הבאז סביב אוקלנד נמשך כבר יותר מדי זמן. נדמה ששום כלי תקשורת מקומי לא החמיץ את ההזדמנות לקבוע שהעיר שבצדו המזרחי של מפרץ סן פרנסיסקו בדרך להפוך ל״ברוקלין של קליפורניה״. אותה עיר שעד לא מזמן התפרסמה בעיקר בכנופיות האלימות שפועלות בה וברמת הפשיעה החריגה. 

אבל עכשיו כל זה נשכח בחסות הבאז שמסרב לגווע. באז שהגיע לשיאו לאחר שבלוג הנדל״ן הנחשב Movoto הציב אותה במקום הראשון ברשימה השנתית של הערים המלהיבות ביותר בארצות הברית.

השבוע בו הגיעו לאוקלנד גל מקל ועמרי כספי כדי לפגוש את גולדן סטייט, קבוצת ה-NBA הדי מצליחה של העיר, היה תירוץ טוב כדי לבדוק מה מסתתר מאחורי הבאז הדי טורדני הזה.

לא צריך להיות מומחה נדל״ן גדול כדי להבין את הפוטנציאל. מספיק להביט על זמני הנסיעה של ה-Bart:  בתוך 12 דקות בלבד של נסיעה מתחת למים תגיעו מהתחנה שבמרכז אוקלנד לתחנה שבמרכז סן פרנסיסקו ולהפך. זה כמובן הופך את אוקלנד לתשובה המיידית לעליית המחירים הפרועה בסן פרנסיסקו ולהשתלטות אנשי ההיי-טק העשירים על העיר. מזג האוויר השמשי (ממוצע של 10 מעלות יותר מאשר בסן פרנסיסקו) הופך את המקום לאטרקטיבי אפילו יותר. 

אבל אוקלנד היא כבר מזמן לא עיר שינה. מדובר במקום די שוקק. עם בתי קפה עמוסים, ברים מלאים, תיאטראות, יקבים אורבניים ומסעדות מתפקעות. המון מסעדות. כולל לא מעט מסעדות שף ידועות מסן פרנסיסקו שפתחו לאחרונה סניף נוסף בעיר (A16 המצוינת למשל). הסצנה הקולינרית באוקלנד חווה פריחה חזרת תקדים, עד שכמה מהתושבים שפגשתי אפילו התלוננו בפני שיותר מדי מסעדות חדשות נפתחות ושהם לא מצליחים לעמוד בקצב. חוץ מזה יש סצנה מוזיקלית בועטת, סצנה אמנותית מתפתחת, שפע של חנויות בוטיק ייחודיות ותחושה כללית שכל הזמן קורה משהו, שיש איזושהי התרחשות קבועה שאתה בטוח שאתה מחמיץ. פסטיבל, הופעה, תערוכה או סתם התקהלות לילית של כמה Food Trucks שיוצרות אוטומטית התקהלות של המון היפסטרים. ההתרחשות הזו הופכת את אוקלנד לא רק למקום שכדאי לשקול לגור בו, אלא למקום שכדאי (ואפילו מומלץ) לבקר בו כתיירים.  

הנה כמה דברים שהצליחו להפתיע אותי: מדובר בעיר די גדולה בה מתגוררים היום 420 אלף תושבים. עם זאת, בשל השטח הרב עליו היא מתפרסת היא לגמרי לא צפופה (העיר מטפסת גם על רצועת ההרים הסמוכה), וצורת המגורים הנפוצה היא עדיין בתים חד קומתיים (הגל הנוכחי של הביקושים הביא להקמתם של קומפלקסי מגורים רב קומתיים חדשים). מה שנראה מהכביש הראשי כמקום די אפור, מתגלה כעיר יפה עם לא מעט אזורים ירוקים ופארקים שבמרכזה אגם רחב ממדים (ועמוס ברבורים).  נסיעה קצרה ב-Skyline Boulevard, הדרך ההררית שמשקיפה על העיר ועל מפרץ סן פרנסיסקו היא הדרך האולטימטיבית ליהנות מהיופי הזה (הכנסייה המורמונית היא הספוט הטוב ביותר לעצירת צילומים). מרכז העיר מתאפיין בלא מעט מבנים עתיקים עם ארכיטקטורה מרהיבה. 

חוץ מזה מתהדרים באוקלנד בכך שכאן המציאו את הפנטזי פוטבול, את גלידת Rocky Road (אם אתם לא מכירים, הגיע הזמן), את משקה ה-Mai Tai (כנ״ל), את עוגיות המזל הסיניות ואת גרין דיי. חברי הלהקה עדיין מסתובבים פה מדי פעם ואפשר להיתקל בהם בשוק האיכרים המקומי (המומלץ בפני עצמו) או ב-Can’t Fail Cafe, הדיינר שבבעלות בסיסט הלהקה, מייק דרנט.

״סן פרנסיסקו נהיתה מקום של ׳קולים׳, אבל קולים לא במובן הטוב של המילה, אלא קולים שהם לא באמת קולים, אלא רק כאלה שחשוב להם שיחשבו שהם קולים ובזה הם עסוקים״, מסבירה לי נטלי, 28, שעברה לאוקלנד לפני שנתיים, אחרי שלוש שנים בסן פרנסיסקו. ״בסן פרנסיסקו הרגשתי שכבר אין סביבי אנשים אמיתיים, שאי אפשר לנהל שיחות אמיתיות ושכולם עסוקים בטיפוח איזושהי תדמית. כאן כל כך הרבה יותר כיף, קשה לי להסביר את זה, אבל אני חושבת שזה בעיקר בגלל האנשים שמסביב. כשעברתי לכאן פתאום נזכרתי מחדש כמה כיף זה שיש מסביבך אנשים כיפים שכיף לדבר איתם, אני לא מדברת רק על החברים והאנשים שאני מכירה, אלא גם על סתם אנשים שאתה פוגש ביום-יום. זה משהו שבסן פרנסיסקו כבר אין כל כך״. 

לא הכל מושלם באוקלנד, רחוק מכך. השכונות המערביות והמזרחיות של העיר עדיין נחשבות לפחות סימפטיות ולא לגמרי בטוחות, במיוחד בשעות הלילה. הן אמנם מרוחקות ממרכז העיר ומהאזורים התיירותיים, אבל הן עדיין שם. הומלסים הם עניין שכיח בכל אזורי העיר, ממש כמו בסן פרנסיסקו. וכמו בכל עיר שנהפכת ליעד נדל״ני מבוקש, גם כאן יש לא מעט שוכרי דירות שחוששים מעליית המחירים ומתהליכי הג׳נטריפקציה שעלולים להגיד בעקבותיהם. אלא שבינתיים התלונה העיקרית של המקומיים היא על כך שלטענתם מדובר בעיר הגדולה היחידה בארצות הברית שאין בה אפילו קניון אחד רציני לרפואה. אני דווקא מצאתי בזה יתרון. 

בכיכר ג׳ק לונדון (תחנת חובה), במשרדים של Visit Oakland (עוד תחנת חובה), הגוף שאחראי על קידום התיירות בעיר, עובדים עכשיו על מיתוג מחדש. מחפשים שם את הסלוגן שילכוד במשפט פשוט אחד את כל מה שעובר על אוקלנד בחודשים האחרונים. ״אוקלנד – לא מה שחשבתם״ היא האופציה המובילה. גם משהו כמו ״שקט, אל תגלו לאף אחד״ נשקל ברצינות. 

תהליכי מיתוג מחדש מייצרים אצלי התנגדות אוטומטית. הם בדרך כלל מעידים על כך שמדובר במוצר מקולקל שעכשיו ינסו למכור באמצעות אריזה חדשה ונוצצת שאולי תצליח להסתיר את הקלקול. אוקלנד לא זקוקה לסיסמה חדשה. המוצר לגמרי לא נראה מקולקל.

וֿאם אתם מזדמנים, הנה כמה המלצות:

1.Temescal Alley הוא מסוג המקומות שלא ציפיתם למצוא באוקלנד. רחוב קטנטן ומפתיע עם חנויות בוטיק יוצאות דופן. סיבה נוספת להגיע לשם היא הסופגניות (כן, סופגניות) של דולי. אל תחשבו פעמיים.

2.Fox Theater הוא אולם תיאטרון עתיק ומרהיב ששופץ ונפתח מחדש אחרי 40 שנה. אם אתם נופלים על יום עם הופעה, תמשיכו לא לחשוב פעמיים.
 

3.מלונות מומלצים: ה-Waterfront (במיוחד אם אתם מסתדרים על חדר שפונה למפרץ), ה-Marriott (שנמצא ממש במרכז העיר, דקה מה-Bart) או ה-Claremont אם אתם ממש בקטע של להתפנק.  

4.המוזיאון של אוקלנד הוא תחנת חובה גם אם אתם לא חובבי מוזיאונים. הוא שופץ בהשקעה אדירה ומציע לצד אוסף האמנות הייחודי גם לא מעט הפעלות אינטראקטיביות מהנות במיוחד. והכי חשוב, אפשר לפגוש שם את הטרול הסודי שהוסתר במשך שנים על ה-Bay Bridge. 

5.אוקלנד לא קטנה. אחת הדרכים המומלצות להכיר אותה היא באמצעות טיול סגווי. לוקח כמה דקות כדי לצבור ביטחון ולהבין איך לא להתרסק, אבל מדובר בכיף אמיתי. אם זה לא היה עולה 7,000 דולר, הייתי כבר קונה אחד.

6. ה-Crucible הוא חלל ייחודי של אמנות תעשייתית במערב אוקלנד. אם בא לכם לפסל בזכוכית, לחתוך קצת מתכת או סתם לשחק באש, זה המקום בשבילכם. העובדים של גוגל מתים על זה ועורכים שם לא מעט ערבי חברה. 

7.קשה לטעות עם ברים באוקלנד, אבל אם אתם בכל זאת צריכים קצת הכוונה כדאי להתחיל באזור ה-Uptown ב-Cafe Van Kleef, הבר הראשון השכונה (וכנראה הכי מגניב). זה המקום לפגוש את הטיפוסים הכי צבעוניים בעיר. אם אתם רוצים לשמוע לשמוע כמה סיפורים מרתקים, נסו לחתור למגע עם הבעלים.

8.סיור הקוקטיילים של גרטשן יכניס אתכם ללא תור לכל הברים הנכונים, יתבל לכם את הערב בסיפורים היסטוריים מרתקים ובעיקר ידאג להשקות אתכם במספיק אלכוהול שיכניס אתכם בדיוק למצב הנכון. 

9.לא בדקתי מספיק מסעדות, אבל המסעדה המקסיקנית  Nido היא תחנת חובה וגם המסעדה האיטלקית lungomare מומלצת ביותר. חוץ מזה, ביום שישי בשוק האיכרים שבמרכז העיר (רחוב  9 וברודווי) מוכרים את טאקו משובח.

10.וכאן יש עוד 50 המלצות שאקח בחשבון לביקור הבא. והוא יגיע בקרוב.