בשבוע שעבר צפיתי בתוכנית תיק תקשורת. התוכנית, טובה כהרגלה (על אף ששבעה גברים השתתפו בה, ואף לא אישה אחת) כללה הפעם מופע משונה במיוחד. הימים ימי הורדת המע"מ על דירה ראשונה, ובאולפן ישבו נחמיה שטרסלר ומתן חודורוב שנשאלו האם התקשורת תוקפת את השר לפיד בכל מצב. השניים ענו שלא, ושחלקים מסוימים בתקשורת (ידיעות אחרונות למשל, או ערוץ 2) אפילו מפנקים את שר האוצר, כמו שלא פינקו את קודמו, שלא עבד שם. חודורוב ושטרסלר, עיתונאים כלכליים במקצועם, גם הסבירו מה לא נכון בתוכנית שהגה שר האוצר (העלאה מטורפת של ביקושים שתעלה גם את המחיר). בשלב הזה פנה המנחה ניב רסקין למרואיין נוסף, קובי אריאלי – עיתונאי, סטיריקן, איש רדיו וטלוויזיה, או כך לפחות מודגש בקרדיט שלו בכל מקום.  

ברגע הראשון אכן היה נדמה כי מופע סטירה לפנינו. שניות קצרות חלפו עד שהסתבר שאריאלי מתכוון לכל מילה. "לו אני היום עורך, אני שם כותרת ראשית: הוא קוסם הוא קוסם הוא קוסם" זעק אריאלי בפאתוס כאחרון היחצ"נים שלמד את דף המסרים בעל פה: "לפיד כפה קואליציה כרצונו, כפה ממשלה קטנה במספר שהוא נקב מראש (נו נו, כמה לא מדויק אבל נגיד) העביר את חוק המשילות והגיוס, ועכשיו מוריד 20% מיוקר הדיור".

"לא מוריד שום דבר" הזדעק נחמיה שטרסלר וגם הוסיף "אתה עובד בשבילו?"

"יכול להיות" ענה אריאלי מיד, "אני משתגע מכם לחלוטין. אני פותח היום עיתון ורואה את הכותרת: 'בשורה או תרגיל?' סליחה, מאיפה הבאתם את זה?… פרישה של כלכלן ראשי וביקורת מהנגידה אלה מחמאות הכי טובות ששר אוצר יכול לקבל!  צריך להעריך אדם על הביצים ללכת נגד דרג מקצועי! ההתפטרות של שראל? – לפיד הזמין אותה!"

באותו רגע נדמה היה כי שטרסלר פשוט ויתר על הדיון. חודורוב, בנימוס בריטי ראוי להערכה, עדיין ניסה להבהיר לאריאלי עד כמה הוא טועה. "אני לא מבין בכלכלת מאקרו" הודה סוף סוף אריאלי "אני לא מבין מילה בכלכלה". זה לא הפריע לו לפנות לטיעון העמוק האחרון: "העיתונות מדברת בטון מסכני של הכל רע כבר כמה שנים, זה הגיע לשיא במחאה הארורה של 2011, ואנשים מתקשים לצאת מהאווירה של הכל רע, והכל רקוב, והנה מגיע לפיד ועושה פה שינוי!".

איזו סנגוריה, איזה מופע מרהיב של לשון מוברגת היטב למקומות מסוימים, איזה מליץ יושר, כאילו הוזמן ישירות ממשרד שר האוצר. כאילו? בדיוק. בדיקה קצרה מעלה כי אריאלי אכן הגיע לתוכנית בהמלצתה החמה של לשכת שר האוצר. מי אמר עיתונות חצר ולא קיבל?

יאיר וקובי הבי אף אפס (best friends for ever) לא נפגשו אתמול. גוגל מספק לנו כמה נקודות ציון מעניינות. באוגוסט 2011, למשל,  מצהיר הרב שי פירון הצהרה שנשמעת היום משעשעת, ופורסמה גם באתר כיפה: "לא דיברתי עם לפיד על מפלגה, על (אלעזר) שטרן או על קובי אריאלי" אומר פירון, ומוסיף פאנץ' "מה זה אומר על אמינות שאר הידיעות בעיתון?" 

עכשיו נשאלת השאלה מה זה אומר על אמינות שר החינוך, וגם מה הקשר של קובי אריאלי לסיפור הזה?

בדיקת הטור של אריאלי באתר מאקו מעלה גם היא כמה ליקוקים מעניינים "מי אתם שתדרכו על יאיר לפיד" הוא כותב בינואר 2013, מי אנחנו באמת.

הטור מהווה יריית פתיחה להגנה בחירוף נפש על השר גם מעל הבמה שניתנה לו בגלי צה"ל. בינואר 2014 עולה עוד טור – "לפיד מתרסק? הצחקתם אותי" הכולל את המשפט האלמותי הבא: "מאז התחיל את מסעו הפוליטי לפיד לא  טעה פעם אחת כמעט… הצעד הכי נבון והמדויק שלו היה הבחירה במשרד האוצר".

בסוף פברואר, ממש לא מזמן, נפגשו החברים הכי טובים באירוע "סוגרים שבוע", שם ראיין העיתונאי אריאלי את האח לפיד בנושא חרדים. הראיון היה, איך נקרא לזה, מלטף. 

והנה בשבוע שעבר מופע ההגנה הבלתי מתפשר בתיק תקשורת

מי מספר אחת? צילום: שירן גרנות

איש תקשורת צריך שתהיה לו עמדה. באותו אירוע הסביר נחמיה שטרסלר כי האופי של התקשורת הוא לתקוף את השלטון. מדובר, כך הזכיר, בכלב השמירה של הדמוקרטיה. אריאלי לא חייב לתקוף את יאיר לפיד, וגם לא אף אחד אחר (מופע הסכרין הדביק שלו עם עירית לינור בגלי צה"ל גורם כבר ללא מעט אנשים לעבור לתחנה אחרת) הוא רק לא יכול להפוך ליחצ"ן. הפניה לאריאלי מניבה שיחה קצרה ומעניינת. "אנחנו חברים מתחום התקשורת" מספר אריאלי ומוסיף "אני מעריץ את התורה של האיש הזה".

מה בדיוק אתה מעריץ?

"את המהלך הפוליטי, את פעילותו כשר אוצר, את קיום ההבטחה לבוחרים. מלבד הדיאלוג שלו עם החרדים, שהוא מאוד דפוק וקצת מתנשא, אני מחפש בנרות טעויות שלו, ולא מוצא. אני לא טועה בזה שאני אוהב אותו, ואני נותן לזה ביטוי, אולי מוגזם לעיתים. השיטות האלה, שעיתונאי צריך לשמור על אובייקטיביות הן אמירות של שנות השבעים. עיתונאי זה חארטה. אני בכלל  לא עיתונאי, ולא מחויב בכללי אתיקה של עיתונאי. אני פובליציסט, להגן, סטיריקן,  ולא מתייחס ברצינות למעמד העיתונאי".

לא עיתונאי? התואר הזה מוצמד לשם שלך בכל מקום, כולל בטור האישי  במאקו

 "את זה צריך לשאול את מאקו".

למה התייחס שי פירון כשאמר שלא דיבר עם לפיד על מפלגה או קובי אריאלי?

"ראיתי את השורה הזו ואני באמת לא מבין אותה. היה הרבה רחש -בחש באותה תקופה, אבל שאני אצטרף למפלגה? נו באמת".

נילי רייכמן, דוברת לשכת שר האוצר לא מגיבה רשמית, אבל גם לא מכחישה שהפנתה את תיק תקשורת לאריאלי, אחרי ששמעה אותו ב"מילה האחרונה". היא גם לא מבינה מה הבעיה בעצם. היא מפנה תקשורת גם לאנשים אחרים, נגיד ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס. נו שוין.