1. לפני שבוע בדיוק התפרסם דוח מבקר המדינה שתיאר, בין היתר, את התנהלות המכון הטכנולוגי חולון. מסתבר שהמנכ"ל, דובי פלג, שהגיע ב-99' עשה במקום כבשלו. כך למשל יצא פעמיים בשנה לביקורי נכדים בצפון אמריקה, על חשבון המכון, כשהוא מכנה זאת בשם המקסים "השתלמויות". הוא גם מכר מכוניות של המכון בערך מופחת לקרובי משפחה, צ'יפר מקורבים בלימודים אקדמיים במוסדות פרטיים יקרים, בחש במינוי והדחת הנשיא וגם שלט בתקציבי מחקר, למרות שהוא מנכ"ל ולא איש אקדמיה. על כל הדברים האלה כתב המבקר כי "קיים חשש לטוהר מידות". עכשיו נחשו ילדים מה קרה בשבוע האחרון. האם המכון הטכנולוגי חולון, שממומן מכספי המסים שלכם ב-80 מליון שקלים בשנה, השעה מידית את המנכ"ל שסרח? האם איזה שהוא גורם, נגיד משרד החינוך או המועצה להשכלה גבוהה דאגו לדרוש את סילוקו המידי? לא צריך להגזים. המנכ"ל יושב על כיסאו בשובה ונחת, ולא ברור מתי ילך אם בכלל. וכי למה שילך בעצם? אותו מבקר באותו דו"ח מטיל אחריות כבדה על כתפי יו"ר הוועד המנהל ויו"ר חבר המנהלים של המכון, שהתגלו גם הם כשמושחתים לא קטנים, שלא יודעים כללי מנהל תקין מהו, וממליץ שגם הם ילכו הביתה. אז מה? גם הם עדיין יושבים שם. מה שמדהים באמת היא נחישותו של המכון להגן על אלה שסרחו. לא רק שהם לא מעלים בדעתם השעיה מידית, הם עוד שלחו לעיתון (דמרקר) שביקש תגובה, מכתב מאחד ממלחכי הפנכה במכון, דיקן, לא פחות, שמסביר עד כמה פלג הוא אדם "ללא רבב". נו. האיש נדרש להחזיר 124,000 שקלים שלקח לכיסו לטיולים בחו"ל, אבל עבור מקום העבודה שלו מדובר ב"ללא רבב". הצחנה העולה מהמכון הטכנולוגי חולון עזה, ואין מי שיושיע.

  2. כבר 50 שנה יושבת עמותה עלובה במיוחד בשם מלר"ז, בדירה ברחוב טשרניחובסקי 30 במרכז תל אביב. הדירה שייכת – כן כן – למדינת ישראל. מלר"ז, שאמורה לשמור על איכות הסביבה, לא משלמת שכר דירה כבר עשרות שנים, ונחושה להמשיך לשבת במקום כאילו היה שלה. נגיד שהיה מדובר בעמותה חשובה, כזו שפועלת עבור כולנו, אבל למלר"ז אין אישור מנהל תקין מרשם העמותות, היא בגירעונות כבדים ומקורותיה הכספיים הולכים ונעלמים. זה לא מנע ממנה לתת, בפעם הראשונה בתולדותיה, שכר למנכ"ל. עמותות כאלה יכולות להתקיים (על אף שלא ברור איפה רשם העמותות בסיפור הזה) אבל למה על חשבוננו? מי שאחראי על פתרון לנושא הזה הוא מנהל הדיור הציבורי במשרד האוצר אלא שגם כאן האימפוטנציה – או אולי חוסר האכפתיות – חוגגת. הגוף הגדול הזה, שמייצג את מדינת ישראל, לא מצליח להפטר מהעמותה שיושבת בדירה ששווה מיליונים."אין חדש" נמסר לי השבוע מדוברות האוצר. ברור.

  3. באגד עובדים 3,000 איש בערך. בעשור האחרון שולט בוועד אדם בשם חיים תמאם. מי שאחראי על אגד מטעם ההסתדרות הוא אבי אדרי שבוחש שם במרץ אופייני. ב-18 במרץ אמורות היו להתקיים בחירות. על פי האופוזיציה הבין תמאם שכיסאו בסכנה. איך דואגים להיבחר? מחליטים שבמקום קלפי בכל סניף יהיו רק קלפיות מרכזיות. תארו לכם את נהגי דימונה ואילת יוצאים ליום טיול ללוד, שם ניצבת הקלפי האזורית שלהם. מובן שהחלה מהומה. פנייה זריזה לראשות השיפוט של ההסתדרות  במטרה לקבל את הקלפיות בחזרה, הניבה דחייה בת חודשיים. למה? אבי אדרי הסביר שאין ברירה אלא להכניס קלפיות אלקטרוניות, וזה דורש זמן להתארגנות. מי יממן את ההוצאה הגדולה? הוועד, אמר אדרי, כמו בכל מקום. האופוזיציה השתוללה "הם מנסים למסמס את הבחירות" זעקו שם, וגם הזהירו מפני הדחייה הבאה. הפתעה-הפתעה, צדקו לגמרי. הבחירות שהיו צריכות להסתיים ב-18.3, ונדחו פעם ראשונה למחצית מאי, נדחו השובע שוב לאמצע יולי. הפעם גם הוטל על ההסתדרות למצוא את התקציב לבחירות, שיערכו במספר קלפיות זהה למספרן בבחירות הקודמות. האופוזיציה לא מרוצה. לטענתם תמאם מושך לו את הבחירות בכיף באמתלות שונות ובחסות ההסתדרות, ומי אומר שביולי אכן תתקיימנה בחירות בכלל? ייתכן שההסתדרות צריכה לשקול הוצאת עוד שישה מליון שקלים על קמפיין טלוויזיוני, שלא יבוא הפעם בטענות אל המעסיקים דווקא, אלא יבדוק מדוע היא לא מצליחה לנהל את החצר שלה עצמה.

  4. זוכרים את פרופ' אבי ישראלי, המדען הראשי של משרד הבריאות שגם עובד בהדסה וגם משמש כדירקטור בחברת הביומד בריינסטורם , שעושה את הניסוי שלה בהדסה, ומקבלת אישורים ממשרד הבריאות? אז זהו שדי. לא ממש די. ישראלי פרש לאחרונה מתפקידו בבריינסטורם  – כי ניגוד העניינים הזה לא זעק לשמיים עוד קודם, כך שמשרד הבריאות לא יאשר אותו מלכתחילה. יפה, תגידו לעצמכם, הנה מצטמצמים הניגודים, אלא שבדיקה קצרה שנערכה השבוע העלתה כי לפרופסור הנכבד יש אופציות בחברה, ואין כל כוונה לוותר עליהן. פירוש הדבר , האיש שפרש, לכאורה, ממשיך להיות מבעליה של החברה ויש לו אינטרס ברור שהיא תצליח. לישראלי ולמשרד הבריאות שלום.

    הרבה יותר דברים קרו בזמן שישנתם, אבל  אלה, שהתרחשו ממש בשבוע האחרון, מעלים הרהורים נוגים באשר לאופן ההתנהלות של גורמים מרכזיים במדינת ישראל. יש לנו ארץ נהדרת.