ספין תקשורתי או סחריר עפ"י האקדמיה ללשון העברית נועד להטעות את הסיקור התקשורתי, להסיח את הדעת ולמקד את תשומת הלב של דעת הקהל במה שנוח ליצרן הספין. זאת באמצעות שימוש מניפולטיבי "יצירתי" בעובדות קיימות. הקוראים הוותיקים של הבלוג כבר התוודעו למלאכת פירוקם של לא מעט ספינים: "איראן היא צפון קוריאה", "פצצה בתוך ששה שבועות", "פצצה פקיסטנית מן המדף לסעודיה". היום בבלוג – פירוק ספין על האיום האיראני בזמן אמת או איך ספין נולד. כמו "איך שיר נולד" אצל יונתן גפן: זה מתחיל מפנים ומתגלגל החוצה. נפתח בקווים לדמותו של הספין ולאחר מכן העובדות.

כמו במקרים קודמים בסוגית הגרעין האיראני, קול ישראל נטל את התפקיד האלרמיסטי המוביל. במהלך כל חדשות השבת (1 בנובמבר) ציטטו את ראש  סבא"א יוקיו אמאנו בהרצאה בוושינגטון כי איראן הפסיקה להשיב לשאלות הסוכנות "בנוגע לפיתוח רכיבים לפצצה גרעינית" וכי אינה עומדת בהתחייבותה לספק מידע על חשדות בתחום הצבאי. הפמפום האינסופי ברדיו של דיווח לכאורה מפי גורם אובייקטיבי-טכני נועד להעביר ולחזק מסר מאד מוכר לדעת הקהל בישראל: "איראן אתם יודעים, כדרכה גוררת רגלים ומוליכה שולל את פקחי סבא"א ואת האמריקנים הנאיביים".

הדיווחים על הרצאתו של ראש סבא"א במכון ברוקינגס בוושינגטון שנחשבה לאירוע תקשורתי מרכזי בעולם בגלל סמיכות הזמנים לתאריך היעד להסכם הגרעין (24 בנובמבר) נמסרו בלשון דומה וכמעט אחידה בעיתונים ובאתרי החדשות בישראל. בהארץ דווח מפי מנכ"ל סבא"א כי "איראן חדלה להשיב על שאלות בנוגע לפעילותה בתחום הגרעין הצבאי" וכי מתקיים שתוף פעולה מועט מצד איראן בעניין ה"היבטים הצבאיים" שהסוכנות הודיעה עליהם לראשונה ב-2011. באתר וואלה נמסר מסוכנויות הידיעות והניו יורק טיימס כי ראש סבא"א "טוען כי איראן אינה עומדת בהתחייבותה לספק מידע על ההיבטים הצבאיים בתכנית הגרעין" וכי הפסיקה להשיב על שאלות סבא"א בעניין זה. בנענע 10 כבר עולים מדרגה: "איראן הפרה הבטחתה ולא משתפת פעולה". משום מה מיוחסים הדברים לראש סבא"א ש"אמר לניו יורק טיימס" (בראיון? בשיחה?) ולא להרצאה פומבית פתוחה לכל. גם עפ"י YNET : ראש סבא"א אמר בוושינגטון (בהסתמך על דיווח בניו יורק טיימס ואין איזכור להרצאה בברוקינגס) כי איראן הפסיקה לענות לשאלות על החשד שניסתה לפתח בעבר רכיבים לפצצה גרעינית. שם ידעו להדגיש כי אמאנו "ריכז את רוב תשומת לבו בנושא סירובה של איראן להשיב על שאלות שנובעות ממידע מודיעיני שסיפקו ארה"ב, ישראל ומדינות נוספות". לפי מעריב: בזמן שארה"ב מאותת על רצונה להסכם קרוב עם איראן, חושף ראש סבא"א כי איראן הפסיקה לענות לשאלות "על ניסיונות העבר לפיתוח מרכיבים של פצצת אטום".

המסקנה שיכולה לעלות מתמימות הדעים בדיווחים בישראל על "חשיפת" ראש סבא"א היא מטעה. אמאנו אמנם אמר חלק מהמשפטים המיוחסים לו בתקשורת הישראלית , אבל המסרים המרכזיים בהרצאתו נאמרו בקונטקסט שונה בתכלית. רק מי שהיה באולם במכון ברוקינגס או האזין להרצאה בשידור ישיר זכה לקבל את התמונה הנכונה. הדיווח בניו יורק טיימס שעליו הסתמכו בישראל היה מוטה (ולא בפעם הראשונה בעתון שמתקשה בשנים האחרונות לדבוק בסיסמה "כל הדברים הראויים לדפוס") ונמסר לקוראים בפריזמה איראנית הרווחת באיפא"ק וחוגים אחרים בארה"ב. להלן הדברים שכן נאמרו בהרצאתו של ראש סבא"א – שהיו שונים לחלוטין ממה שדווח בישראל.

מה באמת אמר ראש סבא"א בהרצאתו בברוקינגס? בנספח לדוח סבא"א בנובמבר 2011 פורט המידע שבידי הסוכנות בדבר חשדות לפעילויות הקשורות לפיתוח נשק גרעיני ("הממד הצבאי האפשרי") שהתבצעו באיראן עד 2003 , ויתכן וחלק מפעילויות אלו נמשכו גם אחר כך. המידע על הממד הצבאי הגיע ממגוון מקורות – כולל מסבא"א , מאיראן ו"מכמה מדינות חברות בסוכנות" – והיה מהיימן באופן כללי. ראש סבא"א הדגיש: "ברצוני להיות ברור בסוגיה זאת בגלל מספר אי-הבנות. סבא"א לא אמרה כי לאיראן יש נשק גרעיני. לא הסקנו מסקנות מהמידע שברשותנו על הממד הצבאי האפשרי לגבי תכנית נשק איראנית. אמרנו כי איראן צריכה להבהיר סוגיות אלו". אמאנו סיכם ואמר: IRAN HAS A CASE TO ANSWER.

במהלך השנתיים הבאות (2011-2013) לא נרשמה שום התקדמות עם איראן בסוגית הממד הצבאי האפשרי "והלכנו סחור סחור". בשנה האחרונה חל שינוי בהתנהגות איראן ונרשמה התקדמות. בנובמבר 2013 ובמקביל להסכם הביניים בין איראן והמעצמות נחתם מתווה לשת"פ בין איראן וסבא"א להבהרת סוגיות אלה בגישת צעד אחר צעד. איראן שעד כה סירבה להתייחס לשאלות סבא"א, התחילה ליישם את הצעדים המעשיים של המתווה לשת"פ מול סבא"א. אבל מקיץ 2014 נרשמה האטה בקצב היישום של הצעדים המעשיים שאיראן התחייבה להם. אמאנו אמר כי נמשך תהליך צעד אחר צעד וכי התקבלו תשובות מאיראן שנבדקות ומנותחות בסוכנות.

בתשובה לשאלה מן הקהל של המומחית לאיראן, ברברה סלבין, האם הסכם הקבע עם המעצמות מותנה בתהליך ההבהרות לסבא"א בסוגית הממד הצבאי האפשרי, השיב אמאנו: ההתקדמות היא איטית אבל אני מבין שאין זה זמן טוב מבחינת איראן (בעיצומו של המו"מ מול ארה"ב והמעצמות) להשיב לשאלות סבא"א בקשר לממד הצבאי האפשרי. אני מאמין כי איראן תאיץ את התהליך מול סבא"א אחרי שיושג הסכם קבע. אמאנו הוסיף כי הוא מאמין שנגיע להבהרות הממד הצבאי האפשרי בפרק זמן סביר. זמן סביר אינו משהו חשבוני. זה לא ייגמר בחודש אחד, אבל גם לא יימשך ללא הגבלת זמן. מתשובתו של אמאנו עולה בבירור כי סוגיות הממד הצבאי האפשרי אינן חוסמות השגתו של הסכם הקבע ב-24 בנובמבר.

בתשובה לשאלה מן הקהל בדבר "האוטנטיות של המסמכים של תכנית הנשק" (סוגיית הלפטופ המסתורי שהופיע ב-2005) השיב אמאנו: דיברו הרבה על "סוגית האוטנטיות" לפני התמנותי למנכ"ל סבא"א ב-2009. אבל הנושא לא נדון מאז בואי לתפקיד. מה שחשוב, שהסוגיות הללו צריכות לקבל מענה. אמאנו התחמק מתשובה למנחה הפאנל, רוברט איינהורן (בכיר לשעבר בממשל אובמה) אם איראן צריכה "להתוודות" על פעילות בעבר – והשיב כי סבא"א מצפה לשקיפות מרבית מצד איראן, כולל גישה לאנשים, לאתרים ולמידע באיראן. בתשובה לשאלה על גישה למתקנים צבאיים דוגמת פרצ'ין השיב אמאנו כי המנגנון של "גישה מבוקרת" בשיתוף פעולה עם הצד המבוקר מקובל בנוהלי סבא"א ואינו ייחודי למצב באיראן. במקרים מסוימים סבא"א מעוניינת להיכנס לאתרים צבאיים והמדינה צריכה לתת תשובה טובה אם בכוונתה לסרב לבקשה.

אמאנו סיכם את מצב הדברים: החומרים הגרעיניים של איראן שתחת פיקוח סבא"א הם אכן לצורכי שלום, אבל הסוכנות אינה יכולה להבטיח כי כל החומרים הגרעיניים באיראן הם לצורכי שלום. על מנת לספק בטחונות שאין הסטה לצרכים לא אזרחיים, איראן צריכה לתת תשובות והבהרות בקשר לממד הצבאי האפשרי וליישם את הפרוטוקול הנוסף לביקורות סבא"א בכל מקום בכל זמן , כולל באתרים לא מוצהרים. נזכיר כי בהסכם הקבע תיישם איראן את הפרוטוקול הנוסף של סבא"א.

ובינתיים בישראל. הדיווחים הלא נכונים בקול ישראל ואתרי החדשות על "איראן שהפרה את התחייבותה בסוגיית הגרעין הצבאי והפסיקה לשתף פעולה עם סבא"א" לא הפריעו לשר לענייני מודיעין ודוברו המוסמך של ראש הממשלה, השר שטייניץ, להגיב ולטעון (בדיווח הכתב המדיני של ערוץ 10 מואב ורדי) כי "דבריו החמורים של אמאנו מצביעים למעשה על הפרה איראנית ראשונה של הסכם הביניים". שטייניץ לוקח את הדיווחים העובדתיים לכאורה (אבל רק לכאורה) מהרצאת ראש סבא"א צעד אחד קדימה. עליית מדרגה במערכה המתמשכת על התודעה בסוגיה האיראנית. למעשה, שטייניץ מכין אותנו למסכת הטיעונים שתשמיע ישראל עם השגת הסכם ב-24 בנובמבר ואומר בתגובתו כי "סירובה של איראן לחשוף את עברה הגרעיני מטיל צל כבד לגבי העתיד. חתימת הסכם סופי בתנאים כאלו היא מעשה פזיז שעל המעצמות להימנע ממנו". ביטאון ראש הממשלה חזר למחרת (2 בנובמבר) על דברי השר שטייניץ והוסיף כי בירושלים "מוטרדים מדברי סבא"א" ומביעים חשש מהסכם רע עם איראן. פרשן הבית של ביטאון ראש הממשלה, דן מרגלית, מסכם: איראן שהבחינה ב"היעדר נחישות" של אובמה (ניסוח מתון ודי מפתיע ל"פייסנות ומינכן" במאמרים קודמים) חדלה להשיב לתחקירי סבא"א ויש להתכונן ל"הסכם דמה". לא נפקד מקומה של המטאפורה שכה אוהבים אצלנו "הצנטריפוגות ימשיכו להסתובב".

בהסתמך על האזנה לשידור הישיר של הרצאת ראש סבא"א במכון ברוקינגס, הראנו כי הבסיס לדיווחים בישראל על איראן שאינה עומדת בהתחייבותה ואשר הפסיקה לשתף פעולה עם סבא"א בסוגיות הקשורות לגרעין הצבאי – רעוע ביותר. הראנו בזמן התרחשותם את המאמצים של הגורמים הממסדיים לייצר עוד ספין בסאגה הגדולה של האיום האיראני. הראנו כי הדברים שדווחו אצלנו אינם הדברים שאמר ראש סבא"א בהרצאה. אחרי שנים של סרבנות והתחמקויות, איראן דווקא התחילה בשנת 2013, אמנם באופן איטי ומדורג, לשתף פעולה עם סבא"א בסוגיות הממד הצבאי האפשרי. האמירה בדבר ההפסקה במתן תשובות לסבא"א התייחסה לתקופה האחרונה בלבד – החל מקיץ 2014 בגלל הכניסה למו"מ המואץ עם ארה"ב והמעצמות. אמאנו העריך כי "תהליך התשובות" לסבא"א יחודש לאחר השגת ההסכם. בהקשר זה, הבלוג שותף להערת הסיכום של ברברה סלבין כי המסר מהרצאתו של אמאנו היה "של התקדמות איטית אבל מבטיחה". דומה כי גם היועצת לביטחון לאומי של הנשיא אובמה, סוזן רייס, שותפה להערכה זאת. כאשר פגשה רייס את אמאנו לאחר הרצאתו בברוקינגס היא ציינה את העבודה המופתית של סבא"א בפיקוח על תכנית הגרעין האיראנית והדגישה את תמיכתה של ארה"ב בסבא"א בחקירותיה בסוגיות הממד הצבאי האפשרי. יתכן וסוזן רייס העבירה מסר ברוח דומה בפגישתה עם יוסי כהן היועץ לביטחון לאומי של נתניהו בפגישתם בסוף השבוע בבית הלבן.