אם גם אתם מאמינים שהיקום יקרוס לתוך עצמו והעולם יגיע לקיצו ב-21.12.2012 (התאריך שבו ככל הנראה לוח השנה העתיק של בני המאיה הגיע לסיומו), הפוסט הבא מוקדש לכם. קודם כל, זה משאיר לכם קצת פחות משלושה ימים להשלים את כל העונות של "הסמויה". זה אומנם נשמע כמו בזבוז זמן לבלות את ימיכם האחרונים על פני האדמה מול המסך, אבל תאמינו לי – אתם תזדקקו לידע הזה בעולם הבא (בהנחה שתגיעו לגיהנום).

חוץ מזה, הנה הצעות לאירועי תרבות נהדרים במיוחד בניו יורק בימים הקרובים:

  1. ביום שישי סופיאן סטיבנס הנהדר מגיע להופעת כריסמס מיוחדת ב-Bowery Ballroom. ואם העולם לא יסתיים באותו לילה – הוא יופיע שם שוב בשבת.
  2. ואם כבר מוזיקה מצוינת – סרטו המוזיקלי והמומלץ במיוחד של דיוויד צ'ייס (היוצר של "הסופרנוס") Not Fade Away, עולה בשישי לאקרנים בארה"ב (הנה הדיווח שלי מהקרנת הבכורה שלו בפסטיבל הקולנוע של ניו יורק). גנדולפיני ועוד פרצופים מוכרים מה"סופרנוס", פסקול שמורכב כולו מלהיטים של שנות השישים והשבעים ורוח נעורים – מה עוד אפשר לבקש?

 

3.   סרט האינדי הנהדר Consuming Spirits, שמצליח לחמוק מהגדרות (נאמר זאת כך, זהו סרט ניסיוני שמשתמש בסגנונות שונים של אנימציה כדי לתאר מציאות  קודרת ואפוקליפטית למדי), משחק השבוע ב-Film Forum, וניתן לתפוס אותו בשישי הקרוב בשש וחצי או בתשע בערב.

 4.  ואם אתם כבר ב-Film Forum, בשישי יקרינו שם גם את המערבון Django מ-1966, ששימש השראה לסרטו החדש של קוונטין טרנטינו, Django Unchained. זוהי הזדמנות נדירה לראות את הסרט הזה על המסך הגדול, ולתהות "מה לעזאזל מסתתר בתוך ארון הקבורה שהגיבור מסתובב איתו?" ואם אתם לא יכולים ללכת –פרגנו לעצמכם צפייה בטריילר. אם להאמין לקריינות, "זהו סרט שלעולם לא תשכחו":

5. סרטו החדש של טרנטינו, שהוקרן בבכורה עטורת כוכבים וסלבס למיניהם בניו יורק בשבוע שעבר, אמור לעלות לאקרנים בסופ"ש הבא (ה-25 בדצמבר). בינתיים, מי שלא מאמין באפוקליפסה מוזמן לרכוש כרטיס להקרנת חצות של סרט חדש נוסף שטרנטינו חתום עליו (אבל לא כבמאי), The Man with the Iron Fists, דרמת אומנויות לחימה בכיכובם של ראסל קרואו ולוסי לו שנראית כאילו היא מורכבת משילוב של כל סצנות האקשן ב"להרוג את ביל" + "משחקי הכס" +סרטי קונג פו + סרטי סמוראים. החגיגה הפרועה הזו תתנהל בקולנוע ההיפסטרי Nitehawk בוויליאמסבורג, הקולנוע היחיד בניו יורק שמוכר אלכוהול ואוכל במהלך ההקרנות. וכך זה נראה:

אחי, יש לך שקל?

ולסיום – אם כבר נגזר על כולנו למות, הגיע הזמן לפתוח את הארנק ולנצל את ימינו האחרונים לעודד קצת קולנוע עצמאי. ולא סתם קולנוע עצמאי – פיצ'ר מסקרן ומבטיח של יוצר מקומי בשם דניאל מן, שמנסה להתחקות אחרי סבו, אדוארד מן, שצילם בשנות השישים סרט עצמאי דל-תקציב, בימים שבהם אי אפשר היה פשוט לשכור ציוד ולהתחיל לצלם. כדי להשלים את הפרוייקט השאפתני הזה, מן השיק השבוע קמפיין בניסיון לגייס תקציב שיאפשר לו לסיים את צילומי הסרט, וכך זה נראה. אל תגידו "כבר תרמתי במשרד", כי ייתכן שעד שבת המשרד שלכם כבר ייעלם…