לפעמים בשיחה סתמית עם אנשים אנחנו מגלים שיש להם עקרונות מוצקים.

הנה, למשל, יעל בר זוהר, כוכבת הפסטיגל, שמספרת שכששמעו את הבום, היא היתה בעיקרון כבר עם התיק ועם המפתחות והטלפון, בדרך הביתה. חתיכת עיקרון.

יעל בר זוהר: "והייתי בעיקרון כבר עם התיק..." (19.11.12, "ערב טוב עם גיא פינס, נענע 10)

יעל בר זוהר: "והייתי בעיקרון כבר עם התיק…" (19.11.12, "ערב טוב עם גיא פינס, נענע 10)

על פי מילון אבן שושן "עיקרון" הוא:

  1. יסוד ושורש, מקור וראשית שעליהם מתבסס דבר מה (שיטה מדעית, תיאוריה, מדיניות וכדומה).
  2. חוק, כלל, הנחה יסודית ובלתי מעורערת.
  3. הנחה שאדם מחזיק בה ללא שינוי, כלל מוסרי או חברתי, דעה מוצקה.
     

היום, כל כוונה, מטרה, פעולה, כוונה לפעולה או תיאור מצב שאתה נמצא בו, הוא עיקרון. יש כמה סוגים של עקרונות:

 1

שאלה: "רוצה לצאת לפאב?"

תשובה: "בעיקרון התכוונתי ללכת לסופר".

כאן ה"בעיקרון" יוצר התנצלות עקיפה. אם המשיב היה אומר "התכוונתי ללכת לסופר" בלי "בעיקרון", זה היה נחרץ ותוקפני מדי. זה כמו "בעצם", "באמת", ו"ככה" שמרככים את הכל: "מתי באמת, ככה, היא נפטרה בעצם?" נשמע אחרת, לא? (על כך בקרוב).

2

"זה הסלון, בעיקרון".

סתם, פשוט סתם, כמו "זה הארון, מבחינתי"' ו"זה בעצם הסלון". כשם שאין שום בחינה, נקודת מבט או מסקנה מתבקשת ("בעצם") – כך אין שום עיקרון.

שירה מדייט בחשכה (פרק 7, רשת) מציגה את ארון הבגדים שלה: "זה הארון, מבחינתי".

שירה מדייט בחשכה (פרק 7, רשת) מציגה את ארון הבגדים שלה: "זה הארון, מבחינתי".

3

"הייתי בעיקרון כבר עם התיק" (יעל בר זוהר, "ערב טוב עם גיא פינס", נענע 10, 19.11.12)

ה"בעיקרון" הזה מתאר מצב.

 4-6

שיחה בין רן שריג לאמו, מתוך "מחוברים" (2010) פרק 25, הוט*:

אמו של רן: "אני רוצה להגיד לך שהאדיר מילר הזה, אני לא יודעת איך אתה עובד איתו".

רן: "למה?"

אמו של רן: "ככה, כי הוא מתחמק בכל מיני דרכים".

רן: "אימא, אני ישבתי לידו. ברמת העיקרון את ביקשת ממנו להתחייב על הופעת התנדבות חינם ביום שישי, כשיש לו חמש הופעות ביום הזה". (ברמת העיקרון = למעשה, בפועל, התוצאה היא…)

רן שריג: "אימא, אני ישבתי לידו. ברמת העיקרון..." (מחוברים 2010, הוט)

רן שריג: "אימא, אני ישבתי לידו. ברמת העיקרון…" (מחוברים 2010, הוט)

אמו של רן: "לא, לא, לא, חס וחלילה. אמרתי לו: 'תשמע, אני יודעת שאם יהיו לך דברים, זה ברור לי שאתה תלך לדברים האחרים, רק ברמת העיקרון, אם זה אפשרי". (ברמת העיקרון = רק באופן כללי, לא ספציפי).

אימא של רן (ברקע): "רק ברמת העיקרון אם זה אפשרי" (מחוברים 2010, הוט)

אימא של רן (ברקע): "רק ברמת העיקרון אם זה אפשרי" (מחוברים 2010, הוט)

רן: "טוב, אימא, בואי רגע נדבר רגע ברמת העיקרון. את באה לפה, או מה את רוצה לעשות? לא הבנתי". (ברמת העיקרון = בואי נדבר תכלס).

רן שריג: "בוא רגע נדבר רגע ברמת העיקרון" (מחוברים 2010, הוט)

רן שריג: "בוא רגע נדבר רגע ברמת העיקרון" (מחוברים 2010, הוט)

 

לסיכום, אין בשימוש ב"בעיקרון" או ב"ברמת העיקרון" שום רמה, וגם לא עיקרון, אבל כדאי לזכור את העיקרון הבא: כשהמילה "עיקרון" באה בנפרד, יש להוסיף בכתיב המלא יו"ד ולהגותה עִיקרון. כשהיא באה בסמיכות, יש להשמיט את היו"ד (בכתיב המלא) ולהגותה עֶקרון. (למשל, עֶקרון חוק השימור).

נ.ב. אני לא צופה ב"ערב טוב עם גיא פינס" וב"מחוברים". מתוך עיקרון.

"זה, בעיקרון... זה דג עם... אה... עגבניות צרובות" (מתוך "טריני וסוזנה", פרק 5, נענע 10)

"זה, בעיקרון… זה דג עם… אה… עגבניות צרובות" (מתוך "טריני וסוזנה", פרק 5, נענע 10)

 * ברמת העיקרון, הפוסט התפרסם לראשונה בנובמבר 2010

____________________

לרשימת הפוסטים בבלוג