VFM

'Value for money'

"ערך עבור כסף"

איך נמדד ערכו של יין , האם מספיק לנו שהוא טעים ואז נהיה מוכנים לשלם כל מחיר, או אולי כי כתבו עליו ביקורות טובות ויש לו המון יחסי ציבור? האם מיתוג היקב קשור, או אולי זה בכלל בגלל האריזה יפה? איך בעצם מחליטים כמה יעלה יין בהנחה שמחיר ייצור יין ליקב קטן ובינוני ולא מסחרי הוא קבוע על פי הנוסחה הפשוטה הזו: קילו ענבים עולה ליינן בין 5-7 ₪, בקבוק 5 ₪, פקק, קפסולה ותווית עוד 5 ₪, במידה והיין היה בחבית עוד 5 ₪, שונות עוד 10 ₪ (ליקב גדול שמזמין כמויות גדולות של חומרי גלם ובקבוקים יש הנחה של 20-30 אחוזים) ונכון שיש יקבים קטנים שיגידו לי שהעלות שלהם הרבה יותר גבוהה ויש חשמל ועובדים ורכב ועוד הוצאות והכל נכון, אבל היי יקב קטן זה סוג של תחביב והצרכנים לא צריכים לממן אותו. ליקב מסחרי בסדר גודל של 20,000 עד 100,000 אלף בקבוקים אלו פחות או יותר ההוצאות שלו. אז מי מחליט בעצם כמה יעלה היין בהנחה שזה בדיוק כמו דיור בתל אביב שאם יש ביקוש והצע קטן המחיר עולה ולהפך? האם יש בכלל קשר לטיב היין שבבקבוק או שבסופו של דבר הכל עניין של מיתוג? אחד מתפקידי מבקר היין הוא לא להתייחס למיתוג וליחסי הציבור המושקעים על הבקבוק, אלא צריך לבחון את טיב היין על פי פרמטרים של פגמים ביין ונגישות היין ללקוח. בקבוק ותווית לא צריכה להרשים אותנו. יקבים ממותגים עם סיפורים נפלאים ככל שיהיו לא רלוונטיים לחלוטין לטיב היין ולערכו האמיתי. כתבתי בזמנו שיש יקבים שמחיר היין שלהם נקבע ברובו בגלל מיתוג ויחסי ציבור אגרסיביים והם לא נמדדים באמת על פי פרמטרים מקצועיים (זאוברמן, מרגלית, שאטו גולן, המערה, אלכסנדר, לוינסון, פלטר ועוד, אני מדבר בדיוק עליכם) בקבוק יפה ותווית יפה לא אומרת כלום.

 

רגע לפני חג הפסח יש המון יין שמוצע לציבור חלקו במבצעים ובמחירים מצוינים. חלקו, אף על פי ההנחות והמבצעים, לא תמיד ראוי לשתייה ואיך אומרים: החיים קצרים מדי בכדי לשתות יין לא טוב, אז בואו נעשה סדר בעניינים.

יקב דלתון:

רוזה: בלנד של שיראז, קברנה סובניון וברברה. 13% אלכוהול. המון ריחות של תות שדה בשל ומעט מי שושנים שמזכירים מלבי. היין חצי יבש ולכן המתיקות שבו אגרסיבית מדי. בסה"כ רוזה קליל  ונחמד. מחיר לצרכן: 49 ₪ (VFM ₪ -40 -30 שקלים) 

דלתון זינפנדל 2012: 15.5% אלכוהול. 12 חודשים בחבית אמריקאית.

גם הזינפנדל הוא זן שנכנס יותר ויותר לתודעה. הזינפנדל של דלתון נבצר בכרם ספסופה. צבעו אדום בוהק ומבריק ובעל ריחות טובים של פרי אדום בשל. בפה יש התפוצצות של אלכוהול, שקשה להבין על שום מה הגיעו לכזו כמות. מיתון האלכוהול היה קצת מרכך את היין ומאפשר לפרי לצאת החוצה. החבית העניקה וניל שלא מתחבר טוב עם טעמי הפרי ויש בפה תחושה של ריבה כבדה. מי שאוהב יינות מתוקים וכבדים ימצא בו עניין מסויים. 69 ₪ ( VFM לא )

יקב צפרירים:

זינפנדל 2012: 13.5% אלכוהול, 12 חודשים בחבית. ריחות מאוד מהנים של פירות עדינים עם מנטה בקצוות. בפה פרי אדום צעיר ומהנה עם המון פלפל שחור ועשבי תיבול טריים ורטובים. יין בועט שמשחרר עוד ועוד טעמי זינפנדל משובח. אפטר טייסט עוקצני שפותח תאבון ברגע. יופי של עשייה. 90-110 ₪ (VFM  כןןןןןן)

יקב ברבדו:

 COUPAGE 2011: בלנד של קברנה סובניון, קברנה פרנק, שיראז. 14.5% אלכוהול. 12 חודשי חבית. צבע היין אדום בוהק צלול ויפה. באף ריחות מינורים מדי של פרי ובקצוות יש פלפל ירוק, מה שהיה צריך להיות מאוד מורגש בגלל הקברנה פרנק אבל איכשהו הוא נעלם בריחות המתקתקים יותר שיש ביין. בפה היין מאוד טאניני מה שלא מאפשר לשלל הזנים לבוא לידי ביטוי ויש ערבוביה לא נעימה בפה של הכל מכל. זנים סוליסטים שאין שום דבר שחיבר ביניהם. לא חבית, לא אלכוהול, לא פרי דומיננטי. יין קשה לשתיה. 150 ₪ ( VFM שערוריתי)

יקב לוריא:

קברנה סובניון 2012: 14.5% אלכוהול. 14 חודשי חבית. ענבים מספסופה. יינן גידי סיידה.

יין מאוד סמיך, צבע ארגמני עמוק, ריחות בשלים של פרי אדום עם עקצוצי פלפל שחור ומעט שיזף צעיר. בפה מתמלאים אין ספור טעמים נקיים. פרי אדום בועט עם ירקרקות באפטר טייסט. שיזף מוצק ועשבי תיבול רעננים לצד אקליפטוס. יין לאוכל ללא ספק. ילד חסון שיתבגר וישביח ללא ספק.

135 ₪ VFM מדהים.

יקב אדיר:

שיראז 2012 כרם בן זמרה. 14% אלכוהול 12 חודשים בחבית. צבע אדום חזק ובוהק, ריחות של תבלינים מציפים את האף עם מעט פירות יער שחורים ריבתיים. בפה היין עם המון פרי שחור, מעט טעמי מתכת כיאה לסגנון עשייה אוסטרלי. אפטר טייסט מהנה.

רבות נכתב על סגנון עשייה של ענבי שיראז או סירה ולכל יינן יש את הגישה שלו. לא בטוח שענבי השיראז מבן זימרה מסתדרים עם עשייה אוסטרלית. 90 ₪ VFM ללא ספק .

 אדיר A: בלנד של קברנה סובניון וסירה 2012 : 14.5% אלכוהול 12 חודשי חבית. צבע אדום יפה ונקי, ריחות של פירות מוצקים, וניל בקצוות מעט טחב ועור. בפה מורגשות עוצמות פרי מדהימות, היין עובד ועובד ומשחרר כל הזמן טעמים נפלאים של פרי. יין נקי ומורגש בו קו עשייה של עולם חדש מהנה ביותר. 120 ₪ VFM ללא ספק.

יקב בן חיים:

קברנה פרנק רזרב 2010: 18 חודשי חבית, 14% אלכוהול. תוספת מינורית של קברנה סובניון ופטיט סירה. צבעו סגול בוהק, ריחותיו נקיים של פלפל ירוק קקאו איכותי ושוקולד. בפה יש פרי אדום קר מאוד נעים. היין לא כבד והקרירות שבו מאוד מהנה . 145 ₪ VFM  יקר מדי, התמחור ההגיוני היה צריך להיות סביב  90-100 שקלים.

 יקב תבור:

קברנה סובניון 2010 LE.18 חודשי חבית 14.5% אלכוהול.

מדובר ביין עם עוצמות פרי וריח מאוד ברורים והתוצאה: יין בועט ולא נותן מנוח בפה. פירות שחורים נקיים נוקשים גם באף וגם בפה. תיבול נקי. יין חזק ועמוס. לא ציפיתי מיקב תבור להשחיל ככה על הדרך יין מסוג זה. עשייה מדויקת ונקייה טכנית מאוד עם נגיעות מובהקות של עולם חדש שמחצין כל דבר. לא להרבה יקבים זה מצליח, אולי רק ליינן ויקטור שיינפלד יש את היכולת לתכנת ככה יין.

יופי של יין . 150 ₪ VFM אם זה היה יקב אחר בסדר גודל של תבור לא הייתי חושב שהמחיר שפוי אבל שאפו. יין שצריך לחוות.


תבור להבה 2010: בלנד של מרלו ופטיט ורדו. 12 חודש בחבית 14% אלכוהול. בלנד די יחודי שמאפשר למרלו הצפוני, הפחות מרגש בעיניי, לקבל פטיט ורדו ויחד להתמזג בצורה מושלמת ליין עם הרבה עומק ותוכן. יין שממלא את האף והפה בריחות וטעמים דחוסים של פרי טוב. מעט עשבי תיבול בקצוות מאזנות אותו נפלא. יין מאוד מאוזן ומאוד מענג. 95 ₪

VFM לחלוטין

יקב הרא"ה : ממושב כפר הרא"ה הנמצא בעמק חפר.

פטיט ורדו 2011: צבע ארגמני עמוק ויפה, ריחות של פטל שחור ומעט סלמי. בפה היין מאוזן נפלא עם טעמי ריבה טובים וחמיצות של דובדבן צעיר. עפיצות טובה שמחזיקה טוב את הפרי והאלכוהול. אפטר טייסט מאוד מענג. יין עשוי נכון עם המון אהבה. 85 ₪ VFM ללא ספק. את היין אפשר למצוא במחלבת משק יעקבס בכפר הרואה.

 יקב טוליפ:

קברנה פרנק 2012. תוספת מינורית של מרלו. 12 חודשי חבית 13% אלכוהול.

צבע אדום נוטה לסגול, ריחות של עשב קצוץ, המון פלפל ירוק ופרי שחור מעט ריבתי. היין קריר עם טאנינים קלילים (קלילים מדי לטעמי לעומת טעמי הפרי המאוד עוצמתיים שיש ביין) יין מאוד חסון ולאוהבי הקברנה פרנק הוא יהיה מאוד מעניין.  85 ש"ח . VFM  גבולי.