לאחרונה אני מקבלת לא מעט מיילי נאצה לתיבת הדואר הפרטית שלי. זה מגיע גם לפייסבוק. החתומים הם סטודנטים של מכללת אורט הרמלין, הרמה, איך נגיד את זה, נמוכה מים המלח. הסיבה: אני עוקבת, וכותבת (כי זה המקצוע שלי) אחרי החלטת המל"ג לסגור את המכללה הזו, שמלמדת בסך הכל 300 סטודנטים  להנדסה, ומציעה להם רמה אקדמית נמוכה מאוד, וחוסר איתנות פיננסית. דווקא הם, מקבלי השירות הכה גרוע, היו צריכים לתמוך בהחלטה (בעיקר כשמציעים להם רשת בטחון הכוללת המשך לימודים במכללות חזקות יותר, אותה כבר לקחו כ-100 מהם), אבל חלקם, אולי הקטן, מתאבד על שימור הרע הקיים בדרכים יצירתיות, למשל לאחל למי שכותב עליו, למות.

הבעיה של הרמלין לא מסתכמת ברמה אקדמית, ובתלות מוחלטת ברשת אורט. בראשה עומד הנשיא גדי גולן, שהודח מהמכון הטכנולוגי חולון, אחרי שבין היתר, חתם על טיולים שערך המנכל דובי פלג לנכדים שלו בחו"ל, במסווה של "השתלמויות מקצועיות". פלג נחקר היום במשטרה בנושא זה ורבים אחרים, אחרי שמבקר המדינה מצא חשש לפגיעה בטוהר המידות. אגב, המבקר, שיצא בדוח חריף מאוד על חולון, הגיע למקום אחרי סדרת כתבות שלי, שחשפה איך המקום הזה, שמקבל מהמדינה 80 מליון שקל בשנה, מתנהל. גולן, אגב, הלך משם אחרי שנה שלמה בה קיבל משכורת בלי לעשות כלום, כי ככה עובדים בחולון, נותנים תפקיד פיקטיבי ומשכורת שמנמנה – ומשתיקים. על אף סדרת כתבות קשה, מעולם לא קיבלתי מאף סטודנט של חולון מייל נאצה, או הודעות מבחילות בפייסבוק.

בחזרה להרמלין. אותו גדי גולן הוכיח כי כמו בעבר, גם כאן הוא חושב מחוץ לקופסא. כשהבין שהמל"ג עומדת לסגור את המקום הכושל אותו ניהל, והוא יצטרך לחפש שוב עבודה, צייד את עצמו בניר חפץ, כן כן, ראש מטה הבחירות של ביבי, שהוא היום גם יו"ר המל"ג. ניגוד העניינים של חפץ כבר נדרש לבדיקה על ידי התנועה לאיכות השלטון. חפץ לא הספיק עבור המלחמה החדשה. גולן, שמחזיק יחצ"ן קבוע, הוסיף לצוות המייעץ גם אחד, מאיר סוויסה, היום יחצ"ן, ובעבר הלא רחוק  דוברה של מירי רגב, שעוד תופיע בסיפור. סוויסה גם הוא  מסייע היום לקמפיין הליכוד. היחצ"נים, יחד עם גולן, הוציאו למעלה מרבע מיליון שקלים על קמפיין הזוי בעיתונים שפנה נגד המל"ג, כשהמודעה הראשונה שלו נשאה את הכותרת JE SUIS HERMELIN לא פחות ולא יותר. גולן קרא לזה "קריצה אינטלקטואלית". הם גם שלחו את הסטודנטים, בתקופת בחינות, לרוץ לחברי כנסת, ולא אתפלא אם  גם לשלוח מיילי נאצה לעיתונאים. המכתב החריף ביותר שהגיע למל"ג ,אגב, ודרש אי סגירת המקום,  היה של אחת – מירי רגב.

לפני כשבועיים הודיעה המל"ג כי בהמשך להודעת הרמלין כי תפעל נחרצות לתיקון הבעיות, היא נותנת להם עוד כמה שבועות, ואז תשקול מחדש. בתמורה הוציא סוויסה  סדרת מודעות נוספת בעיתונים, ובה אומרת המכללה תודה לכל מי שפעל בעניין, ומודיעה ש"ניצחנו". נו שוין. אם כבר לבלף, למה לא עד הסוף?

השבוע שלחה המל"ג מכתב להרמלין, ובו הודעה כי אינה נסוגה מההחלטה, כיוון שהמכללה לא הצליחה לשכנע כי תיקנה את הטעון תיקון. החלטה סופית תינתן ב-21.2. עד אז אני צפויה כנראה לעוד כמה מיילים מרנינים.

סביר להניח שאלה ששולחים אותם – בשם מלא אגב, בלי שום בעיה – הם לא העפרונות המחודדים ביותר בקלמר ההרמליני, אבל הם מעלים בי הרהורים נוגים. יhתכן שבאקדמיה חייבים ללמד סטודנטים את ההבדל בין מקבלי החלטות, לאלה שכותבים עליהן. יhתכן שצריך להסביר להם שמחאה צריכה להיות עניינית ולא אישית, ולהתבסס על נתונים, אבל היי, הם רק לומדים מהמבוגרים.

בתוך המהומה הגדולה חוויתי עוד תהליך מעניין כשחברת כנסת אחת העלתה סטטוס בפייסבוק, חריף ואישי, נגדי. זה קרה אחרי שיחה שהייתה לי אתה, כמו עם חברי כנסת אחרים, שהיו חתומים על מודעת תמיכה בהרמלין. אחרי שמרב מיכאלי, פנינה תמנו שטה, יעקב פרי ואחרים, הבהירו כי לא נתנו יד ורגל למודעת התמיכה, הגיעה השיחה עם רינה פרנקל (תודו שאתם לא מכירים את השם). אחרי דקה היה ברור שחברת הכנסת מ"יש עתיד", לא ממש שולטת בנתונים. היא פשוט לא ידעה להסביר למה מישהו החליט לסגור דווקא את המכללה הזו, ופחות או יותר הודתה שמעולם לא טרחה לבדוק את הסיפור על כל צדדיו. "הסטודנטים אמרו לי שהרמה האקדמית גבוהה" טענה הח"כית, מעניין מה חשבה שיגידו. כשהבינה שהיא יוצאת לא משהו מהסיפור הזה, העלתה סטטוס חריף על העיתונאית משרתת האינטרסים של בעלי ההון (אני). הסטטוס הגיע מהר מאוד לוואלה ברנז'ה (מעניין מי העביר), אלה עשו את עבודתם, ואני כיכבתי שוב בכותרת הפותחת, כשהח"כית החביבה מקבלת שתי דקות של "תהילה" וטוקבקיסטים בתשלום גם הם במעגל. הצדק הפואטי לא איחר לבוא. פחות משבוע לאחר מכן פורסמה רשימת יש עתיד לכנסת הקרובה. כנראה שאני לא היחידה שלא התרשמה מהפרנקלית, שטסה הביתה באדיבותו של יאיר לפיד. פרנקל יכולה הייתה לקחת שיעור מאחת, סתיו שפיר, שדווקא שולטת בנושאים שהיא מדברת עליהם, אבל אם חברי כנסת לא טורחים לעשות בדיקה ראשונה לפני שהם חורצים עמדה, מה אפשר לבקש מהסטודנטים.  

מעוניינים להתעדכן בפוסטים נבחרים מהבלוגיה של הארץ? הירשמו להמלצות המערכת ותקבלו עדכונים פעמיים בשבוע: http://www.haaretz.co.il/personal-area/newsletter