בשנת 1998 הצטרפה ישראל אל המדינות המתקדמות כשחוקקה חוק שקבע כי גם גברים יוכלו לצאת לחופשת לידה, ובתשלום. צהלולי השמחה של הפמיניסטיות נשמעו עד אילת. סוף סוף יוכלו גם אבות, מכל סוגי המשפחות, להישאר עם הרך הנולד בבית, מבלי להרגיש שדבר נגרע ממשכורתם. מעשית, מסתבר, למרות שחלפו 17 שנה, רק מעטים הם המנצלים את הפריבילגיה. אלה המספרים המדויקים שהגיעו מהביטוח הלאומי לאורך השנים (מספרי 2014 עוד לא עודכנו):

שנה         מספר גברים שקבלו דמי לידה

2008          281

2009          285

2010          364

2011          369

2012          425

2013          447

אז נכון, המספרים עולים בהדרגה. אם ב-2008 היו אלה רק 281 גברים הרי שחמש שנים לאחר מכן מדובר בכמעט 450, אלא שיש לשים לב לנתון החשוב באמת: בישראל נולדים כל שנה כ- 150,000 תינוקות. גם אם נניח שלא כולם נולדים להורים עובדים, עדיין מדובר במספרים מצחיקים.

למה זה קורה? כמו תמיד בגלל השיטה. בישראל לא מאפשרים לשני בני הזוג להיות עם הרך הנולד, בתשלום. כך יוצא שכשאחד יוצא, השני/ה חייב/ת לוותר. יתרה מכך, תחילת חופשת הלידה, היא על פי חוק תמיד של האם, שלא יכולה לשוב לעבודה שישה שבועות לפחות הנקראים "משכב לידה". בעיקרון אמור החוק להגן על היולדת מפני מעסיק נצלן, מעשית מחליטה המדינה מה טוב לגוף היולדת, ותוך כמה זמן יתאושש. האב המאושר, אם כן, יתחיל את חופשת הלידה רק מהשבוע השביעי, ויוכל להיות בבית במשך שמונת השבועות הבאים.

והנה הבעיה האמיתית: בניגוד לאם, שיוצאת לחופשת לידה מבלי לבקש אישור מאף אחד, הרי שהאב זקוק לאישור מן המעסיק. הוא לא יכול פשוט להודיע על מיצוי זכותו החוקית. תארו לכם גבר שמגיע לבוס שלו, שדווקא לא מעוניין באיבוד עובד למשך חודשיים תמימים (מספיק לו שהחצוף יוצא לו מדי פעם למילואים, למשל) ואכן, הפרצופים שגברים שמבקשים את האישור מדווחים עליהם נעים בין "השתגעת לגמרי" ל- "צא, ואל תחזור". מעטות הן התעשיות הנאורות המעודדות גברים לקחת חופשת לידה.

אם נוסיף לכך נשים שלא משחררות את התינוק לידי האב, או סתם כאלה שרוצות להיות בבית, וגם גברים שחוששים להיות פרק זמן כה ארוך עם הרך הנולד ורחוק מן המשרד, יוצא אמנם שהחוק קיים, אך רק מספר מבוטל של אבות מנצל אותו.

עידוד גברים למימוש החוק חשוב לטווח הארוך. אפשר לדבר עד מחרתיים על הורות שוויונית, אלא שזו מסתכמת בדרך כלל בשהייה משותפת בחדר הלידה. את השבועות הארוכים שאחרי האירוע המשמח עוברת האם בעצמה, לרוב לבד בבית, בזמן שהאב, שלקח שני ימי חופש לפני החזרה למשרד, מגיע בערב, ופוצח בשנים של "הורות משותפת" שכוללת בעיקר את המקלחת. כדי שאב יהיה קרוב באמת לילדיו, כדי שאם תוכל לאזן בין עבודה לבית, נדרש שיתוף פעולה אמיתי, ויפה שעה אחת קודם. החוק מאפשר לכם להשתתף בחופשת הלידה, למה לא תנצלו אותו?

נ.ב. הידעתם כי לאשת ראש הממשלה, שרה נתניהו יש דף משלה בעמוד הבית הרשמי של משרד ראש הממשלה, כולל תמונה, קורות חיים וגם סיפורים על הילדים? שאילתא שהועברה למשרד ראש המשלה גילתה ששוב אולמרט אשם "הדף הועלה עוד לפני כניסתו לתפקיד של ראש הממשלה בנימין נתניהו" מסרו מלשכת רה"מ, ואף צירפו צילום מסך.

 

מעוניינים להתעדכן בפוסטים נבחרים מהבלוגיה של הארץ? הירשמו להמלצות המערכת ותקבלו עדכונים פעמיים בשבוע: http://www.haaretz.co.il/personal-area/newsletter