לא מעט ביקורת מוטחת לעבר האקדמיה הישראלית: היא תיאורתית, היא מאובנת, היא לא מכינה את הסטודנט לעולם הגדול. אזני האקדמאים קשובות לטענות כלפיהם, לעיתים, איך נגיד את זה, קשובות מידי.

באוניברסיטת חיפה, למשל, החליטו לעשות מעשה ולהכניס לתוכנית הלימודים את הכלי החדש מכולם: הוויקיפדיה. זה שבע שנים מתבקשים סטודנטים מהפקולטה למדעי הרוח לכתוב ערכים על פי בחירתם, ותמורת העבודה האקדמית החשובה הזו, גם מקבלים ציון. לעיתים כתיבת הערך היא חלופה לעבודת גמר.

"מדובר, לראייתנו, בפרויקט מבורך אשר כל הצדדים יוצאים מורווחים ממנו", כותבים לנו מנהלי הפרויקט, "הסטודנטים/ות לומדים/ות כיצד לקחת חלק באנציקלופדיה החופשית הגדולה בעולם, תורמים מהידע, והציבור מרוויח ערכים איכותיים. שיתופי הפעולה זכו למחמאות מכל הצדדים המעורבים, וכולנו תקווה שהם ימשיכו ויתרחבו". נשמע מצוין, אז מה הבעיה? ראשית את "ויקיפדיה" מנהלת "ויקימדיה", קרן מסחרית ללא כוונת רווח שיושבת בסן פרנסיסקו, וכל תרומת זמן ומאמץ של מרצים וסטודנטים באוניברסיטת חיפה המתוקצבת, מגיעה לא רק ל"אוניברסיטה החופשית הגדולה בעולם".

אבל זו הבעיה הקטנה. בדיקת רשימת הערכים שנכתבו במסגרת המיזם מעלה את השאלה מי בדיוק מחליט מה בדיוק ייכתב, והאם הייתכן כי סטודנטים יכתבו, עבור ציון, ערכים, למשל על מרצים, או קולגות של מרצים מאוניברסיטאות אחרות? (לכל מי שאינו ויקיפדיסט ותיק זה המקום להזכיר כי אדם אינו יכול לכתוב ערך על עצמו – מישהו צריך לכתוב עליו – וכי הוויקיפדיה האולטרא-פופולארית הפכה בשנים האחרונות כלי חשוב בתהליכי קידום עצמי).

עיון קצר בדף המיזם, בו גאים מאוד באוניברסיטת חיפה, מעלה לא מעט ערכים מעניינים. אחד מהם נושא את שמו של אחד ממייסדי ומקדמי המיזם, פרופ' גיא בר עוז, שנכתב, ככל הנראה, על ידי דוקטורנט מקומי, לא עבור ציון. אוניברסיטת חיפה עצמה גם היא זוכה ללא מעט ערכים, כולל  על ספריותיה ופרויקטיה, ערכים שנכתבים מתוך האוניברסיטה. החוג למגדר מנפק גם הוא לא מעט ערכים על נשים עכשוויות, חלקן הגדול קולגות של אחת המרצות, מן הארץ ומחו"ל. אגב, חיפה לא לבד. גם הטכניון אימץ את השיטה, ולא מעט ממרציו זכו לערכים אוהדים, תהליך שפסק בשל ביקורת פנימית נחרצת.

כשנשאלו מנהלי התוכנית בחיפה האם ראוי, לדעתם, כי סטודנטים יכתבו עבור ציון ערכים על קולגות שלהם הייתה התשובה: "מי היא ״קולגא״ (כך במקור) "אף ערך לא נכתב על מרצה באונ׳ חיפה לצורך השלמת חובות בקורס וקבלת ציון. מספר מצומצם של ערכים בקורסי המגדר נכתב על דמויות עכשוויות, שחלק משׂחקות תפקיד בחיים האקדמיים בישׂראל".

ייתכן שהכוונה טובה –  לצאת מהשיטות הדינוזאוריות וללמד את הסטודנטים כלי עכשווי, אלא שגם כאן, בהיות האקדמיה – אקדמיה, נדרש קוד אתי ברור. בחיפה לא טרחו לכתוב אותו ("יש לנו חופש אקדמי!") וכולם שמחים – הסטודנט שמקבל ציון קל יחסית, המרצה שלא צריך לקרוא עבודות מייגעות, והאיש עליו נכתב הערך. חדשנות היא נושא שחשוב לעסוק בו. רדידות וקידום עצמי על חשבון משלם המיסים – מהם כדאי להתרחק.

* בשל שימוש  לא נאות בתהליך כתיבת התגובות נחסמה האפשרות להגיב על פוסט זה.