גנבות ונזקים לכורמים :

הכתבה עושה הכללה גורפת אבל היא נכתבה בצורה הזאת בגלל כמות התלונות והזעקות שהשמיעו כורמים לאחרונה בזמן חודשי הבציר שהתחילו לפני חודשיים ועדיין לא הסתיימו. אין כוונה להכליל ולהכתים את כל רוכבי האופניים או רוכבי השטח כמובן. רובם אנשים הגונים שבאים להנות מהטבע ותו לא. מי שייפגע מהכתבה הוא כנראה אותו חמדן, גזלן וגנב קטן.

 

לא, הפעם לא על גנבות הטרקטורים, צינורות ההשקיה, הגדרות או אפילו השתילים וחומרי ההדברה שנגנבים ידי גנבים מקצועיים שמתכננים הכל בקפידה . הפעם הגנבות והנזק הן של רוכבי האופניים שרוכבים בסופי השבוע בשבילי ישראל ובדרכם וכמילות השיר של נעמי שמר: ולס להגנת הצומח.      " כל אחד עובר, חוטף, קוטף קולע לו זר". המצב פשוט נהפך לבלתי נסבל וכורמים וחקלאים כבר לא יודעים מה לעשות עם התופעה הבזויה הזו.

מאות רוכבי אופניים מציפים את השטחים ועוברים דרך כרמים ומטעים וכאילו הכל מותר והם מרשים לעצמם לקטוף ענבים ולא משנה להם אם אלו ענבי מאכל או יין הם פשוט משחיתים אשכולות שלמים שנזרקים על הרצפה ובדרך גם שוברים את הזמורות שעליהן גדלים אשכולות הענבים והעלים הירוקים נקטפים על מנת לעשות בהם שימוש במילוי אורז וככה בלי משים אותו אשכול ענבים שנשאר על הגפן נשאר חשוף ללא העלים ופשוט נשרף בשמש. חקלאי ממושב ליד צפרירים אף צילם רוכבי אופניים שפשוט סחטו אשכולות ענבים לתוך המימייה שלהם. רכיבת שטח אמורה להיות רכיבה לשם הנאה מרכיבה נטו וללא " תוספות " של גניבות חקלאיות או הרס גפנים ומטעים, עקירת צינורות השקיה על ידי הגלגלים ושלא נדבר על הנזק שנעשה גם לגדרות החשמל שמוצבים למנוע מחזירים ושועלים להיכנס לכרמים ולאכול. הזרם החלש ורק מרתיע ומלמד אותם שלכאן לא כדאי להיכנס. אחד החקלאים אף בודק אפשרות לעלות את מתח הזרם בגדרות שגם בני אדם ילמדו אופרנטית. השטחים החקלאים הם פרטיים והם רכושו פרטי והבלעדי של החקלאי שמעבד אותם בעמל וביזע, והם עובדים קשה בשביל לשרוד, חקלאי יכול לעבוד עונה שלמה כמו חמור, להשקיע הון עתק, ובסוף העונה איזה מחלה או ברד או חמסין יכול להגיע והכל יורד לטמיון. אבל זה סיכון מקצועי שהכורם יודע ולוקח ואף מבוטח בו אולם החקלאי לא צריך גם להתמודד אם אותם הולכי על שניים ורוכבי על שניים שפשוט רומסים ביד גסה ובאופנים היקרות שלהם שעולות אלפי שקלים את החלקות שלו והתוצרת שלו. שטחי חקלאות מעובדים אינם נחלת הכלל אלו לא שמורות טבע או פינות צל שהטבע העניק לכולם. יש טעות בסיסית אחת בהבנה של אותם גוזלים. חלקות חקלאיות הינם רכוש פרטי ובלעדי של החקלאים כמו כן גם כל הפירות שיש בשטח. ברגע שדרכתם בחלקה פרטית למעשה אתם משיגי גבול וברגע שלקחתם פרי מהחלקה זאת למעשה גנבה לכל דבר. נקודה.

מי שנמצא במצוקת רעב או צמא וראה פרי שיכול להצילו כמובן שאף אחד לא יגיד לו דבר אם קילף לעצמו קלמנטינה או אכל אשכול ענבים, אבל למען הסר ספק אף מטייל או רוכב שטח לא באמת נמצא במצוקת רעב האופניים שלהם עולות אלפי שקלים והם תמיד מאובזרים ברכב שטח שמלווה אותם לשטח כינוס בו יש תמיד הרבה אוכל משובח. אז גם הטענה האידיוטית ששמעתי שישנו ציווי בתורה על השארת מעשר ועוד מספר ציטוטים שפורשו לכיוון התר לאכילה בשטח הוא טענת שווא   לא מדובר בחוק כלשהו.וחלק מהאנשים שמצדדים במנהג עתיק זה שחלף זמנו פשוט מחפשים תרוץ עלוב לחמדנות שלהם. אין לאף אחד שום זכות לקטוף תוצרת חקלאית שחקלאים גידלו בזעת אפם.
לא קיים שום חוק המתיר לאנשים להיכנס למטעים ולכרמים, לקטוף ולאכול את הפירות. הנזק הוא גדול מהמשוער, כל חקלאי שתופס אדם הקוטף מהתוצרת שלו רשאי להגיש תלונה.

מועצת גפן יין ומועצת הפירות חייבות להגן על הכורמים והחקלאיים ולהתחיל להוביל מהלך חינוכי שיפתור את הבעיה ההולכת וגדלה, הסיירת הירוקה ומשטרת ישראל חייבים להתייחס לאותם גזלנים וחמדנים כאל מבצעי עברה פלילית ולפתור את הבעיה הזו מהצד הענשתי ועל ידי כך לגרום לאותם אנשים להירתע בדיוק כפי שנרתעים משוטר תנועה שחולף על ידך. רק ככה אפשר יהיה למנוע את התופעה הבזויה הזו. ומצד החקלאים והכורמים שנמצאים בלב הבעיה אולי אפשר פשוט לשים דוכני מכירה בשטחים המועדים לפורענות ולאפשר למטיילים שכן שומרים על החוק ליהנות מתוצרת טרייה במחירים סבירים שמדלגים על פער התיווך של הירקן.