אהלן.
רק עכשיו, משהתיישבתי לכתוב את הפוסט הזה הבנתי איזה שבוע נהדר זה היה לחובבי מוסיקה מעודכנים. כמה טוב שלחלקכם המוסיקה הזו תעשה את השבוע הקרוב.
חמישה עשר שירים, חמישה אלבומים ואי.פי'ז ומבחר חדשות מוסיקה מעניינות.
התחלנו.

 אלבומים ו EP's

 Velvet underground – White light/white heat 45 Anniversary Boxet

 
 
לרגל יובל ה 45 ליום צאתו לראשונה וכחודש ימים אחרי שלו ריד נאסף אל אבותיו שיחררה חברת פולידור מהדורה מיוחדת של הדיסק האייקוני הזה, השני של ה Velvet underground, במהדורה מורחבת.
 קשה להפריז בחשיבותה להקת האם הזאת, שסגנונה החדשני אחראי להווצרותם של ז'אנרים וזרמים חדשים בתולדות המוסיקה ושהשפיעה על דורות של להקות ואמנים שבאו אחריה.
 האלבום הוא פולו-אפ לתקליט הבכורה של הלהקה שנעשה עם אנדי וורהול כמנהל וכֶזה שהביא את הדוגמנית הגרמניה ניקו לעמדת הזמרת. לאור הכישלון המוחלט שבו הוא התקבל, פיטר לו ריד את וורהול ויצר את האלבום השני, עם סאונד הרבה יותר נא, גולמי, וגם פרוע ואפל – שנכשל גם הוא כישלון מסחרי חרוץ.
מדובר בימים הרחוקים שרק לפני 45 שנים, כשאלבום פורץ דרך יכול היה לצאת ולצפות להצלחה פתאומית. ימים (1967) שאמני העל שלה היו לו ריד ודיוויד בואי, אנדי וורהול והדורז, ימים בהם הסאונד היה הרבה יותר ראשוני ולא מטופל, שהוקלט ברוב המקרים באולפנים סטנדרטיים עם טכנולוגיה שידעה לייצר, במקרה הטוב, סאונד כמו זה של הביטלס, של פינק פלוייד המוקדמים או של הביץ' בויס. הנושא היה המוסיקה. לא הסנסציה.  
 המהדורה החדשה והעשירה כוללת את האלבום המקורי בשתי גרסאות מיקס, מונו וסטריאו, הופעה מלאה ונדירה של הלהקה מ 1969 (ממנה הקטע שלמעלה) וגרסאות לא מוכרות של Stephany says", "Hey Mr. Rain", "I heared her call your name", "Guess I'm "falling in love","Beginning "to see the light ו "Here she comes now".
"The gift", הסיפור האירוני טראגי של וואלדו ומרשה כפי שקורא אותו ג'ון קייל, זוכה לשלוש גרסאות חדשות ביניהן גרסה אינסטרומנטלית וגסת א-קאפלה.
 ההאזנה לקופסא הזאת שינתה את השבוע שלי. היא חיברה אותי למשהו הרבה יותר ראשוני, שורשי, אמין ומרגש. זה ממכר. 
10/10
 


רבקה זהר ולירון לב – לא כמו אתמול

מוסיקה היא כמו אוכל; מזון לנפש. ובצלחת הזאת שהגישו לנו החיים, השפים הגדולים מכולם, מונח פיוז'ן של שני מרכיבים שמעולם לא היית חושב לחבר ביניהם, למנה אחת מדהימה. 
רבקה זהר, אשה ממוצא מרוקאי, בת יותר משישים, שכוכבה דרך כאן לפני עשורים כשביצעה שירי משוררים (משוררים!) שהלכה וחזרה, שחיפשה ברקיעים גבוהים ושנעלמה לכמעט עשרים שנה חברה ללירון לב, פליט ריאליטי אשכנזי צעיר, לאחד הפרוייקטים המדהימים ששמעתי בשנים האחרונות. 
זוהי מוסיקה רבותי, זה לא יח"צ, לא שיווק ולא פאסט פוד מתחנף. זה מקום שבו הצלילים, ההקשבה ההדדית והיצירה לופפות שני זרמים משני עולמות מרוחקים לקרן אחת מרוממת ומפליאה. הקול של רבקה זוהר הוא הדבר האמיתי. האותנטי. היא חיה את המילים ואת הרגע והיא שרה מהנשמה. לירון לב, מבריק בחכמתו, משכיל לתת לה את הבמה בעודו תופס את המקום המדוייק לו בכל אחד מהקטעים באלבום: הרבה פעמים מאחור, כקול מלווה, ותמיד כמעבד וכמוסיקאי הראשי שיוצר את הרקע המחמיא. זאת מוסיקה שתיקח אתכם מהמקום שאתם נמצאים בו ותרים אתכם למקומות שלא חשבתם שתגיעו אליהם. זה מעל להגיון. זאת מוסיקה; בשביל זה המציאו אותה.  
אפשר להאזין לאלבום ולרכוש אותו כאן, בItunes ולמי שלא מחסידי אפל, בלינק שלמעלה. 
10/10

 

Painted palms - Forever

Painted palms הם הרכב פופ אלטרנטיבי צעיר ומתוק מסן פרנסיסקו. הם הדור שאחרי Friendly fires, Passion pit ו Animal collective, מה שאומר שבערוץ השירה מככב בחור צעיר, עם קול צלול ופתוח. זה אלבום של בועיות פופ מושלמות (אפילו להיטי הביטלס הראשונים עולים לראש בעת ההאזנה), אבל הכתיבה, עונה לכל אחד מחוקי הז'אנר, איננה ברוב המכריע של המקרים טובה מספיק ואנחנו נשארים עם חבילת שירים מלאי כוונות טובות אבל לא כאלה שמצליחים לטפס אל השלבים הגבוהים בסולם.

8/10 

 
 
אי פי ראשון לשלישית פאנק-רוק מקופנהגן שעושה את הדבר הבועט האמיתי. את כל האי פי אפשר להסטרים ולהוריד מהלינק שלמעלה. 10/10
 
 
זעם שמתפרק בעזרת גיטרות, דיסטורשנים ותיפופים מהירים בעודו מוכל על ידי קול נשי. פסקול הפוגו המצויין הזה מגיע מסן פרנסיסקו ואת כל האיפי אפשר לשמוע למעלה. 
10/10
 
 
סינגלים
 
Beck – Blue moon
 
 
 
מי שעוקב אחרי הבלוג שלי בחודשים האחרונים מרגיש את קולות צעדיו של Beck מתקרבים והולכים והנה עכשיו הוא מעבר למפתן הדלת נושא סינגל ראשון מתוך Morning Phase, האלבום הבא שלו שאמור להוות המשך של Sea change המופתי מ 2002. עשרים שניות אל תוך השיר, כשהוא פותח את הקול בפעם הראשונה אתה יודע שהכל מונח במקום הטבעי שלו. ב "0:59 כשהוא שר "Oh Don't leave me on my own" בלחן הכל כך בֶּקי הזה, אתה מרשה לעצמך לפתוח את הלב ולומר לאמן הכל כך מוכשר הזה, שניסה כל כך הרבה כיוונים חדשים בשנים האחרונות "ברוך השב".
10/10
 
 
Disclosure – Grab her
 
 
 
רעיון וחצי עומד מאחורי הסינגל החדש (וגם מאחורי הקליפ הנלווה אליו) של אחד מהרכבי המפתח של סאונד הפופ העכשווי, אבל אלה רעיונות מרוממים, בעיקר זה הויזואלי… החזיקו עד סוף הקליפ, הקליימקס מגיע לקראתו.
9.5/10
  

Chuck Inglsih feat Chromeo – Legs
 
 
 
דיסקו דיסקו, גוד גוד.
10/10
 
 
Damon Albarn – Everyday robots
 
 
דיימון אלבארן הוא גאון. דיימון אלבארן לא מפסיק לחפש, לחדש ולגוון, ולעיתים נדירות מאד, אם בכלל, דיימון אלבארן עושה משהו לא מוצלח. עשרים ושלוש שנים אחרי "There's no other way", הסינגל הראשון שלו עם Blur, אלבארן יוצא לדרך עצמאית לגמרי בלי הרכב מאחוריו ומלפניו ומצדדיו והסינגל הראשון נעים ומעניין. הוא מחבר אלמנטים שאלבארן משחק איתם בשנים האחרונות: אווירה סינמטית מלנכולית, קור עתידני, השפעות של מוסיקה ערבית, ביטים איטיים וכבדים, קולות אנושיים מדברים. יותר מהכל, זה מעורר רצון לשמוע עוד: עוד מעצמו ועוד ממה שימצא באלבום המסקרן הזה. בדיוק מה שסינגל ראשון מוצלח יכול לעורר.
10/10
 
 
אחותי – ישראל שלי
 
 
 
גיא קארו, "אחותי" מתכוון להוציא את אלבום הבכורה שלו בקרוב. כשיגיע היום אסקור אותו בהרחבה, אבל בינתיים קבלו מתאבן בדמות שיר שהפיק (כמו את שאר האלבום), ג'וני שועלי. מוסיקת רוק נגישה, איכותית ומוקפדת שעליה ספק שירה ספק דקלום ספק ספוקן וורד תנ"כי שכנות הכוונה שבו חזקה, בהירה וצלולה כמו אלומת אור ראשונה שנופלת על פרוכת שקטה בבית כנסת ריק מאנשים. יש כאן ערגה, והיא הכי מרגשת שאפשר.
10/10
 
 
 
קצב קצת לונדון-גראג'י ומעליו שכבות של ענני נוצה ווקאליים וקלידיים. יפה בקטע אחר . 
10/10
 
 
S. Carey – Fire scene
 
 
סרט נעורים אמריקאי אלטרנטיבי. הגיבורה זה עתה גילתה שאהוב ליבה מסתיר ממנה את היותו חולה במחלה חשוכת מרפא. היא אוהבת אותו אהבה שתוכל לשנות את חייו אבל הוא מגרש אותה מעליו. קאט. היא לבדה: הולכת הביתה בלילה, יושבת על ספסל עם הראש בין הידיים, שוכבת על המיטה בחדר ובוכה אך תוך המזרן. אולי זה ייגמר ככה. אולי האהבה תנצח. שון קארי הוא השותף של ג'אסטין וורנון בבון איבר ואלבום שלם חדש שלו יגיע בעקבות השיר המבכי הזה.
10/10
 
 
Four tet – Gillie Amma, I love you
 
 
יהא אשר יהא, לופים מעופפים המורכבים מקולות של ילדים ופולסים אלקטרוניים הם מתכון בדוק לשחרור מתחים וגלי תטא.
This is not music; This is a trip.
10/10

 

Elbow – Fly boy blue / Lunette

Elbow נמצאים אצלי ביתרת זכות גדולה עוד מ 2001, כשיצא "Any day now" שליווה אותי תקופה ארוכה. מאז מספיק לי לשמוע את קולו של Guy Garvey, הסולן, כדי להרגיש שהגעתי הביתה. השיר החדש הזה, שניים שמחוברים לאחד, הוא קול ראשון מאלבום שישי של ההרכב שיצא בקרוב. אותי הוא מחמם. 
7.5/10
 
 
EMA – Satellites 
 
 
 
טרף שמנסה להשתחרר מקורי העכביש שעוטפים אותו, אישה כלואה שצריכה להשתחרר. זה נואש.
8/10
 
 
Seinabo sey – Younger
 
 
כדור הארץ מתחמם, ועם השתכללות העולם התקשורתי שלנו, גם קטן. עם או בלי קשר, מזה כמה שנים שכמות המוסיקה (המצויינת) שמגיעה ממדינות סקנדינביה הולכת וגדלה. קר שם, לכן חשוב לשמור על חום גוף ונשמה, ו Seinabo Sey, ממוצא ניגרי במקור, עושה את העבודה היטב. 
10/10
 
 
Savages – Strife
 
 
 
קטע חדש של הרכב הפוסט-פאנק הנשי Savages שיגרום לכם לגדל אגרוף זועם מאחורי הצלעות, כזה שעם קצת עזרה מהדי.ג'יי, השיר הבא יפרק. הוידאו קליפ ההולם – הומאז' לסצינת הרצח על החוף ב"הזר" של קאמי. 
9/10
 
 
Yacht – Plastic soul
 
 
 
כדור גומי סגול, משונן ומשמח, כזה שקונים לילדים בחמישה שקלים. חדש מבית הפופ החכם של Yacht.
8.5/10
 
 
 
Shocking pinks – St. louis (Feat. Gemma Syme)
 
 
 
ולפעמים החגיגה נגמרת. כיסא בר בודד על במה עשנה, בחורה שיכורה ועצובה מנגנת את עצמה לישון.
10/10
 
 
ובונוס, פשוט מפני שזה טוב מכדי להתעלם ממנו: אסף אבידן ורד בנד מעבדים ומוצאים את "Back to black" של איימי ויינהאוס.
 
 
 
וחוץ מזה…
 

גוגל השיקו את ה Google music timeline שאוסף מידע מכל המוסיקה שמחזיקים משתמשי Google play במחשביהם ומראה בצורה גראפית את התפלגות "כל" המוסיקה לפי ז'אנרים, תתי ז'אנרים, אמנים ותקליטיהם לפי שנת ההוצאה. במנוע החיפוש אפשר להקיש שם של אלבום או אמן ואפשר לבוא מלמעלה. שיחקתי בזה מספיר כדי לומר לכם שזה לא יותר מאשר שעשוע חביב, בשום צורה כלי מקטלג או מלמד, אבל זה נחמד.  
 
ועובד עם ג'ק וויט על אלבום קאוורים חדש.
 
גם ג'אסטין טימברלייק בא.
 
ו Son Lux הנהדר.
 
וגם Cults.
 
מי שנבחרה לשיר את ההמנון האמריקאי במשחק הסופרבול ה 48 היא רנה פלמינג, זמרת אופרה.
 
אחרי המרדף, המעצרים והשחרור, צולם ברוסיה סרט דוקומנטרי חדש בשם "Pusy riot: a punk prayer" שנאסר להקרנה במולדתן, רוסיה.
  
כאן תמצאו את רשימות המועמדים לאוסקר בקטגוריות שיר הנושא, הפסקול המקורי, הסאונד וטכנאות הסאונד (וגם בשאר הקטגוריות).
 
 זוכרים את הידיעה מהשבוע שעבר על הנסיונות הקדחתניים לשכנע את פול מקרטני להופיע עם רינגו סטאר בערב מחווה לביטלס? אז הם, כצפוי, הצליחו. 
 
 ביביסי רדיו 6 משיק פסטיבל מוסיקה חדש. בין הכוכבים שיופיעו בפסטיבל הראשון: דיימון אלבארן (ראו שירו החדש למעלה), מטרונומי, מידלייק, הנשיונל, פרנץ פרדיננד, ליקה לי, ג'אגוואר מה ועוד.
 
ג'ורג' מייקל חוזר באלבום הופעה חדש בשם "סימפוניקה" ובו הקלטות מהטור בו ביצע שירים ישנים שלו וקאוורים לשירים של אחרים כשהוא מגובה בתזמורת פילהרמונית. את הביצוע בהופעה של "Praying for time" אפשר להוריד אחרי לייקוק הדף של מייקל בפייסבוק. 
  
ג'ימי פאלון הקדיש תכנית שלמה לברוס ספרינגסטין ולאלבומו החדש High hopes כשבאחד משיאיה, עלה לבמה לבוש כמו ספרינגסטין של האייטיז, ויחד עם כוכב הרוק עצמו ביצע גירסה פארודית ללהיט הענק "Born to run" כשהמילים החדשות בשיר מדברות על מושל ניו ג'רסי (מעריץ ענק של הבוס) ועל המחדל התחבורתי הענק שניו ג'רסי התמודדה איתו לא מזמן.
 
בנוסף הודיע הבוס שהוא יתחיל לשחרר הקלטות של הופעות שלו , מיד עם תומן. הקץ לפיראטיות?
 
בחזרה לנושא החם – נשים, נשיות ותעשיית הפופ – בראיון טרי שלה, אמרה כוכבת הפופ סקי פררה: "גברים בני חמישים אמרו לי איך להיות אישה."
 
חברת רולנד מחייה את פס הייצור של ה 808 המיתולוגי, כנראה המכשיר הכי משפיע בתולדות המוסיקה האלקטרונית. 
 
אלבום חדש של רדיוהד בדרך!
 
וג'וני גרינווד וברייס דזנר מהנשיונל מוציאים יחד אלבום, באופן כזה שבו כל אחד מהם יהיה אחראי למחציתו. 
 
ג'יימס בלייק ניגן בתכניתו ב BBC 1 קטע חדש שלו בשם 40455. אל תפספסו את קטע הדיבור בסוף.
 
ובנוסף, ניגן רימיקס שהוא הכין ל "Drunk in love" של ביונסה.
 
 ליקה לי תוציא אלבום שלישי במאי. היא מדברת על השלושה כעל טרילוגיה. 
 
אריק קלפטון, ברוס ספרינגסטין, ארקייד פייר, סנטנה ועוד טובים רבים ייקחו חלק בפסטיבל ה Jazz fest בניו אורלינס. זה הפרומו שלו. 
 
 מוריסי, בחדשות כל שבוע מזה שבועות, חתם על חוזה לשני אלבומים עם קפיטול רקורדס. העבודה על הראשון תחל בעוד כשבועיים.
 
שני בני שבט הטוארג מכינים, בעזרתכם גולשי קיקסטארטר, חידוש לסרט הקולנוע האייטיז של פרינס "גשם סגול". זה מצחיק ולא מצחיק בעת ובעונה אחת. 
 
שמועות שלהקת השוגייז הנהדרת Slowdive נמצאת לפני איחוד רשמי.
 
CHVRCHS החמודים עשו קאוור ל Tightrope של ג'אנל מונה בטקס "נשים במוסיקה" של בילבורד. 
 
בעוד חברת יחסי ציבור פרסמה שהם ישחררו קאוור ל "Bella Lugosi's dead" של הבאוהאוס בפס הקול של הסרט "Vampire academy" שיכלול גם שירים של גולדפראפ, סקיי פררה ואורבואר סימון.
 
Jaguar ma כיסו בגרסה פופ-רגאיית את "Why'd you only call me when you're high" של הארקטיק מאנקיז, וקינחו בקצת "All that she wants" של אייס אוב בייס. כל זה בתכנית הרדיו אוסטרלית Triple J.
 
The knife יוצאים לטור בצפון אמריקה.
 
ושוב, כי זה טוב מכדי לא לחלוק, אסף אבידן פרסם בדף הפייסבוק שלו קטע שלו מהחזרות לקראת הטור הקרוב שיקרא "Back to basics". 
 
זה מה יש. 
 
לחמישה עשר הפרקים הקודמים בבלוג גשו לכאן.
 
חומרים שאתם רוצים לקדם שילחו אלי ל https://www.facebook.com/amir.ascher ותרגישו חפשי להגיב. 
 
אהבה. בלעדיה שום דבר לא כדאי.