השבוע עלה לאוויר מיזם 929. אי אפשר היה להתחמק ממנו. שלטי החוצות כיסו את הארץ והזכירו שמות מרשימים – גל גבאי, אשכול נבו, שלומי שבן ועוד ועוד, שכבר הצטרפו לקריאת פרק אחד ביום בתנ"ך. אישית אין לי בעיה. קריאה היא דבר חשוב, ויכול כל אדם לקרוא מה שמתחשק לו: תנ"ך או ברית חדשה או קוראן או סוטרות בודהיסטיות. הוא יכול גם לקרוא שיר אחד ביום של רוני סומק, או פרק מתוך רומן של ג'יין אוסטין, או ספר מתח של יו נסבו. נשאלת רק השאלה למה אני צריכה לשלם על זה. לא אני, אנחנו.

מי שעומד מאחורי מיזם 929 הוא משרד החינוך. 23 מיליון שקלים מכספי המיסים מוציא המשרד שההורים יצאו נגדו לאחרונה במחאת הסרדינים, ומשלם למוריו בממוצע (על פי הדוח האחרון של הממונה על השכר) 8000 שקלים בחודש למשרה מלאה.

למשרד החינוך יש כנראה סכומי כסף שאין מה לעשות איתם, לכן הוא לוקח על עצמו פרויקט תרבותי (סתם שאלה: למה לא משרד התרבות?) שמגיע בדרך כלל מהמגזר השלישי, ומממן אותו מכספי המיסים. איך זה קורה?  חבר הכנסת אבי וורצמן. תודו שאתם לא מכירים את השם. וורצמן מהבית היהודי, לא היה, איך נגיד את זה מהחכים הבולטים בשנתיים האחרונות, על אף שהוא סגן שר החינוך. הוא עלה לכותרות בעיקר כשאמר בכנס בבאר שבע שמשפחה היא רק אבא, אמא וילדים. על זה ענתה לו חברת הכנסת עדי קול מיש עתיד, שפעלה באותה תקופה לקביעת נקודות זיכוי בעבודה גם עבור משפחות חד מיניות, שלא הוא, חובש הכיפה, יחליט מהי משפחה ומה לא. וורצמן, שלא שמע על משפחות חד מיניות, חד הוריות, אלמנים ואלמנות וכו', הוא גם הוגה רעיון קריאת פרק תנ"ך ביום. הוא הגה אותו כבר ב-2010, נכנס לתפקיד סגן השר ב-2013 והפלא ופלא, בדצמבר 2014 יש למשרד החינוך עשרות מיליונים להוציא את הרעיון לפועל.

אלא ש-23 מליון זה לא מספיק. הפרויקט העצום הזה יעלה 47 מליון שקלים, שחציים יגויס על ידי מט"ח – מרכז טכנולוגיות חינוכיות- העצמאי, שהוא גם המוציא לפועל והמתכלל, כי כנראה שכבר אין פרויקטים חינוכיים לבתי הספר שכדאי להשקיע בהם זמן פיתוח, ולמכור למשרד החינוך. עם הענין הזה סיימנו עכשיו צריך לקרוא בתנ"ך.

באופן מקרי לגמרי עלה המיזם הזה בסמוך למיזם אחר – שישי ישראלי, שמאחוריו עומדים אנשי עסקים שונים, שנתנו מכיסם 5 מיליון שקלים כדי לעודד אותנו לעשות קידוש. אנשי העסקים, ביניהם מנכ"ל אלקטרה איתמר דויטשר, שמרוויח 10 מליון שקלים בשנה, אבל ביקש לאחרונה העלאה ולא קיבל, יואב בן יקר מנכ"ל טלכלל, וגם חיים טייב שעושה את הונו באנגולה, עשו הרבה כדי ששמם לא יופיע בתקשורת. לא הם, לא משרד הפרסום יהושע, שעשה את הקמפיין פרו בונו, וגם לא יחצניהם, לא טרחו לספר לנו שמאחורי המיזם עומד הרב קובלסקי שמעודד, תחזיקו – קריאת דף גמרא אחד ביום. ייתכן שאם וורצמן היה עולה על העניין הזה, אולי היינו משלמים גם עבור עידוד הקידוש. למה רק פרק תנ"ך על חשבון משלם המיסים?

באופן לגמרי מקרי עלה 929 גם בסמוך לדוחות העוני של הביטוח הלאומי וארגון לתת. הדוחות האלה הזכירו לנו שכספי מיסים צריכים ללכת למקומות חשובים באמת, נגיד בטחון תזונתי לילדי בתי הספר, אבל כשרב עומד בראש משרד החינוך, וסגנו אף הוא איש דתי וחשוך, אין פלא שכסף ציבורי מתבזבז על נושאים פחות אקוטיים.

והנה הצעה לסיום – שמשרד החינוך יעודד קריאה. נקודה. אל תכוונו, אל תשתלטו לנו על המדף, ואל תספרו לנו, שוב, על קירוב לבבות. ואולי עדיף שהשר וסגנו יתרכזו בשיפור ציוני המיצ"ב או מבחני פיזה, שם העבודה הקשה באמת.

נ.ב. פרק ביום מהחדש של גרוסמן. כל אחד והתנ"ך שלו.