איך הגענו עד הלום? למה בכלל אבו-מאזן הולך לאו״ם? 

בארבע השנים האחרונות נקלע תהליך השלום בין ישראל לפלסטינים למבוי סתום והאמון בין יו"ר הרשות הפלסטינית אבו-מאזן לבין ראש הממשלה נתניהו היה אפסי. הפלסטינים טענו כי נתניהו אינו רציני בכוונותיו וכי בניגוד לראשי ממשלה קודמים הוא מסרב לקיים דיון אמיתי בסוגיית גבולות המדינה הפלסטינית על בסיס קווי 1967 עם חילופי שטחים.

ישראל מצידה טענה כי אבו-מאזן מציב תנאים מוקדמים למו"מ עם ישראל, כמותם לא הציב לאף ראש ממשלה ישראלי בעבר. אחת משתי הדרישות העיקריות של אבו-מאזן היתה הקפאת הבנייה בהתנחלויות בגדה המערבית. נתניהו מסרב להקפיא את הבנייה בהתנחלויות וטוען כי גם כאשר הקפיא את הבנייה ל-10 חודשים, הפלסטינים סירבו לנהל עמו מו"מ ישיר.

הקיפאון המדיני מול ישראל, המשבר הפוליטי הפנימי, התחזקות חמאס בעקבות "האביב הערבי" והמבצע בעזה – כל אלה חייבו את אבו-מאזן לבצע מהלך שיפגין כי הוא מצליח להביא הישגים לבני עמו. בנוסף קיווה אבו-מאזן כי באמצעות המהלך באו"ם הוא ישאיר על סדר היום העולמי את הסוגיה הפלסטינית ויגביר את הלחץ הבינלאומי על ישראל.

רגע, לא היינו בסרט הזה בספטמבר שנה שעברה? 

כן, אבל לא בדיוק. בספטמבר 2011 הפלסטינים פנו למועצת הביטחון של האו״ם וביקשו לקבל את פלסטין כחברה מלאה בארגון. הפלסטינים היו זקוקים לתשעה קולות מתוך 15 חברות מועצת הביטחון כדי לקדם את הנושא, אולם השיגו שמונה בלבד.

אז מה נשתנה?

אחרי שהפלסטינים נכשלו במאמץ לקדם הצבעה במועצת הביטחון, הם עברו למסלול השני – הצבעה בעצרת הכללית של האו״ם, שבה יש 193 מדינות בעלות זכות הצבעה. 

 מה ההבדל בין מועצת הביטחון לעצרת הכללית?

מועצת הביטחון הינה בבחינת הרשות המבצעת של האו״ם. ההחלטות שמתקבלות בה מחייבות ומעשיות הרבה יותר. מנגד, מועצת הביטחון נשלטת ע״י המעצמות – ארה״ב, רוסיה, סין, צרפת ובריטניה – שמחזיקות בזכות וטו על החלטותיה. בשנה שעברה הודיעה ארה״ב כי גם אם הפלסטינים ישיגו את תשעת הקולות שנחוצים להם, היא תטיל וטו על ההחלטה וכך תמנע את קבלתה של פלסטין לאו״ם.

העצרת הכללית של האו״ם דומה יותר לפרלמנט. ההחלטות שמתקבלות בה הן בבחינת הצהרת כוונות ויש להן פחות תוקף מחייב ומעשי. מנגד, בעצרת הכללית יש זכות הצבעה זהה לכל המדינות החברות באו״ם ולאף מדינה אין זכות וטו. 

מה אומרת ההחלטה שתובא להצבעה?

נוסח ההחלטה קובע כי העצרת הכללית של האו"ם תכיר בפלסטין בגבולות 1967 כ"מדינה משקיפה שאינה חברה מלאה באו"ם". כמו כן תקרא ההחלטה לחדש מייד את המו"מ בין ישראל לפלסטינים כדי לממש את חזון שתי המדינות.

מה זה בכלל מדינה משקיפה?

ההחלטה שתעבור הערב בעצרת הכללית תשדרג בעצם את הייצוג הפלסטיני באו"ם. בתחילה יוצגו הפלסטינים באו"ם ע"י אש"ף במעמד של ארגון משקיף כמו למשל הליגה הערבית. לאחר מכן שונה אופי הייצוג כך שבמקום אש"ף, מוגדרת המשלחת הפלסטינית כמייצגת את פלסטין. המעמד נותר זה של משקיפים, אך לא של מדינה. כעת יקבלו הפלסטינים מעמד דומה לזה של מדינת הוותיקאן. מחד, האו"ם יכיר בכך שפלסטין היא מדינה. מאידך, מדינה זו לא תהיה חברה מלאה בארגון כמו רוב מדינות העולם, אלא תישאר במעמד של משקיפה בלבד.

מה המשמעות המעשית?

מעבר לשדרוג הסמלי, יחזק המהלך את מעמדם הבינלאומי של הפלסטינים ויבליט את תביעתם למדינה עצמאית ולסיום הכיבוש. כמו כן, יתאפשר להם עכשיו להצטרף כחברים בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג וכחברים בכ-30 סוכנויות או"ם נוספות.

מדוע ישראל מתנגדת למהלך?

החשש העיקרי בירושלים הוא שההחלטה בעצרת הכללית של האו"ם תשמש את הפלסטינים כדי לפעול נגד ישראל בזירה הבינלאומית באמצעים משפטיים ודיפלומטיים. כך למשל מודאגת ישראל מכך שהפלסטינים יתקבלו כחברים בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג ויגישו תביעות נגד גורמים ישראלים שעוסקים בבנייה בהתנחלויות או נגד קציני וחיילי צה"ל שמשרתים בגדה המערבית. בנוסף, המהלך הפלסטיני באו"ם עלול להביא להגברת הלחץ הבינלאומי על ישראל להפסיק את הבנייה בהתנחלויות וכן לעודד חרמות ברחבי העולם נגד מוצרים ישראלים.

מה יקרה ביום שאחרי?

בשלב ראשון לא יקרה דבר. גם ישראל, גם הפלסטינים וגם הממשל האמריקאי ימתינו עד התבררות תוצאות הבחירות לכנסת. לפיכך, בחודשים הקרובים לא צפויים הפלסטינים לקדם מהלכים נוספים באו"ם או בבית הדין הפלילי הבינלאומי. במקביל, ישראל תגיב למהלך הפלסטיני בצורה מדודה וזהירה ותחריף את תגובה רק בתגובה למהלכים פלסטינים נוספים. ההערכה היא שאחרי הקמת ממשלה חדשה בישראל, ישיק הממשל האמריקאי יוזמת שלום חדשה, בנסיון לסיים את הקיפאון ולמנוע הידרדרות נוספת.