדום) ברח' קריניצי הממוקמים במרחק קצר זה מזה והסמוכים מאוד לבנייני המגורים.

ספסלים (הספסל השני מסומן בעיגול צהוב) ברח' קריניצי הממוקמים במרחק קצר זה מזה. הספסל השני קרוב מאוד לבניין המגורים

ספסל ברח' קריניצי, קרוב מאוד לבניין המגורים

ספסל ברח' קריניצי, קרוב מאוד לבניין המגורים

שבוע אחר כך הגיעו לסדר את בליטות הברזל במדרכה וגם את ההנמכה במדרכה ברחוב גת סידרו. זה לא יעזור לאנדרי.

אנדרי והציורים שעשה

אנדרי והציורים שעשה

 _______________

עדכון 26.3.16: לפני ימים אחדים הוצב ספסל עבור אנדרי. תודה לראש עיריית רמת גן, מר ישראל זינגר. (לתמונות בפייסבוק)