בהנחה שאתם לא סטודנטים למשפטים, או חובבי נוסטלגיה קיצוניים, סביר להניח שלא נתקלתם במושג אגודה עותומנית. ולמה שתתקלו? מדובר במוסד ישן-נושן, כזה שאמור היה לעבור מזמן מן העולם, אך הוא חי, קיים ובועט, ועל השאלה מי צריך אותו יש רק תשובה אחת – אלה שנהנים מן הפירות.

הכל התחיל ב-1909, כן כן, כשעל פי החוק העותומני נרשמה קבוצת אנשים שרצתה לפעול תחת דגל אחד למטרה שאינה כוונת רווח, כאגודה. הסטאטוס קבע כי נדרש תקנון, מוסדות נבחרים, והכי חשוב: פעילות לתועלת הציבור. רק דבר אחד לא קבע החוק הזה – מי בדיוק מבקר את פעילות האגודה.

השנים חלפו ואגודות ועותומניות צצו כפטריות אחרי הגשם עד שב-1980 נפל דבר – חוק העמותות נכנס לספר החוקים הישראלי וקבע כי לא עוד. מעתה תוקמנה עמותות שתרשמנה אצל רשם העמותות, תהיינה כפופות לפיקוחו וכמובן לפיקוח מבקר המדינה. חלק נכבד מאותן עמותות עותומניות אכן שינו פאזה. וחלק לא. למה לא, אתם שואלים? למה כן? למה לתת לגורם חיצוני דריסת רגל בארגון שהיה בשליטתך המוחלטת עד עכשיו? שקיפות? נו באמת.

מסיבה לא ברורה חוק העמותות אינו מחייב ארגוני עובדים להפוך לעמותות, ומאפשר לאגודות העותומניות העבשות האלה, להמשיך ולהתקיים, ואכן ארגונים ספציפיים לקחו את הלקונה הזו בשתי ידיים. סקירת גוגל פשוטה ("אגודות עותומאניות בישראל") מעלה שמות לא מפתיעים: הסתדרות המהנדסים, הסתדרות הרוקחים, הסתדרות המורים (שנמצאת עכשיו הרבה בכותרות בזכות התנהלות בעייתית במיוחד), ההסתדרות החדשה כמובן, וגם המון ארגונים שמתחילים במילה התאחדות: התאחדות המלונות, התאחדות הקבלנים והבונים, התאחדות בעלי המלאכה, התאחדות בעלי מפעלי הובלה ועוד ועוד. מה משותף לכולם? על אף שחלקם גופים ציבוריים גדולים מאוד ועשירים מאוד, הם זכאים לפטורים שונים ממיסים ואגרות, חיים ממיסי חבר או כסף ציבורי, והשקיפות מהם והלאה. למשרד מבקר המדינה אין שם דריסת רגל, וגם את רשם העמותות אף אחד לא סופר. רוצים לדעת מה בדיוק עושה הסתדרות המורים עם 100 מליון שקל שמעביר לה כל שנה משרד החינוך? תישאלו ברצון. אגודה עותומנית. ברור. רוצים לקבל את רשימת הנכסים של ההסתדרות החדשה, או להבין כמה בדיוק היא משלמת עבור חייו הנוחים של היו"ר עופר עיני בדירתו המרווחת בכוכב הצפון שנקנתה בכספי מיסי החבר? תמשיכו לרצות. למה להסתדרות לספר לכם על תנאיו המופלגים של היו"ר (ארנונה, חשמל, מים, ניקיון) והחשבונות שהוא לא משלם? למה לגופים שחולשים על בנקים, נכסי נדל"ן, קופות גמל וחברות אחזקות במאות מיליוני שקלים לחשוף את פעילותם למבקר המדינה אם אפשר שלא? ביקורת? אל תגזימו בבקשה.

הבעיה מתחילה שלב אחד קודם: הניסיון לקבל רשימה מסודרת של אגודות עותומאניות גורמת למבקש למרוט את שער ראשו בתסכול. פניה למשרד המשפטים הניבה הודעה לקונית ש"מטפלים בזה במשרד הפנים". משרד הפנים הודיעו שהם "עובדים על הרשימה", מי עובד, עבור מי, או מתי היא תפורסם, איפה בדיוק עומד התהליך של איסוף החומר הלא חדש הזה – לזה אין תשובה. רשימת האגודות העותומניות בישראל לא קיימת בעצם. איש במדינת ישראל לא יכול לתאר היום את הארגונים שנמצאים תחת הסטאטוס המשפטי הבעייתי הזה. איזה כיף לפעול מתחת לרדאר.

שרת המשפטים שלנו עסוקה היום בדברים חשובים אחרים, אבל המשרד שלה מועל יום יום בתפקידו כשהוא מאפשר לגופים האלה להמשיך ולהתקיים. אין כל סיבה שגוף ציבורי ימשיך ויתנהל כמו בתקופת הפחה. עידן השקיפות כבר כאן. הגיע הזמן להכריח את אלה שלא רוצים שנראה מה בדיוק קורה במחשכי משרדם – להיחשף. אור השמש הוא, כידוע, המלבין הטוב ביותר.