ג׳ונס, לברדודל מאוקלנד, היה הקורבן הראשון עליו שמעתי. זה היה לפני חודשיים ונשמע יותר כמו אגדה אורבנית. בכל זאת, סיפור על כלב שהתמכר למריחואנה ומת מאוברדוז נשמע מופרך אפילו כשמדובר בקליפורניה. תמונות אינסטגרם קורעות לב הוצגו כהוכחה, אבל זה היה סיפור על כלב של חבר של חבר ועדות שמיעה לא תופסת בשום בית משפט.

אבל עכשיו מגיעים הנתונים שמגלים שמדובר בתופעה. The Pet Poison Hotline, המוקד הטלפוני שמקבל פניות בנושא חיות מורעלות, דיווח על עלייה של 200 אחוז במקרי הכלבים המסוממים בארצות הברית. בבית החולים הווטרינרי של סן פרנסיסקו מדווחים על כך שבשנה האחרונה הם מטפלים בממוצע בשלושה כלבים שסובלים מהרעלת מריחואנה, לאחר שבשנים קודמות המספר היה זניח. כך גם ב-UC Davis, בית הספר לרפואה וטרינרית של קליפורניה, שם טיפלו השנה ב-27 כלבים מסטולים, לעומת מקרים בודדים בלבד בשנים קודמות. 


העלייה הדרמטית הזאת גרמה ללא מעט כלי תקשורת מקומיים לעסוק השבוע בסוגייה ולהציג לא מעט נתונים מעניינים על הנושא.

מתברר שכלבים אוהבים מריחואנה לא פחות מבני אדם, בעיקר מריחואנה שמגיעה בצורת עוגיות, עוגות או חמאה. אלא שכבדי הכלבים לא ממש יודעים להתמודד עם THC, החומר הפעיל במריחואנה. אמנם ביוטיוב תמצאו לא מעט סרטונים של כלבים מסטולים שנראים כאילו הם נהנים מהחיים, אבל במציאות זה גורם להם בעיקר להקאות, בעיות קואורדינציה ואובדן שליטה בשלפוחית השתן, במיוחד אם מדובר בכמויות גדולות. כמויות קטנות יותר גורמות ברוב המקרים לדיכאון ואדישות בלבד.

החשיפה המוגברת של כלבים למריחואנה היא כמובן פועל יוצא של העלייה בכמות האנשים שצורכים מריחואנה. עלייה שמקורה בתהליכי הלגליזציה בארצות הברית והגידול המתמיד במספר בעלי המרשם לצריכת מריחואנה רפואית. מחקר שפורסם בשנה שעברה באחד המגזינים הווטרינריים מצא שבקולורודו היחס בין מספר הכלבים המסוממים למספר בעלי המרשם גדל פי ארבעה. ההסבר שניתן לעניין הוא  שמספר הכלבים שנחשפים לחומר שנשכח או נזרק גדול בהרבה ממספר המשתמשים.  

בעקבות המחקרים האחרונים, שהוכיחו שמדובר בהשפעות שעשויות להיות קטלניות, מנסים כעת בארצות הברית להילחם בווטריניים פרטיים שמציעים טיפולים מבוססי מריחואנה לבעלי חיים הסובלים מכאבים. השירותים הווטרינריים מדגישים שטיפול כזה לא מומלץ היום על ידי שום גורם רשמי. 

החדשות הטובות בכל הסיפור הזה הן שברוב המקרים, כלב מסטול יתאושש בתוך 12 עד 24 שעות ומקרי המוות עדיין נדירים ביותר. מה שמאפשר לי להמשיך לפקפק בסיפור על הלברדודל מאוקלנד שמצא את מותו כתוצאה מאכילה מופרזת של ספייס קוקיז. בתמונות הוא נראה די סחי.