ההחלטה הישראלית לקבל את המתווה המצרי להפסקת האש ברצועת עזה, הגיעה לאחר יומיים שבהם התנהלו ויכוחים עזים בתוך פורום "השלישייה", שניהל את המבצע, וכן בתוך פורום "התשיעייה" הרחב יותר.

מיומו הראשון של מבצע "עמוד ענן" נפגש מדי ערב פורום "השלישייה" שכלל את ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון אהוד ברק ושר החוץ אביגדור ליברמן. הפורום דן בהמשך הלחימה ואישר את התכניות המבצעיות ואת המטרות שיותקפו ביום שלאחר מכן. בשלושת הימים האחרונים עסקו רוב ישיבות הפורום בנושא מאמצי התיווך המצריים להשגת הפסקת אש.

בדיון "השלישייה" שהתקיים ביום שלישי, כמה שעות לפני הגעתה של שרת החוץ של ארה"ב הילרי קלינטון לישראל התברר כי נוסח ההבנות שמציעה מצרים קרוב בהרבה לעמדות חמאס מאשר לעמדותיה של ישראל. ההערכה שהשמיעו אנשי המודיעין בדיון היתה שבניגוד למצב בזמן שלטון מובארק, המצרים נוטים לצד חמאס ומנסים לספק לארגון הישגים.

על רקע זה התגלעה מחלוקת חריפה בין שר הביטחון אהוד ברק לבין שר החוץ אביגדור ליברמן. ברק, שהתנגד להרחבת המבצע, סבר שיש להשיב בחיוב להצעה המצרית להפסקת אש ולסיים את המבצע. ברק אמר בדיון כי הניסוח המדוייק של מסמך ההבנות המצרי אינו חשוב, כיוון שממילא הפסקת האש וההרתעה הישראלית ייבחנו במציאות שתיווצר בשטח.

"יום אחרי הפסקת האש איש לא יזכור מה כתוב במסמך הזה. מה שיעמוד למבחן הוא המכה שחמאס חטף", אמר ברק לנתניהו ולליברמן בדיונים. "אנחנו יכולים לדחות את ההצעה המצרית ולצאת לפעולה קרקעית מסוכנת ויקרה בעזה, אבל בסופה אנחנו עלולים להגיע לאותה תוצאה בדיוק".

 ליברמן מנגד הציג עמדה נוקשה וקשוחה הרבה יותר וטען שהמבצע עד כה לא שיקם מספיק את ההרתעה הישראלית. שר החוץ טען כי יש לצאת לפעולה קרקעית בעזה, גם אם זו תהיה מוגבלת בלבד כדי להראות לחמאס שישראל אינה חוששת להיכנס לרצועה.

לכל אורך הימים האחרונים התנדנד נתניהו כל העת בין עמדת ברק לבין זו של ליברמן. מחד, הוא הסתייג מיציאה לפעולה קרקעית בעזה שעלולה היתה להסתבך הן מבצעית והן מדינית. מנדג, ראש הממשלה חשש מכך שהסכם הפסקת האש יפגע במאמץ לשקם את ההרתעה מול חמאס וייתפס ככישלון ישראלי.

המחלוקת הזו בדיון "השלישייה" יחד עם תמונות הבניין ההרוס בראשון לציון שנפגע מרקטה כבדה באתו יום, הביאה לדחיית ההחלטה בנושא הפסקת האש מיום שלישי ליום רביעי. בצד הישראלי החלו לגלות פסימיות רבה לגבי הסיכויים להשיג הבנות בתיווך מצריוכמה משרי "התשיעייה" אף הציעו להכריז על הפסקת אש חד-צדדית. "אם החמאס ימשיך לירות אחרי שנכריז על הפסקת אש, תהיה לנו לגיטימציה בינלאומית למבצע קרקעי", אמר אחד משרי "התשיעייה".

ביום שלישי בלילה הגיעה שרת החוץ של ארה"ב הילרי קלינטון ללשכת ראש הממשלה היישר מנתב"ג ושמעה על ההסתייגויות הישראליות מהנוסח המצרי. קלינטון ואנשיה יצאו מלשכת נתניהו בשתיים בלילה, אבל המשיכו לקיים שיחות טלפון לקהיר ולוושינגטון עד ארבע לפנות בוקר.

בארוחת הבוקר עם מזכ"ל האו"ם באן קי-מון במלון בירושלים נראתה קלינטון מותשת, אבל הפגינה אופטימיות. היא קפצה לביקור בזק ברמאללה ומשם שבה לפגישה נוספת בירושלים עם נתניהו, ברק וליברמן, לפני יציאתה לקהיר. השלושה שבו ביקשו מקלינטון ללחוץ על המצרים להציג נוסח הבנות מאוזן יותר.

בשתי פגישותיה עם נתניהו הפעילה קלינטון את כל מאמצי השכנוע שלה כדי להבהיר לנתניהו שאימוץ המתווה המצרי הוא הדבר הנכון לעשות. הנשיא אובמה דחף מצידו בכמה שיחות טלפון שקיים עם ראש הממשלה הישראלי. המסר האמריקאי היה ברור – אימוץ המתווה המצרי עדיף בהרבה על מבצע קרקעי.במקביל הבטיחו אובמה וקלינטון לנתניהו "סוכריות" בדמות לחץ אמריקאי על מצרים בנושא מניעת הברחות הנשק לעזה ומענק כספי למערכות נוספות של "כיפת ברזל".

אתמול בצהריים, עם פתיחת ישיבת "התשיעייה" נתניהו כבר נטה יותר לכיוונו של שר הביטחון ברק. עם זאת, בישיבה עצמה התנהל ויכוח עז סביב מתווה הפסקת האש שהציעה מצרים. שר האוצר יובל שטייניץ ושר הפנים אלי ישי דיברו, כל אחד בתורו, בזכות החרפת הפעולה בעזה. שטייניץ טען כי יש לצאת למבצע קרקעי רחב להפלת שלטון חמאס וישי טען כי צריך להמשיך את המבצע ולהפציץ מהאוויר כל מטרה אפשרית ברצועה.

 ברק, יחד עם השרים דן מרידור ובני בגין הפעילו לחץ נגדי ותקפו בחריפות את שטייניץ וישי. בשלב מסוים גם נתניהו עבר בגלוי לצידם של תומכי הסכם הפסקת האש. שר החוץ ליברמן מנגד צידד בעמדתו של שטייניץ ואף אמר בדיון כי "שר האוצר אמר דברי טעם".

עם זאת, בסופו של דבר, הבהיר גם ליברמן כי אין מנוס מקבלת ההצעה המצרית. "זו החלטה לא פשוטה", אמר ליברמן בדיון התשיעייה. "רבין אמר שאם יירו מעזה אנחנו נכבוש אותה בחזרה, אבל בפועל זה קשה. יש הרבה אמוציות והתרשמתי מדבריו של שר האוצר, אבל המציאות יותר מורכבת".