את הפוסט אפתח בדבריו של צחי אדרי על הכוונה להעלות את שכר המינימום והשלכותיה על אוכלוסיית הנכים והקשישים המעסיקים עובדים זרים בסיעוד.

אני אוספת כותרות הנוגעות להצעה להעלות את שכר המינימום: "העלאת שכר המינימום – צעד מסוכן שיחמיר את מצב שוק הדיור", "אקמול למחלה קשה", "גם העלאה של 1,000 שקל לא תשחרר את העובדים העניים מעתיד של עוני נוראי", "מעסיקים, בעיקר עסקים קטנים ו/או חלשים, יפטרו עובדים".

ואף מילה על ההשלכות על נכים וקשישים המעסיקים עובדים זרים בסיעוד, הקורסים גם כך מהעלויות הכלכליות הריאליות הכרוכות בהעסקת עובד זר לעומת הקצבאות שהם מקבלים בתחום הסיעוד.

אלה הם, בין היתר, הפערים שנכים וקשישים צריכים לחיות איתם במדינת ישראל:

  • פער בין הסיוע החלקי מהמדינה לבין עלות ההעסקה בפועל
  • ההבדלים בין המעסיקים במשק לבין נכים וקשישים המעסיקים עובדים סיעודיים
  • פער בין שכר המינימום לבין קצבת הנכות
  • הפער בין הדאגה לעובדים הזרים כאוכלוסייה מוחלשת לבין חוסר הדאגה לנכים וקשישים כאוכלוסייה מוחלשת
  • פער בין ההצהרות לבין המציאות

 

הפער בין הסיוע מהמדינה לבין עלות ההעסקה בפועל עומד על יותר מ-4,000 ₪ 

על פי המידע המתפרסם באתרי אינטרנט וכן בקו למעסיק, שכר המינימום הוא 4300 ₪ ברוטו כולל מקדמות (100 ₪ בכל סופשבוע). קיזוזים מותרים עד 25% (עד כ-1,075 ₪ בחודש – מותנה באזור מגורים) בגין מגורים, הוצאות נלוות (מים, חשמל, גז, ארנונה) וכלכלה. לשכר זה יש להוסיף תשלום נפרד לסופי שבוע ולהטבות הסוציאליות השונות.

במציאות: העובדים הזרים דורשים שכר התחלתי העומד על 4,000 ₪ נטו בחודש ללא סופי שבוע, ובנוסף לכך מקדמות, ובסה"כ 4,000+400/500 ₪ בחודש, כולל קיזוזים. ובכך כמעט הגענו לגובה קצבת השירותים המיוחדים הניתנת לנכים ברמת הסיעוד המקסימלית, העומדת כיום על 4761 ₪. 

קצבאות שר"ם ברמות השונות (הוכן ע"י קובי כהן, יו"ר ארגון הפעולה של הנכים)

כשמדובר בנכים בנכות חמורה וקשישים הזקוקים לעזרה סיעודית סביב השעון כולל עזרה מלאה בשעות הלילה כדוגמת מרותקים חסרי תנועה עצמונית, מונשמים מכל הסוגים ועוד, השכר ההתחלתי הנדרש על ידי עובדים זרים גבוה יותר. כמו כן, במקרים שבהם המטופל המעסיק אינו מתגורר לבד, השכר הנדרש גבוה יותר.

לשכרו של העובד יש להוסיף את התעריפים שרובם נגזרים משכר המינימום, או מהתעריף לשעה המבוסס על השכר שנקבע בין העובד למעסיק והעולה על שכר המינימום:

  • סופי שבוע (4-5 בחודש, 150% מתעריף יום עבודה)
  • פדיון חגים (9 בשנה, 150% מתעריף יום עבודה)
  • פדיון ימי חופשה (12-24 בשנה עפ"י ותק)
  • ימי הבראה (5-8 בשנה עפ"י ותק)
  • ביטוח לאומי
  • ביטוח רפואי
  • תשלום חודשי לתאגיד
  • 18 ימי מחלה בשנה
  • אגרה למשרד הפנים בגין חידוש היתר לעובד הזר
  • אגרה למשרד הפנים בגין חידוש היתר העסקה
  • דמי תיווך לחברת כוח אדם עבור תיווך והבאת עובד זר (2,000 ש"ח ויותר בכל תיווך)
  • במקרה של היריון של העובדת – העסקת עובדת נוספת 
  • העסקת עובד חלופי בתקופת חופשת מולדת של העובד הקבוע (שכר נדרש נטו – החל מ-7,000 ש"ח בחודש)
  • הוצאות מיוחדות של העובד, מזון מיוחד, מתנות וכדומה
  • הפרשה חודשית לפנסיה (מועבר לעובד בתום העסקתו)
  • הפרשה חודשית לפיצויים (מועבר לעובד במקרה של פיטורים, סיום העסקה וחזרת העובד לארץ, הפסקת עבודה וחזרת העובד לארץ בשל סיבות שונות, מעבר של המעסיק למוסד סיעודי, פטירה של המעסיק, ובמקרים נוספים)
  • דמי הודעה מוקדמת (30 יום) בגין המקרים הנ"ל

 

המגיעים ביחד עם השכר החודשי לקרוב ל-9,000 ש"ח, כלומר הפרש של יותר מ-4,000 ש"ח בין העלות בפועל לבין קצבת השר"ם המקסימלית לנכים בנכות חמורה. אפשר למות מזה, אבל רצוי שלא – זה יגרור בהכרח פיצויים. 

ההבדל בין מעסיקים במשק לבין נכים וקשישים הנחשבים למעסיקים

  • המעסיקים במשק, נקרא להם מעסיקים "רגילים", משלמים את שכרם של העובדים מהרווחים של העסק שלהם. ככל שהעסק יצליח יותר – הרווחים יגדלו. המעסיקים הנכים והקשישים משלמים את שכרם של העובדים שלהם מקצבת הביטוח הלאומי או מקצבת הזקנה המבוססת על הנכות שלהם, על החולי שלהם, על החולשה שלהם, וכן מקצבת השר"מ / הסיעוד. קצבה זו קבועה ומבוססת על מבחניADL  (פעולות היומיום) לא הוגנים וכן על הנחות לא רלוונטיות כגון הנחות בדבר סיוע פיזי וכספי של בני משפחה.
  • שכרם של המעסיקים הרגילים עולה על שכר המינימום. לעומתם, נכים חיים מקצבת קיום שגובהה עומד על כ-2,500 ש"ח (קצבה מלאה). נכים יצאו למאבק ממושך שנועד להשוות בין גובה קצבת הנכות קצבה לבין שכר המינימום, אך דבר לא השתנה. ח"כ דב חנין שיזם את ההצעה להעלות את שכר המינימום מציג בדף הפייסבוק שלו מחקר הקובע כי שכר המינימום לא מספיק למחיה בכבוד וכי אדם יחיד ללא ילדים זקוק ל-4,661 ₪ בחודש כדי להתקיים בכבוד. אז מה יגידו נכים שאינם עובדים וקצבת הנכות המקסימלית שלהם עומדת על כ-2,500 ₪? מקצבה זו הנכה צריך לממן הוצאות מזון, חשמל, מים וגז שלו ושל העובד הסיעודי, הוצאות בגין מגורים, מיסים, הוצאות מיוחדות וטיפולים, וכן להשלים את הפער בין קצבת השר"ם לעלות העסקת עובד זר. 

 

 

  • לא רק שאין סיכוי להעלות את גובה קצבת הנכות – חוק הביטוח הלאומי החדש (חוק לרון) והתקנות החדשות מובילים את הנכים למצב שבו עם יציאתם לעבודה או בהשתכרות החורגת מ-1909 ₪ או בהיקף משרה העולה על משרה חלקית, וכשקיים פער בין המצב שעליו הם הצהירו בהגשת התביעה לבין המצב הנוכחי, הם עלולים להיות מוזמנים לוועדה רפואית לקביעה חדשה של כושר השתכרותם. קביעה חדשה תוביל להפחתת הקצבה המלאה לקצבה חלקית או לשלילתה, והסיכוי לחזור למצב הקודם במקרה של הרעה בתנאי ההשתכרות או הפסקת עבודה נמוך, שכן הביטוח הלאומי יתבסס על פוטנציאל כושר ההשתכרות שהוכח בעבר גם אם הוא לא ממומש בהווה.
  • שכרם של רוב הנכים המשתכרים המוגדרים "נכים" על ידי הביטוח הלאומי וזכאים לקצבה נמוך מאוד. "חוק שכר מינימום מותאם" קובע לאנשים עם מגבלה גופנית, נפשית או שכלית מוגבלות שכר בהתאם לרמת התפוקה שלהם. זוהי "הגנת שכר" שלפיה אסור למעסיק לשלם לנכה פחות ממנה, אך בפועל היא פוגעת בנכים מאחר שמדובר בשכר נמוך מאוד המשולם להם, שערכו נע בין 4.6-18.5 ₪ לשעה. על פי נתוני משרד הכלכלה, שכר המינימום המותאם מעמיד את רמת השכר הממוצעת של כלל הנכים על 9 ש"ח לשעה ועל שכר מקסימלי שנע סביב 1720 ש"ח בחודש.
  • בפני מעסיק רגיל שמוצא את עצמו במצב שבו הוא לא יכול להחזיק את העובד או העובדים שלו ולשלם לו, עומדת האופציה לפטר את העובד או העובדים או לסגור את העסק. נכים וקשישים המעסיקים עובדים זרים בסיעוד תלויים בהם כאוויר לנשימה ואינם יכולים לסגור את מפעל הנכות והזקנה שלהם. 

עם העלאת שכר המינימום, הפער בין קצבת הנכות לשכר המינימום יגדל ואיתו יגדלו הפערים החברתיים והעוני של נכים וקשישים. 

הפער בין הדאגה לעובדים הזרים כאוכלוסייה מוחלשת לבין הדאגה לנכים וקשישים כאוכלוסייה מוחלשת

העובדים הזרים הם אוכלוסייה מוחלשת הבאה ממדינות עניות. אני גאה להשתייך למדינה הדואגת לזכויותיהם של העובדים הזרים, אך היא עושה זאת על גבה של אוכלוסייה חלשה אחרת – נכים וקשישים.  

ההצהרות והמציאות

  1. דבריו של ד"ר שלמה אלישר, מנהל אגף השיקום במשרד הרווחה, בוועדה המיוחדת לבעיית העובדים הזרים בראשות ח"כ מיכל רוזין, 18.11.14:  "אנו נותנים תוספת של 1100 לחודש לנכויות פיזיות קשות… כיום 400 נכים מקבלים גמלה זו ועוד 170 נכים מקבלים גמלה מיוחדת למונשמים". 400 נכים מתוך 9,056 נכים ברמה השלישית (175%) המעסיקים עובדים זרים.
  2. איילת כהן קלאוזנר, המוסד לביטוח לאומי, בוועדה הנ"ל, בהתייחסות לדבריו של משה רוטמן "אני מעסיק עובד זר עבור בני המשותק והמונשם. כבר 8 שנים אני לא עובד. המחוקק הותיר אותנו פושטי יד וגם פושעים. מדינה שקובעת ששכר המינימום הוא 4300 ₪ צנועים מצפה מנכה שיתקיים מ-2300 שח. מה הוא, חצי בנאדם? עלות החזקת עובד זר מגיעה ל9000 ₪ בחודש ואני חייב להעסיק שניים": "מטרת קצבת השירותים המיוחדים לסייע לאנשים בגיל העבודה שזקוקים לעזרה בפעולות יום יום. הקצבה המקסימלית היא 4760 ₪. אחוז מקבלי קצבת שר"מ שמעסיקים שני עובדים זרים אינו גדול. ב2013 היו 270 נכים שהעסיקו 2 עובדים זרים". אכן, אחוז מקבלי קצבת שר"מ שמעסיקים שני עובדים זרים אינו גדול, אך לא משום שהם לא זקוקים לכך אלא משום שהם לא מסוגלים לעמוד בכך.
  3. ישראל חתמה על האמנה הבינלאומית לזכויות אנשים עם מוגבלות במרץ 2007, הקובעת בין היתר את זכותו של כל אדם לגור בקהילה. העסקת עובד זר מאפשרת לנכים להמשיך ולגור בבתיהם ולהשתלב בקהילה ולא לעבור למוסדות סיעודיים. הפער בין קצבת השר"מ לבין עלות העובד והעלייה הצפויה שתחריף את הפער לא מאפשרים לנכים להשתלב בחברה וגוזרים עליהם בידוד חברתי. 
 
לסיכום
ייתכן שהעלאת שכר המינימום אכן תשפר את מצבם הכלכלי של השכירים שגובה שכרם עומד על 4,300 ש"ח ותוביל לצמיחה במשק, אבל יש להביא בחשבון את ההשלכות על נכים וקשישים המעסיקים עובדים זרים. הנכים והקשישים דורשים פתרון לבעיית העסקת העובדים בסיעוד כבר היום. הבעיה שלהם לא החלה עם הכוונה להעלות את שכר המינימום, היא קיימת כבר שנים. במדיניות הקיימת, ובייחוד אחרי מינויו של יאיר לפיד כשר האוצר, גדלו הפערים בין הקבוצות בחברה ובקרב הנכים והקשישים שהגיעו למצב שבו העסקת עובד סיעודי היא מותרות שהם לא יכולים להרשות לעצמם. הדרישה להעלות את שכר המינימום ולהתקיים בכבוד היא לגיטימית, אבל כך גם דרישתם של נכים וקשישים לקבל מהמדינה קצבאות קיום וסיוע ראויות שיאפשרו גם להם כאזרחי מדינת הרווחה, קיום בכבוד.