הדייל בסניף של Whole Foods בסן פרנסיסקו הציע לי טעימה של חלב. טעימות בסופרמרקטים אמריקאיים הם עניין שגרתי (ומהנה למדי), אבל מוצרי יסוד אף פעם לא מציעים שם. בדרך כלל תקבלו חטיפי עוף חדשים, מיצים בריאותיים או פופקורן בטעמים (ואם יש לכם מזל, בימי שישי בקוסקו אפשר להיתקל מדי פעם בטעימות של סושיֿ). לכן קצת הופתעתי כשהדייל הנלהב הושיט לעברי לי כוס קרטון קטנה מלאה בחלב. הוא כמובן זיהה את ההיסוס המסוים ומיהר להרגיע: ״חלב מיוחד, חלב מיוחד״. 

טעמו של החלב המדובר אכן לא דמה לחלב סטנדרטי. הרגשתי מליחות עדינה, אבל גם מתיקות מסוימת. המרקם הזכיר מעט יוגורט, אבל לא לגמרי. גם חלב כבשים זה לא היה. זה היה משהו אחר, משהו לא רע בכלל. הדייל חייך בסיפוק, והכריז: ״חלב גמלים!״.  בהתחלה חשבתי שלא הבנתי, אבל הוא חזר על העניין ואף הציג בפני בקבוק מאויר. אין ספק, מדובר בגמל. 

מתברר שהחודש החלו למכור ב-Whole Foods חלב גמלים (שהוא בעצם חלב נאקות כמובן). וכשמוכרים משהו ב-Whole Foods, רשת הסופרמקרטים האורגנית המופלאה, הוא חייב להיות או טעים מאוד או בריא מאוד. ברוב המקרים זה גם וגם. כי לא כל דבר יכול להימכר ב-Whole Foods, שמהווה גם סוג של תו תקן עבור המוצרים שנכנסים בדלתותיה.

למה פתאום חלב גמלים? ההסבר של דייל המכירות הנלהב כלל את המילים ויטמין סי, כמויות שומן וגם סיפור על שבטים עתיקים ממדבריות המזרח התיכון, אבל אני איבדתי עניין כשנחשפתי למחיר: 25 דולר לבקבוק של חצי ליטר. כשהוא ניסה לבטא את המילה ״בדואים״ במבטא אמריקאי שקלתי לתקן אותו, אבל ידעתי שזה חסר סיכוי והמשכתי לעבר אזור האוכל המוכן.  

כשיצאתי מהחנות (בסוף לא קניתי כלום, הכל היה יקר והתור בקופה היה ארוך מדי) מיהרתי לבדוק את העניין. גוגל גילה לי שמדובר בראשיתו של עוד טרנד בריאותי. חלב הנאקות, כך מתברר, מכיל פי 3 ויטמין סי ומחצית מכמות השומן בהשוואה לחלב פרות רגיל. חוץ מזה, יש המייחסים לו סגולות רפואיות וטוענים שהוא משמש כסוג של חיסון נגד מחלות. תוסיפו לזה את העובדה שהיצרנית Desert Farm מגדלת את גמליה בחוות קטנות וחופשיות בקליפורניה שם הם אוכלים עשב טבעי ונטול הורמונים ותגיעו למסקנה שיש סיכוי לא רע שגם העניין הזה יתפוס פה, למרות המחיר. 

אני נשאר עם ה-Half&Half הבלתי בריאותי מקוסקו. 8 ליטר ב-6 דולר. מלא שוקו יוצא מזה.