העלילה מספרת את סיפורה של נערה שמגלה שמי שחשבה לאמה בעצם חטפה אותה ממשפחתה האמיתית כשהייתה תינוקת. למרות הנושא המלחיץ מדובר בסדרת נעורים מופרכת על גבול הטראש, וכשמדובר בסדרת קיץ קלילה זה לא בהכרח משהו רע

לאחר שבקולנוע ראינו גל של סרטים על חטיפת ילדים ("אסירים", "הקריאה") ובטלוויזיה הפחידו הורים טריים עם תינוקות שהוחלפו או הופרדו בבית החולים ("הוחלפו בלידתן" ו"משחק השקרים" של ABC Family) ב-MTV  החליטו לשלב ובין השניים ולשווק דרמה שתלחץ על כל הכפתורים הפרנואידים עם סיפורה של נערה שמגלה שמי שהיא חושבת לאמה חטפה אותה מהמשפחה האמיתית שלה כשהייתה בת שלוש.

הסדרה החדשה, שעלתה השבוע בארה"ב תחת השם "Finding Carter" נפתחת בקרטר (קת'רין פרסקוט, המוכרת מ"סקינס" הבריטית), נערה בת 16 שמנהלת עם אמה מערכת יחסים חברית יותר מזו של לורליי ורורי ב"בנות גילמור". לאחר שהיא פורצת ללונה פארק, קרטר נעצרת על ידי שוטרים שלוקחים ממנה טביעות אצבע ומגלים שמדובר באותן הטביעות שנלקחו מהצעצועים שלה לאחר שנחטפה. הוריה האמיתיים מתפרצים לחדר החקירות, ולאחר שורה של גילויים בקצב מסחרר העלילה קופצת לשלב שבו קרטר משאירה מאחור את החיים שהכירה ועוברת לביתה המקורי.

בבית ההורים הביולוגים קרטר נאלצת להתמודד עם הקונפליקט בין מי שהיא מכירה כאמה החמה והאוהבת ונחשפה כחוטפת שלה, ובין אמה האמיתית, בלשית קשוחה שמודה שהיא מתה מבפנים לאחר חטיפתה ורק מחכה לרגע שבו "תעצור את הפסיכופטית שהרסה את חייה". במקביל, קרטר גם צוללת לתוך מערכת יחסים עם אחותה התאומה שגדלה תחת חוקים נוקשים כתוצאה מהטרגדיה ועם אח קטן וסרקסטי שמתאר את עצמו כ"ילד תחליף" לאחות החטופה. לפני שתספיקו להגיד את המילה מופרך, העלילה קופצת מטוויסט לטוויסט, מרומן סודי למשולש רומנטי ומשימוש בסמים לקומה בבית החולים.

אין ספק שמדובר בדרמה בשיק סבוני שגובל בטראש. גם העובדה ש""למצוא את קרטר" מתאמצת לספק "גילוי מרעיש" בכל כמה סצינות באה על חשבון היכולת הן של הדמויות והן של הצופים לנשום לרגע אוויר ולהפנים את העלילה. בכל זאת, יש בסדרה לא מעט אלמנטים שעובדים לטובתה. ראשית, הקונספט מלחיץ מספיק (בעיקר עבור צופים אמריקאים, שלמרבה החרדה, מדובר עבורם בנושא קצת יוצר קרוב למציאות מאשר עבור הצופים בארץ) ומאפשר לסדרה להישען עליו ולשקף כיצד טרגדיה בלתי נתפסת שכזו משנה את ההורים מקצה לקצה. שנית, בדומה לסדרות כמו "Awkward" או "הוחלפו בלידתן" מדובר בדרמה שמשכילה לשזור בין קווי עלילה של הדמויות הצעירות יותר ובין הדמויות המבוגרות ולספק הצצה לאופן שבו מתערער עולמה של כל אחת. כבונוס, מדובר בנבחרת שחקנים לא רעה, שמחזירה למסך את אלכסיס דניסוף ("אנג'ל") ואת סינתיה ווטרוס ("אבודים", "האוס").

אז נכון, המילים "דרמה לכל המשפחה" איבדו את היותן תו תקן האיכות והפכו לסמל של סדרות "פרווה" שנזהרות לא לעורר פרובוקציות מיותרות. אבל, מבט על הדרמות המצליחות של השנים האחרונות חושף שהז'אנר פורח מחדש עם סדרות שמביאות למסך תאים משפחתיים אלטרנטיביים ויוצרות רושם רענן בזכות דיאלוגים מהירים וקריצות לתרבות הפופולרית (וגם ב"למצוא את קרטר" תטבעו בציטוטים שנעים בין ג'סי פינקמן ב"שובר שורות" וסרט הקאלט "ילדות רעות").

"למצוא את קרטר" היא אולי לא סדרה שתעשה כותרות מחוץ לקהל היעד שלה, אבל היא מצטרפת לשאר הסדרות המתוסרטות של MTV ("Faking It", "Catfish", "Awkward") שמצליחות לטפל בעולמן של מתבגרים מנקודת מבט יוצאת דופן ועלילה שמצליחה לשמור על עניין. התוצאה היא פתיחת עונה בעלת פוטנציאל שלמרות הקונספט המלחיץ מצליחה להשתחל בקלות לנישת סדרה קלילה מופרכת-ממכרת בדיוק בזמן לעונה החמה.


לעוד כתבות, ביקורות ועדכונים על הפוסטים שעולים בואו לבקר בפייסבוק