מחקר חדש מגלה שלבעלי מספר רב של חברים ברשת החברתית "פייסבוק" יש נפח גדול יותר של חומר אפור בכמה אזורים במוח.  האם אנשים בעלי קשרים חברתיים ענפים הם חברותיים יותר בגלל האנטומיה שלהם, או שמא קשרים חברתיים משנים את מבנה המוח?

 


לפני חמש שנים, כשלפייסבוק עדיין לא היה מקום מרכזי בחייהם של מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם, כתבתי מאמר קצר על המוח החברתי.  בהשראת היפותיזת המוח החברתי של רובין דאנבר מאוקספורד, לפיה לפרימאטים שחיים בקבוצות גדולות יותר יש קליפת מוח גדולה יותר, ערך טים בייטס מאוניברסיטת אדינבורג מחקר בו מדד אם יש מתאם בין גודל הראש (שהוא מדד לנפח המוח) של סטודנטים ומספר החברים שיש להם. התוצאות, כמו במחקרים אנקדוטליים רבים מהסוג הזה, היו שליליות: לא נמצא מתאם בין גודל הראש ומספר החברים. המשתנה היחיד שהסביר את מספר החברים היה, כצפוי, אישיות הנבדק.

מחקר חדש שפורסם בחודש שעבר ב- Proceedings of the Royal Society מלמד על מתאם בין צפיפות החומר האפור בכמה אזורים במוח ובין מספר החברים בפייסבוק‪.‬ במחקר, שנערך על ידי ד"ר ריוטה קאנאי ופרופ' גראנט ריס מהמכון למדעי הקוגניציה של יוניברסיטי קולג' לונדון, נסרק מוחם של 125 מתנדבים (סטודנטים, גיל ממוצע 23), שגילו כמה חברים יש להם בפייסבוק (300 חברים בממוצע). שמונים נבדקים מילאו בנוסף שאלון שנועד לאמוד את מספר הקשרים החברתיים יש להם בעולם האמיתי (כמה חברים יש לך בספר הטלפונים? כמה חברים תזמין ליום הולדתך?).

‫הנבדקים עברו סריקת MRI אנטומית ונפח החומר האפור (כלומר גופי תאי העצב ותאי הגליה) במוחם חושב באמצעות שיטה שנקראת VBM – voxel-based morphometry.‬  בשלב הבא חושבה הקורלציה (מתאם) בין נפח האזורים ובין מספר החברים בפייסבוק. התוצאות המפתיעות: נמצא מתאם חיובי בין מספר החברים בפייסבוק ובין הנפח של שלושה אזורים במוח:‬

‏‫enthorhinal cortex – אזור המתווך זיכרון אסוציאטיבי ובמיוחד שיוך שמות לפרצופים.‬

‏‫posterior STS – אזור המעבד הבעות פנים ותנועות של הידיים, השפתיים, והמבט, כלומר תנועות גוף שחיוניות לתקשורת מילולית וחברתית עם אחרים בקבוצה.‬

‏‫medial temporal gyrus – אזור שבין שאר תפקידיו מעבד אינפורמציה חברתית.‬

בנוסף, נמצאה קורלציה חיובית בין נפח האמיגדלה (אזור במערכת הלימבית המתווך תגובות ריגשיות ואת התגובה ההישרדותית "תקוף או ברח") ומספר הקשרים החברתיים הוירטואליים והאמיתיים (ובכך אוששו ממצאים שפורסמו ב-Nature Neuroscience לפני שלוש שנים על קשר בין גודל האמיגדלה ומספר הקשרים החברתיים.)

בניסוי נוסף נסרק מוחם של 40 נבדקים חדשים ושוב נמצא מתאם בין מספר החברים בפייסבוק ונפח שלושת האזורים המצווינים לעיל.

מעניין לציין שלא נמצא מתאם בין מספר הקשרים החברתיים הממשיים או הוירטואליים ובין הנפח של אזורי רשת ה-theory of mind במוח (הכוללת אזורים בקליפת המוח הפרונטלית), שיש הטוענים שהתפתחה באבולוציה כדי לאפשר את החיים בקבוצות חברתיות גדולות.

במחקר אחר שפורסם ב- Current Biology הראו ריוטה קאנאי וגראנט ריס מתאם בין אוריינטציה פוליטית ונפח של אזורים במוח: לנבדקים בעלי דעות ליברליות היה anterior cingulate גדול יותר, ולנבדקים בעלי דעות שמרניות היתה אמיגדלה גדולה יותר. כלומר, נמצא הבדל בין השפעה קוגניטיבית ובין השפעה ריגשית על עמדות פוליטיות.

אז כפי שהבנתם, גל אופנתי חדש של מחקרים הבודקים מתאמים בין מבנה המוח ובין תכונות אנושיות שונות ומגוונות שוטף את מדעי המוח. מתאם אינו קשר סיבתי ושאלת מיליון הדולר היא: הביצה או התרנגולת? האם האנשים בעלי הקשרים החברתיים הרבים הם חברותיים יותר בגלל שלכמה אזורים במוחם יש נפח גדול יותר? או שמא נפח האזורים במוח גדל בגלל הקשרים החברתיים הענפים שלהם?

גילוי נאות:  פרופ' גראנט ריס הוא חבר (אמיתי, לא רק בפייסבוק) ועמית ובשנים בהם הייתי חברה של כבוד במכון למדעי הקוגניציה בלונדון ארח אותי במעבדתו. לפני שנתיים פרסמנו יחד מחקר שמראה שלמרות שמוח האדם מסוגל לזהות בדיוק רב את מין הפרצוף (גבר או אשה), האלגוריתמים בהם משתמשים חוקרי מוח על-מנת "לקרוא מחשבות" עושים זאת בדיוק של 65% בלבד.  אולי אספר על כך בפעם אחרת, ועד אז אתם מוזמנים לקרוא מאמר קודם שלי על קריאת מחשבות.