ב-23 במאי 1948 הביא ראש הממשלה דוד בן גוריון לאישור הממשלה הזמנית את פקודת הקמת צבא ההגנה לישראל. באחד הסעיפים נכתב כי הצבא ייקרא "צבא הגנה לישראל", כביטוי להיותו ההמשך של ארגון "ההגנה". לא כל חברי הממשלה היו מרוצים מכך. היו שחששו להרגיז את אנשי האצ"ל והלח"י. משה [חיים] שפירא, לדוגמה, הציע להשמיט את המילה "הגנה". "מציע לכתוב 'צבא ישראל' ולא 'צבא הגנה לישראל'", אמר. בנימוקיו הסביר: "לא הייתי רוצה לתת פתחון פה למישהו לומר שאין הוא רוצה להצטרף משום שזו ההגנה". עוד הוסיף, כי ההגנה מקורה בארגון "השומר". "האם היינו אומרים 'צבא השומר'? מספיק בהחלט אם ייאמר צבא ישראל".

שפירא שאל את חברי הממשלה האם יש תקדימים למדינות אחרות בעולם שבהן הצבא מכונה "צבא הגנה". "אני שואל אתכם: איפה זה נאמר בעולם 'פערטיידיקונגס-מיליטער'? בן גוריון השיב: "בגרמניה קראו לצבא ווערמאכט. באנגליה נקרא מיניסטר המלחמה 'מיניסטר אוף דיפינס".

חיים משה שפירא

השר אהרון ציזלינג צידד בהצעת ראש הממשלה, ואמר: "אני בעד קיום המושג הגנה. זהו מושג של כבוד גדול לכולנו. אינני יודע מדוע אנו צריכים למחוק את המושג המיוחד, המאיר, והמחנך שהביאנו עד הלום? אין לנו צבא תוקף". השר משה שרתוק (שרת) ציין אף הוא, כי "יש נימוק מוסרי לשם הגנה. אנו מכניסים מונח חדש – צבא, אבל למה לנו להיפרד מהישן".

היום, לקראת היום השנה ה-65 לפרסום הפקודה, פירסם ארכיון המדינה באתר האינטרנט שלו כמה מסמכים, המתעדים את המחלוקות בשורת הממשלה הזמנית סביב הקמת צה"ל. לצד סוגיית השם של הצבא החדש, דנו השרים גם בסעיפים אחרים בפקודה, בהם שאלת האיסור על קיומו של כל ארגון צבאי אחר והשבועה של חיילי צה"ל. בהקשר זה אמר יצחק מאיר לוין: "אני תומך בדברי שפירא שלא תהיה שבועה, אלא הבטחת נאמנות. אינני יודע אם הייתה נהוגה שבועה בשעה שהייתה מלכות ישראל קיימת. מספיק שתהיה התחייבות לנאמנות, כי חלילה לנו להזכיר את השם".

מתגייסים חדשים לצה"ל מקבלים הדרכה בשימוש בנשק,
6 ביוני 1948
לשכת העיתונות הממשלתית, צלם: זולטן קלוגר

מסדר צבאי בכיכר המדינה בתל אביב ביום השבעת צה"ל,
27 ביוני 1948
ארכיון המדינה, צלם: בנו רותנברג

 

בן גוריון, מנגד, אמר: "כל אחד מאתנו בקי ביהדות. ובכן, מותרת שבועה. אני נגד זה שיתחיל לנו מין היפוכו של דת….צריך אדם שנכנס לצבא לדעת שהוא מפקיע את חייו. זהו עניין חמור ונורא ביותר ולפיכך צריכה ההתחייבות להיות מקסימלית. כל אדם מבין את השבועה כפי שהוא מבין, אבל יש שבועה". בשאלה לאילו גופים על הצבא להישבע הוחלט להשמיט את המונח "לפיקוד העליון," מתוך חשש שבמקרה של הפיכה ייתפס הפיקוד, ולהחליפו במונח "לשלטונותיה המוסמכים". בסופו של דבר אושר השימוש בשבועה, אך לימים הותר לחיילים שרוצים בכך לומר 'אני מתחייב' במקום 'אני נשבע'.

גם בענייני שירות נשים דנו חברי הממשלה. לשאלתו של השר לוין "האם כל זה חל גם על הנשים" השיב בן גוריון: "זה לא נאמר. נשאיר את העניין סתום. עוד חזון למועד". ב-30 במאי אישרה הממשלה הזמנית את נוסח השבועה לצבא. למחרת פורסמה הפקודה בשני חלקים: פקודת יום להקמת צבא הגנה לישראל בחתימת בן-גוריון שנפתחה במילים: "עם הקמת מדינת ישראל יצאה ההגנה ממחתרת ונהפכה לצבא סדיר. בידיו של צבא זה יופקד מעכשיו ביטחון העם והמולדת". בסיומה צורפה שבועת האמונים שכל חייל וחיילת מתחייבים בה ובמקביל פורסמה תוספת א': "פקודת צבא ההגנה לישראל" – שקבעה את הקמתו של צבא למדינת ישראל – צה"ל.