לינקים לסופ"ש: ראסט קול והייזנברג נכנסים לזירה

חן חדד | 28.03.2014 | 06:37

מדור הלינקים הקבוע של הבלוג שעולה לקראת סוף השבוע עם כתבות, טריילרים, ראיונות וכל מה שקשור לדיבור על הסדרות שמעבר לים. זה השבוע שהיה ברשת:   

צילום מסך | "סנגור במבחן" 

אם יש סיבה אחת לצפות בטקס האמי, שממחזר כבר שנים את אותן הסדרות ופחות או יותר את אותם המועמדים, הרי שמדובר בחשיפה הטרייה של HBO שהיא לא מוכנה להסתפק בלהריץ את "בלש אמיתי" לפרס המיני הסדרה הטובה ביותר אלא מאמינה שיש לסדרה מקום בקטגוריה היוקרתית והקשה יותר של הדרמה הטובה ביותר. מה שזה אומר הוא שהדו קרב הגדול של הטקס יהיה שייך למתיו מקונוהיי, שגרף שבחים על גילום דמותו של ראסט קול, ולבריאן קרנסטון שחתם את העונה האחרונה של "שובר שורות" בתצוגת משחק לתפארת. היריבות בין השניים – שגם כיכבו יחד ב"סנגור במבחן" – תדחק וודאי הצידה את דמיאן לואיס על "הומלנד" ואת קווין ספייסי על "בית הקלפים" (מה שמקווים לפחו ב-HBO שמנסים להפיל בדרך לא רק את "שובר שורות" אלא גם את "נטפליקס" מהפסגה שהעפילה אליה עם הדרמה).

המפסיד הגדול מהדו קרב  הזה הוא ג'ון האם, שמחזיקה ב-8 מעומדויות ו-8 הפסדים, ולמרות שהתעלה על עצמו בעונה האחרונה של "מד מן" קשה להאמין שיזכה. האם כבר הכריז בעבר שאם כוכב "שובר שורות" יזכה באמי נוסף הוא מתכנן "To Kick his ass", אבל קרנסטון סירב להתרשם וסיפר פעם בראיון בתוכניתו של קונאן אובריאן שאין לו מה לדאוג מאחר שהאם השמיע אזהרות מסוג זה גם כשהפסלון האחרון חמק מבין וידו ולא מימש את האיום (או במילותיו של קרנסטון שלא ויתר על משחק המילים על "האם": "יש לי יכולת עמידות בפני האם יותר מאשר שיש ליהודי דתי").

ואם צריך עוד סיבה לצפות באמי (שישודר באוגוסט הקרוב): בשואוטיים החליטו שהדרך הבטוחה ביותר להעניק את הפסלון ל"חסרי בושה" היא להעביר אותה מקטגוריית הדרמה לקומדיה. בחיי.

זשה מאמט, הלא היא שושונה מ"גירלז", התארחה בתוכניתו של סת' מאיירס ומספרת שצופים כל הזמן ניגשים אליה ומספרים לה סיפורי סקס אינטימים ככה סתם ברכבת התחתית.

בטוויטר של מגזין טיים פרסמו את השער החדש שלהם לכבוד חזרתה של "מד מן". בתוך הגליון, מתיו ווינר עושה את מה שהוא עושה הכי טוב ומדבר המון על העונה המתקרבת מבלי לחשוף שום דבר. ובינתיים, באינסטגרם של ג'נוארי ג'ונס קורים הדברים החשובים באמת: כך עושים מניקור של מד מן.

הקומדיה המפתיעה של העונה: כריסטופר מלוני ("אוז", "חוק וסדר") מככב ב-"Surviving Jack" כגבר קשוח ובכיר לשעבר בצבא שהופך לאב במשרה מלאה לאחר שאשתו יוצאת ללמוד משפטים. במבט ראשון אין כאן יותר מדי מה לראות, אבל המבקרים עפים על הקומדיה, שנחתה אמש על המסך האמריקאי. "זו קומדיה מצחיקה יותר ממה שחשבתם ומוצלחת באופן מפתיע" כתבו ב"הוליווד רפורטר", "מלוני מחליק בטבעיות לזירה הקומית" הוסיפו ב"בוסטון גלוב" וב-USA Today שיבחו את העובדה שהגיבור הראשי הוא "גבר אמיתי ולא קריקטורה".

רגע לפני ש"איך פגשתי את אמא" יורדת מהמסך, ב"וול סטריט ז'ורנל" פרסמו מחקר מעניין של סוציולוג מסטנפורד סביב השאלה עד כמה הסדרה ריאליסטית ואיך באמת האמריקאים פוגשים את בחירי ליבם (30 אחוזים באמצעות חברים, 10 אחוזים בעבודה ועוד כמה נתונים מסקרנים).

יהיה מעניין לראות את בריאן באומגרטנר (קווין מ"המשרד") מגלם אלכוהליסט בגמילה וספונסר בעונה הבאה של "הגשר" האמריקאית.

לא ברור עד כמה זה אמיתי, אבל הדיווחים מספרים שמורה למתטיקה בבית ספר בבלגיה הצליח להשקיט כיתה פרועה עם האיום שיעשה להם ספוילר ל"משחקי הכס". הוא הרי כבר קרא את הספרים, ואיים שיכתוב על הלוח שם אחר שם של הדמויות שעומדות למצוא את מותן ואיך זה יתרחש. בכתה השתרר שקט, לפחות עד תום העונה הרביעית.

לואי סי.קיי חוזר להנחות הסופ"ש את "סאטרדיי נייט לייב" והנה טיזר קצר:

וגם: הבלוג התחדש בפייסבוק ובו תוכלו לעשות לייק ולקבל עדכונים על הפוסטים שעולים ושאר ממתקים טלוויזיונים, בואו לבקר כאן  

להמשך הפוסט

Orphan Black: הדרמה הממכרת שאתם לא רואים

חן חדד | 23.03.2014 | 02:12

שיבוטים, קונספירציות, מתנקשים ושחקנית קנדית אחת שמחליפה זהויות בקצב מסחרר. רגע לפני ש"אורפן בלאק" חוזרת עם העונה השנייה, הגיע הזמן להתמכר

אם יש סדרה אחת שהצליחה להתבלט בשנה שעברה, הרי שמדובר ב"Orphan Black"  המצויינת של BBC אמריקה. למרות שיש לה עלילה סוחפת שיבוטים, מתנקשים וקונספירציה שהולכת ומסתבכת, סוד הקסם האמיתי של הדרמה הקנדית טמון בשחקנית הראשית שלה, טטיאנה מסלני, שנושאת את הסדרה על כתפיה עם תחלופה מרשימה ומשכנעת במיוחד בין אינספור דמויות שונות.

הדרמה חוזרת בעוד רגע לעונה שנייה, ולמי שפספס אותה זו ההזדמנות להשלים פערים עם פרקי העונה הראשונה. העלילה מספרת את סיפורה של שרה מנינג, בחורה יתומה שמצאה דרכים שונות לשרוד ברחובות העיר. לאחר שהיא חוזה בטעות בהתאבדותה של בחורה שנראית בדיוק כמוה, שרה גונבת את זהותה, את בן זוגה ואת חשבון הבנק שלה. חייה החדשים מתחילים להתערער כשהיא מגלה שהבחורה שהתאבדה היא שיבוט שלה ושהן לא המשובטות היחידות. בזמן שהיא מנסה להסתגל לזהות השאולה, שרה יוצאת למצוא תשובות על עברה ובמקביל, להגן על בתה הקטנה.

הטריילר לעונה הראשונה: 

העונה הראשונה, שכוללת עשרה פרקים, מצליחה לספק דרמה סוחפת ששומרת על מתח גבוה, ולא מסתפקת רק בגיבורה חזקה אחת אלא בכמה דמויות נשיות מורכבות, אינטלגינטיות ומסקרנות. מסלני תשאיר אתכם פעורי פה עם המשחק המדויק והניואנסים שהיא מעניקה לכל אחת מהמשובטות ויוצרת תחושה שמדובר בנשים שונות. פרט לשרה, היא מגלמת באופן קבוע גם את אליסון, "Soccer mom" שמתגורת עם בעלה והילדים בפרברים הבורגנים (ואחראית על  כמה מהרגעים הקומים יחד עם אחיה של שרה מהמשפחה האומנת), קאסימה, סטודנטית שלומדת ביולוגיה אבולוציונית התפתחותית והלנה, מתנקשת שעברה שטיפת מח דתית. חוץ מהן, יש עוד כמה משובטות שמפציעות בפלאשבקים או בסצינות אחדות, ובעונה השנייה נבחרת הדמויות צפויה רק לגדול.

האופן שבו היא מייחדת את כל אחת מהדמויות אמין וסוחף, והיא אף מצליחה להתעלות על עצמה בסצינות שבה משובטת אחת צריכה להתחזות לאחרת. כבר ראינו סיטואציות דומות עם חילופי גוף בין באפי ופיית' ב"באפי", אלנה וקת'רין ב"יומני הערפד" או נבחרת כוכבי "Lost Girl" הקנדית, אבל כשמסלני מלהטטת בין כל הדמויות נדמה שהיא עושה זאת בקלילות מרשימה. 

שבע דמויות, שחקנית אחת:  

(קרדיט לתמונות: צילומי מסך | הטאמבלר והטוויטר של Orphan Black)

לצד חילופי הזהויות וסצינות האקשן, הסדרה מטפלת בנושאים שמעסיקים היום את זירת המדע הבדיוני. אמנם לא חייבים לאהוב את הז'אנר כדי להנות מהסדרה (כמו שלא חייבים להבין בפיזיקה כדי להנות מ"המפץ הגדול"), אבל מי שכן מתעניין, יהיה סקרן לראות איך הדרמה משלבת אלמנטים מהגישה הטרנס-הומניסטית ששואפת להתגבר על המגבלות הביולוגיות של המין האנושי באמצעות קדמה טכנולוגית. הנסיון לשפר את האדם באמצעות טכנולוגיות היפותטיות כמו מציאות מדומה, אינטלגינציה מלאכותית וטעינת מידע לתוך מוח אנושי הפך כבר מזמן לחלק מהתרבות הפופולרית והפציע בקולנוע בסרטים כמו "מטריקס", "אוווטאר" ובטלוויזיה ב"באטלסטאר גלקטיקה" ו"פרינג'". במקרה של "אורפן בלאק", התסריטאים משתמשים באלנטים הללו כרקע לסיפורן של המשובטות, אבל לטוב או לרע (תלוי את מי שואלים), לא מתעמקים בהם יותר מדי.

כמובן ש"אורפן בלאק" לא חפה מפגמים, בעיקר בסיפור הקונספירציה וסימני השאלה המרובים מדי, אבל כראוי למותחן מוצלח, השאלות אולי מניעות קדימה את העלילה אבל פתרונן הוא לא העיקר שלה. במקום, משחקי החתול והעכבר בין המשובטות, ובינן ובין ומי שהן בטוחות שהושתל בחייהן כדי לעקוב אחריהן, מצליחים לשמור על מתח גבוה ולדחוק את הרגעים הפחות סוחפים אל השוליים.

למרות השבחים, העובדה שמדובר בסדרה קנדית שבכל זאת מתוייגת תחת מדע בדיוני, "אורפאן בלאק" לא זכתה ליותר מדי כותרות כשעלתה על המסך וגם לא הניבה רייטינג מרשים (כ-300 אלף צופים לפרק). בכל זאת, לא לקח לה זמן עד שהיא החלה להסתמן כדרמה בעלת פוטנציאל קאלט, ובמקביל למועמדות לגלובוס הזהב (שמסלני הפסידה לרובין רייט) גם כלי התקשורת האמריקאים החלו להעניק לה תשומת לב. "אורפאן בלאק, ממכרת, משכנעת, ואולי אפילו דרמה טובה מדי" כתבו ב"הוליווד רפורטר", וב"הפינגטון פוסט" הכריזו "מדובר בהרבה יותר מסדרת מדע בדיוני. יש בה מתח, אקשן והיא סקסית בטירוף. תנו לנו צ'אנס לשכנע אתכם לראות אותה". החותם הרשמי הגיע עם השיבוץ שקיבלה הסדרה בקומיק-קון האחרון, והפאנל המבוקש סחף קהל רב שהגיע חמוש בשאלות לקראת העונה השנייה.

העונה החדשה תתחדש במיכיל האוסמן ("נאשוויל", "טרמיי"), פטריק ג'יי אדמס ("Suits") ושחקנית הקולנוע והטלוויזיה מישל פורבס, ותושק ב-19 באפריל. אם יש  לכם מקום בלו"ז לעוד צפיית בינג' אחת לפני ש"מד מן" ו"משחקי הכס" משתלטות על הרשת, עשרת פרקי העונה הראשונה של "אורפן בלאק" הם בדיוק מה שאתם צריכים.

הטריילר לעונה השנייה: 

 

וגם: הבלוג התחדש בפייסבוק ובו תוכלו לעשות לייק ולקבל עדכונים על הפוסטים שעולים, המלצות על סדרות חדשות ושאר ממתקים טלוויזיונים, בואו לבקר כאן 

להמשך הפוסט

לינקים לסופ"ש: צפו באיחוד של כוכבי "אבודים"

חן חדד | 21.03.2014 | 04:29

 

  

מדור הלינקים הקבוע של הבלוג שעולה לקראת סוף השבוע עם כתבות, טריילרים, ראיונות וכל מה שקשור לדיבור על הסדרות שמעבר לים. זה השבוע שהיה ברשת:   

אם נתעלם לרגע מכמה שהעובדה שעברו 10 שנים מאז ש"אבודים" עלתה על המסך גורמת לנו להרגיש זקנים, אפשר להעביר את הפוקוס לאיחוד של יוצרי וכוכבי הסדרה בפסטיבל פאליי שבלוס אנג'לס. פאנל חגיגות העשור כלל את ג'וש הולווי (סויר), יוגין קים (סאן), חורחה גרסייה (הארלי), איאן סומרהולדר (בון), מגי גריס (שאנון), מלקולם דיוויד קלי (וולט), הנרי איאן קיוזאק (דזמונד),ואת דיימון לינדלוף וקרלטון קיוז. בין השאר, הכוכבים חלקו אנקדוטות מהצילומים (מגי גרייס מתחה את איאן סומרהולדר לפני סצינת הנשיקה המשפחתית), על מי שהיו אמורים לגלם את הדמויות (מייקל קיטון בתפקיד ג'ק), חשפו מי הדמויות השנואות ביותר על הצופים והיוצרים (ניקי ופאולו), וכמובן, התחמקו משאלות המעריצים על התעלומות שנותרו פתוחות בעלילה. האיחוד עלה סוף סוף לרשת, אז אם יש לכם שעה פנויה זה מה שהלך שם: (צילום: הטוויטר של Paley Center)

ג'מימה קירק, הלא היא ג'סה מ"גירלז" חושפת יום ממוצע בחייה הפוטוגנים בצילומים ל-Vulture.

שווה צפייה: לגרג פוהלר, אח של איימי פוהלר יש קומדיה חדשה בשם "ברוכים הבאים לשבדיה" שמבוססת על החיים האמיתים שלו ועל ההחלטה לעבור מניו יורק לשבדיה כדי להיות עם החברה השבדית שלו. איימי פוהלר הפיקה ומתארחת, והקאסט כולל גם את פטריק דאפי, לינה אולין ואלנה דאגלס. הקומדיה, שתושק הערב, היא הסדרה דוברת האנגלית הראשונה בערוץ TV4 השבדי, ופוהלר שמפיקה ומפציעה בסדרה גם מתכננת להביא אותה ל-NBC האמריקאית.

מתיו ווינר בראיון נרחב ל"אטלנטיק" על ההשראה לעונה האחרונה של "מד מן" ועל איך שדון דרייפר מייצג את החברה האמריקאית

ועוד קצת "מד מן": רגע אחרי שהספקתי לקטר בעכבר העיר על כך ששום דבר לא השתנה מאז שנות ה-60 ושהנשים של הסדרה מתפשטות כדי לקדם את העונה החדשה בעוד הגברים מדגמנים חליפות (אם בכלל מקדישים זמן להפקות אופנה) – ג'נוארי ג'ונס מתחרה בחשיפות האחרונות של ג'סיקה פארה ואליזבת' מוס, ומתפשטת בסדרת צילומים. 

פעם הייתה לליסה קודרו מ"חברים" קומדיה קצרת ימים בשם "הקאמבק". הסדרה החזיקה מעמד רק עונה אחת (במהלך 2005), אבל בהתאם לגל הנוסטלגיה הנוכחי שכולל תחייה מחודשת של ורוניקה מארס, 24, הפמליה וגיבורים, ב-HBO  הודיעו שהם שוקלים ברצינות לעשות קאמבק ל"קאמבק". 

מייקל סי הול מספר בראיון שעדיין ניגשים אליו כל הזמן מעריצים של "דקסטר" ומספרים לו כמה שנאו את הסוף של הסדרה

ב"Grantland" מסבירים למה "חסרי בושה" (האמריקאית) מצליחה להיות מעולה גם בעונה הרביעית וכל זה בלי יומרות אינטלקטואליות, שחזורים תקופתים או קליף האנגרז.  

רגע, מה? אחרי "איך פגשתי את אמא" ג'ייסון סיגל מגלם את הסופר המבריק דיוויד פוסטר וואלאס בסרט חדש עם ג'סי אייזנברג.

ממתק לסיום: בראדלי קופר הוא ההוכחה שלואי סי.קיי טעה:

וגם: הבלוג התחדש בפייסבוק ובו תוכלו לעשות לייק ולקבל עדכונים על הפוסטים שעולים ושאר ממתקים טלוויזיונים, בואו לבקר כאן 

 

להמשך הפוסט

האם צפיית הבינג' הורסת לנו את סדרות הטלוויזיה?

חן חדד | 16.03.2014 | 03:13

אחרי ההסתערות על "בית הקלפים" ולפני חזרתה של "כתום זה השחור החדש" עולה השאלה האם צפיית הבינג' היא חוויה תרבותית מעשירה או בעצם הורסת את חוויית הצפייה ולא מאפשרת לזכור או להפנים את מה שהתרחש בכל פרק

 

רבות דובר על מהפכת הצפייה של נטפליקס. האתר זיהה את הפוטנציאל הטמון באינספור חובבי צפיית הבינג' (Binge Watching) – אלה מאיתנו שלא מוכנים לחכות שבוע אחר שבוע לפרק חדש וגומעים עונה אחר עונה במרתונים של כמה ימים – וסיפקה את כל פרקי "משפחה בהפרעה", "כתום זה השחור החדש" ו"בית הקלפים" לצפייה בבת אחת, ללא פרסומות. לדור שצפה באינספור פרקים של "אבודים"  וחתם עונות של "24" במרתונים של 24 שעות עוד לפני שזה הפך לטרנד, הרעיון של לקבל את כל הפרקים של הסדרות המצליחות יחד הכניס ל-high עוד לפני שצללו לנבכי נפשו האפלה של פרנק אנדרווד.

ובכל זאת, עושה רושם שהשפע הזה מתחיל לחתור תחת התענוג של חוויית הצפייה, וכבר עכשיו החלו להישמע קולות נגד צפיית הבינג' ("בולמוס צפייה" בתרגום הכי קרוב ולא הכי מוצלח, ובעיקר נטול הקשר חיובי). אם בוחנים למשל את הצלחתה של "מד מן" להפוך מסדרת כבלים עם בקושי 2.5 מליון צופים לאחת הדרמות המדוברות והמוערכות ביותר בשנים האחרונות, אין ספק שסוד הצלחתה טמון במידה רבה בגישת האולד-פאשן של מתיו וויינר, ששומר בקנאות על פרטי העלילה של כך פרק ומתגאה בכך שהוא שולט ביד רמה על השיח התרבותי שמתנהל ברשתות החברתיות עם ניתוחים של כל סצינה ובקפה של הבוקר בדיוק ביום שאחרי הפרק.

האם גישתו של ווינר היא תפיסה שהולכת ונכחדת או שיש סיבה להוריד הילוך ולהפסיק עם צפיית הבינג'? התשובה לכך לא פשוטה. מצד אחד יש סדרות כמו "שובר שורות" שעשתה את הלא ייאמן והפכה רייטינג פתיחה של כ-1.5 מליון צופים לרייטינג של 10.3 מליון בפרק הסיום, הכול הודות למרתוני צפייה של מי ששמע עליה באמצע העונות המתקדמות, רץ לנטפליקס להשלים פערים, ומיהר לצייץ בטוויטר שזו הסדרה הכי טובה אי פעם.

(קרדיט: צילום מסך | הטוויטר של שובר שורות) 

אבל, בעוד שצופי "שובר שורות" הסתערו על העונות שפספסו בזמנם החופשי, צופי "בית הקלפים" ניסו להספיק לעשות מרתון של כל הפרקים ברגע שהם עולים כדי להימנע מספוילרים ולהיות מעודכנים במהירות האפשרית בשיח התרבותי. בימים בהם הפחד מספוילרים הוא אחד הפחדים הגדולים של העידן-הפוסט מודרני, לצד התחושה שמשהו תמיד מתפספס (FOMO), התוצאה היא חווית צפייה מתישה. במקום להתענג על הפרקים, צופי הסדרה כמעט וחווים התמוטטות עצבים מכל סטטוס שמספר ש"משהו גדול קורה בפרק הראשון של העונה". ב"באזפיד" למשל הכריזו שנטפליקס הפכה את חוויית הצפייה למלחיצה ושהמרתון "הפך לספרינט".

במובן מסויים, השפע הטלוויזיוני שמציעה צפיית הבינג' תואם את התפישה הקפיטליסטית של "להגדיל בשקל תשעים" אבל באותו הזמן זו חווית צפייה שחותרת תחתיה בכך שהיא מנוגדת לשאיפה להיות פרודקטיבי ככל האפשר. צופי המרתונים אולי עושים את המקסימום בכל הנוגע לצריכת הסדרות שלהם היישר לוריד, אבל התוצאה היא התחמקות מכל מחוייבות בעולם שבחוץ והתבטלות אל מול המסך שזוכה להפסקות קצרות רק לטובת ההחלטה מה להזמין לאכול. תחושת האשם כמעט ולא רלבנטית מאחר שעבור רבים, צפיית הבינג' היא היא חוויה מעשירה שמהממת את החושים. "זה כמו לסייר במוזיאון" כתבו ב"אטלטניק". "אנחנו נהנים מזה, זוכים להעשרה תרבותית, וכן, זה לוקח הרבה זמן."

גם אם לא מרגישים אשמים, חייבים להודות שיש לא מעט בעיות עם צפיית הבינג'. יוצר "שובר שורות" וינס גיליגן אמר פעם בראיון שהדבר הכי טוב בלעשות טלוויזיה הוא שכיוצר, יש לו מאות שעות לפתח את הדמויות, ללמוד את הניואנסים שלהן ולספר את הסיפור. האם באמת אפשר להנות מכל זה כשעושים מרתון? גם מי (שכמוני) נהנה לשקוע בשעות על גבי שעות של סדרה טובה יודע שבסופו של יום כל הפרקים והדמויות מתמוססים לזיכרון אמורפי אחד וכמה ימים אחר כך קשה לזכור מה בדיוק קרה שם.

רק עוד פרק אחד של "באטלסטאר גלקטיקה" ב"פורטלנדיה" 

יוצר "הסופרנוס" דיוויד צ'ייס התייחס לכך בפאנל שנערך בניו יורק (על אנטי-גיבורים טלוויזיונים) יחד עם סטיב בושמי, והשניים הודו שהם לא מאוהדי צפיית הבינג'. "האמת שאשתי ואני ניסינו לצפות בכמה סדרות במרתון, אבל זה לא דיבר אליי," אמר בושמי. "אני מבין את הרעיון. זה נחמד שלא צריך לחכות. אבל אחרי שלושה או ארבעה פרקים ברצף אני נהיה מטושטש. אני לא זוכר מה התרחש באיזה פרק, ויש בזה משהו מאוד מתסכל". צ'ייס הסכים עם בושמי ואמר "אני אולי שמרן, אבל אני לא מתחבר לזה".

עם כל התענוג שבצפיית הבינג' המחיר שלה הוא איבוד היכולת לשקוע בנינוחות בפרק אחד בשבוע ולהרהר במתרחש בו בימים שלאחר מכן. כמובן שיש משהו מיושן בצורך להיות סבלניים ולצפות לקבל את המוצרים התרבותיים שלנו בזמן ובמקום שלא אנחנו קבענו, אבל רגע לפני שאנחנו מסתערים על הסדרה הבאה –  כדאי לשאול את עצמנו כמה אנחנו באמת זוכרים מהעונה השנייה של "בית הקלפים".


וגם: הבלוג התחדש בפייסבוק ובו תוכלו לעשות לייק ולקבל עדכונים על הפוסטים שעולים ושאר ממתקים טלוויזיונים, בואו לבקר כאן

 

להמשך הפוסט

לינקים לסופ"ש: סקורסזה ואוליביה ויילד בסדרת רוקנ'רול

חן חדד | 14.03.2014 | 04:50

 מדור הלינקים הקבוע של הבלוג שעולה לקראת סוף השבוע עם כתבות, טריילרים, ראיונות וכל מה שקשור לדיבור שיש כרגע על הסדרות שמעבר לים. זה השבוע שהיה ברשת:   

מרטין סקורסזה וטרנס ווינטר שחתומים על "אימפריית הפשע" עובדים בימים אלה על דרמת רוקנ'רול חדשה ל-HBO, וכבר עכשיו יוצרים סביבה באזז היסטרי הודות לנבחרת הכוכבים שלה, שכוללת את סולן הרולינג סטונז מיק ג'אגר (שעבד עם סקורסזה בסרט "Shin A Light"), בובי קאנוול ("אימפריית הפשע", "האחות ג'קי") והליהוק הטרי שנחשף השבוע של אוליביה ויילד. השחקנית, שכיכבה בשנים האחרונות בקולנוע חוזרת למסך הקטן לאחר "האוס" (ותפקיד קטן ב"פורטלנדיה").

למרות שאין עדיין שם רשמי לסדרה, ממה שידוע עד כה מדובר בדרמה תקופתית שמתרחשת בניו יורק של הסבנטיז ומספרת על תעשיית המוזיקה, הסקס והסמים, והשינויים שהתחוללו בעקבות פריצת הדיסקו והפאנק. הסיפור יסופר דרך עיניו של מפיק תקליטים בשם ריצ'י פינסטרה (קאנוול) שמנסה להחיות את הלייבל שלו ולמצוא סאונד חדש. ויילד תגלם את אשתו, דוגמנית-שחקנית לשעבר שחיה אורח חיים נהנתי ובוהמייני בניו יורק של שנות ה-60, והמשבר שעובר על בעלה גורם לה לסערה רגשית משלה. הפיילוט יצולם בקיץ הקרוב עם סקורסזה כבמאי, כפי שעשה בסדרה הקודמת (וזכה על בימוי פרק הפיילוט באמי). על התסריט מנצח ווינטר יחד עם ג'ורג' מאסטר,שכתב, הפיק וביים שלל פרקים ב"שובר שורות". (צילום: Wikicommons\Gage Skidmore)

 "לואי" חוזרת למסך! אחרי חופשה של כמעט שנתיים לואי סי.קיי מחזיר את "לואי" לעונה רביעית עם 2 פרקים בכל שבוע שיושקו ב-5 במאי הקרוב.

יוצרת וכוכבת "גירלז" לינה דנהם הנחתה את "סאטרדיי נייט לייב" וכיכבה בכמה מערכונים מבדרים כחווה שמפתה את אדם (ובפארודיה מדוייקת על סקנדל שאפשר לראות בהולו עם התוסף הנכון לכרום)

ג'אד אפאטו חושף שכל מה שעשה במהלך הקריירה שלו מונע מרגשות נקם ברשת NBC על ביטול "פריקים וגיקים".

באמזון מעלים הילוך בתחרות עם נטפליקס עם יצירת תוכן איכותי בסטרימינג,  ואחרי שלב הפיילוטים נבחרו 4 דרמות שקיבלו אור ירוק לעונה מלאה (על כל הסדרות כתבתי בהרחבה בפוסט הזה, ומי שנחתכה בעריכה היא כצפוי The Rebels). הסדרה המדוברת ביותר היא הקומדיה השחורה "Transparent" מבית היוצר של ג'יל סולווי, השואו-ראנרית של "טארה" ומפיקה בכירה ותסריטאית ב"עמוק באדמה". הסדרה עוקבת אחר משפחה בלוס אנג'לס שמתמודדת עם החשיפה שהאב (כוכב "משפחה מודרנית" ג'פרי טמבור) הוא טרנסג'נדר (ועל כן משחק המילים: Trans-Parent). בפיילוט מככבים גם גבי הופמן (אחות של אדם ב"גירלז") והבמאי והשחקן ג'ף דופלאס.

בעוד הגברים של "מד מן" מסתפקים בראיונות לקוניים סביב העונה החדשה והמסתורית, הנשים של הסדרה מוכיחות שלא הרבה השתנה מאז שנות ה-60 ומשווקות במרץ את עצמן ואת הסדרה בצילומים פרובוקטיבים.  אחרי שג'סיקה פארה (מייגן דרייפר) הצטלמה בחזיה ל-GQ הבריטי, אליזבת' מוס מפציעה בצילום טופלס חצי מרומז בשער והפקת אופנה של הניו יורק מגזין. בראיון היא מספרת על הגירושים הטראומטיים מפרד ארמיסן ועל הסדרות שהיא צופה בהן בזמנה החופשי: "האישה הטובה", "סקנדל", "נאשוויל" ו"הורים במשרה מלאה".

ועוד קצת "מד מן": ג'ון האם חובר לג'ימי פאלון ועושה פוטובומב למצטלמים על גג רוקפלר סנטר שבניו יורק (רגע לפני שהסלפי והפוטובומב ממאיסים את עצמם לדעת, הנה עוד אחד נהדר של כוכב "שרלוק" בנדיקט קאמברבאץ')

למינדי קלינג נמאס ששואלים אותה למה אין מספיק גיוון של מגדר וצבע עור בקומדיה המצליחה שלה, ואחרי עוד שאלה כזו מהקהל ב-SXSW היא ענתה: "אני פאקינג אישה הודית שיש לה פאקינג סדרה משלה. וזה לא נגמר בזה

שנייה לפני שההד התקשורתי סביב "בלש אמיתי" מתפוגג, הנה פארודיה אחרונה על צמד הבלשים בכיכובם של ג'ימי קימל וסת' רוגן.

וגם: הבלוג התחדש בפייסבוק ובו תוכלו לעשות לייק ולקבל עדכונים על הפוסטים שעולים ושאר ממתקים טלוויזיונים, קולנועים וויראלים, בואו לבקר כאן

 

להמשך הפוסט

מדריך צפייה: 15 סדרות חדשות במסך האמריקאי

חן חדד | 10.03.2014 | 03:07

הצצות לשלל הדרמות והקומדיות של עונת אביב-קיץ האמריקאית, שינסו לכבוש את המסך עם מתים שחוזרים לחיים, מפתחי אפליקציות ובני ערובה ועם נבחרת יוצרים ומפיקים כמו האחים כהן, אלפונסו קוארון, בראד פיט ואיך לא, ג'יי ג'יי אברהמס 

  

אחרי יובש לא קטן על המסך האמריקאי, השבוע נשמע גונג הפתיחה לגל הקומדיות והדרמות החדשות של עונת אביב-קיץ בארה"ב. האמת שלא צריך רזומה עשיר של צפייה בטלוויזיה כדי לחזות רק מהטריילרים איזו סדרה תסתער על המסך ותזכה בן רגע לעונה חדשה ואיזו תדשדש ותבוטל אחרי פרק או שניים. בכל זאת, לפעמים יש הפתעות, ואף אחת מהסדרות לא תוותר על הנסיון להיות זו שתהפוך להתמכרות החדשה שלנו, אז תתרווחו על הספה וסמנו לכם לאילו מ-15 (!) הסדרות אתם מוכנים לתת צ'אנס בעונת אביב-קיץ מעבר לים (לפי סדר עלייתן למסך):

עדכון: הבלוג מתחדש בפייסבוק ובו תוכלו לעשות לייק ולקבל עדכונים על הפוסטים שעולים ושאר ממתקים טלוויזיונים, קולנועים וויראלים, בואו לבקר כאן

9 במרץ: Resurrection
בכמה מילים: אחרי "קמים לתחייה" רשת ABC מנסה את מזלה עם מתים שחוזרים לחיים בסדרה החדשה, שסובבת סביב תושבי עיירה קטנה שיקירה חוזרים מהמתים, ובהם ילד בן שמונה שטבע 32 שנים קודם לכן. מפתחי הסדרה הם בראד פיט וג'ייסון מוט, והקאסט כולל את עומר אפס ("האוס"), מאט קרייבן ("צדק פרטי"), מארק הילדרת' ("V"), פרנסס פישר ("יוריקה") וקורטווד סמית' ("מופע שנות ה-70"). (עדכון 11.3: ראיתי את פרק הבכורה וזו הביקורת שכתבתי עליו בעכבר העיר). 

10 במרץ: Believe
בכמה מילים: זוכה האוסקר הטרי אלפונסו קוארון משתף פעולה עם ג'יי ג'יי אברהמס כמפיק בכיר בסדרה על ילדה עם כוחות על שאינה מסוגלת לשלוט בהם ואסיר נמלט שמגן עליה. (עדכון 17.3: לביקורת המלאה). 

16 במרץ: Crisis
בכמה מילים: עוד דרמה מטרנד בני הערובה, הפעם מדובר בחבורה של ילדי האליטה של וושינגטון די.סי ובהם בנו של הנשיא, שנחטפים במהלך טיול של בית הספר וחוטפיהם משתמשים בהם כדי לסחוט את הוריהם. בתפקידים הראשיים: דרמוט מלרוני, ג'יליאן אנדרסון ורייצ'ל טיילור.

19 במרץ: The 100
בכמה מילים: רשת CW ממשיכה עם דרמות הנעורים, והפעם מדובר בעולם פוסט אפוקליפטי ועלילה שמתרחשת 97 שנים לאחר שמלחמה גרעינית החריבה את הציביליזציה והשמידה את כדור הארץ. השורדים היחידים הם 400 תושבים ששהו בתחנות חלל והמשיכו להתקיים במשך שלושה דורות. כשהמשאבים בחלל הולכים ומצטמצמים הם מחליטים לשלוח בחזרה 100 עבריינים צעירים שישמשו עבורם כשפני מעבדה בכדור הארץ.

27 במרץ: Surviving Jack
בכמה מילים: כריסטופר מלוני ("אוז", "חוק וסדר") מככב בקומדיה של רשת FOX כגבר קשוח ובכיר לשעבר בצבא שהופך לאב במשרה מלאה לאחר שאשתו יוצאת ללמוד משפטים.

30 במרץ: Friends With Better Lives
בכמה מילים: קומדיה של CBS, על שישה חברים בשלב שונה בחיים שבטוחים שהם יותר טובים זה מזה, ובהם הרווק שמתגעגע לאשתו לשעבר, המאורסים הטריים , הקרייריסטית חסרת המזל ואהבה ושאר קלישאות. בקאסט: ג'יימס ואן דר ביק, ברוקלין דקר וקווין קונולי.

6 באפריל: Silicon Valley
בכמה מילים: קומדיה חדשה של מייק ג'אדג' (שחתום על "ביוויס ובאטהד" ו-Office Space) שתעלה ב-HBO ותגולל את קורותיהם של מפתחים צעירים שזוכים לתשומת לב בעמק הסיליקון. עם הקומיקאי הפקיסטני המעולה קומיל נאנג'יאני, מרטין סטאר ("פריקים וגיקים"), הקומיקאי טי.ג'יי מילר וזאק וודס ("המשרד").

6 באפריל: Turn
בכמה מילים: ג'יימי בל ("בילי אליוט") מככב בדרמה התקופתית כאיכר ניו יורקי שיחד עם כמה חברים קרובים מקים את רשת המרגלים "The Culper Ring" שהייתה זו שהיטתה את הכף במלחמת העצמאות האמריקאית.

15 באפריל: Fargo
בכמה מילים: "פארגו" של האחים כהן הופך לסדרת טלוויזיה עם צמד הבמאים כמפיקים בכירים. העיבוד הטלוויזיוני יתרחש באותו העולם של הסרט אבל יתמקד בדמויות חדשות, ונבחרת הכוכבים המבטיחה כוללת את מרטין פרימן ("שרלוק", "ההוביט"), בוב אודנקירק (סול מ"שובר שורות"), גלן הוורטון ("מינדי"), בילי בוב ת'ורנטון ("האיש שלא היה שם"), אוליבר פלאט ("מזל סרטן"), קייט וולש ("האנטומיה של גריי"), קולין הנקס ("דקסטר") והקומיקאים Kee & Peele.

20 באפריל: Salem
בכמה מילים: אחרי הקאמבק המוצלח של המכשפות עם "Witches of East End", מגיעה סדרה חדשה על צייד המכשפות בסיילם במאה ה-17, בכיכובם של אשלי מדקווי ("נקמה"), בעלה הישראלי-בריטי עידו גולדברג ("מקושרים", "סקינס"), ג'נט מונטגומרי ("מטרה אנושית"), זאנדר ברקלי ושיין ווסט ("ניקיטה"),  טמזין מרצ'נט הבלונדינית (כוכבת "שושלת טיודור", שידועה יותר כמי שויתרה על תפקיד דאינריז ב"משחקי הכס" לאחר צילום הפיילוט).

24 באפריל: Bad Teacher
בכמה מילים: הקומדיה של קמרון דיאז "מורה רעה" הופכת לסדרה, ובתפקיד המורה העצלנית, הסטלנית והפרועה שמוכנה לעשות הכול כדי להשיג בן זוג עשיר תככב ארי גריינור (For A Good Time, Call…) ולצידה קריסטין דיוויס (שרלוט ב"סקס והעיר") ריאן הנסן ("ורוניקה מארס"), שרה גילברט ("רוזאן"). (עדיין אין טריילר לסדרה).

11 במאי: Penny Dreadful
בכמה מילים: אווה גרין ("קזינו רויאל") מככבת בדרמת האימה של שואטיים, שמתרחשת בלונדון הויקטוריאנית ושוזרת יחד את סיפורי האימה של ד"ר פרנקשטיין, דוריאן גריי ושאר סיפורים מעוררי אימה למיקס ויזואלי מטריד. נבחרת הכוכבים כוללת חברים מסרטי ג'יימס בונד (טימותי דלטון, רורי קינר והלן מקרורי), וכן את ג'וש הרטנט ("פרל הארבור") ובילי פייפר ("דוקטור הו").

20 במאי: Gang Related
בכמה מילים: תסריטאי "מהיר ועצבני" ו"מבוקש" חתום על הדרמה החדשה שעוקבת אחרי יחידה עלית של משטרת לוס אנג'לס שנלחמת בכנופיות באיזורים הכי מסוכנים בעיר, ומי שמנצח עליהם הוא שוטר שהתקדם במהירות בקריירה ומסתיר שהוא בעל קשרים חזקים לאחת הכנופיות. בתפקידים הראשיים ניצבים רמון רודריגז ("הסמויה"), טרי אוקווין ("אבודים"), הראפר והשחקן RZA, וגם השחקנית הישראלית ענבר לביא (שהפציעה עד כה ב-"Underemployed" ושאר תפקידי אורח בסדרות אמריקאיות).

1 ביוני: Halt & Catch Fire
בכמה מילים: לי פייס ("החיים על פי נד", "ההוביט") מככב בדרמת האייטיז של AMC, שמתרחשת שנה אחרי ש-IBM השיקה את סדרת המחשבים האישיים, ומתמודדת עם המהפכה הטכנולוגית שהתחוללה מאז. (עדיין אין טריילר לסדרה).

2 ביולי: Extant
האלי ברי מככבת בסדרת הקיץ המסתורית של CBS כאסטרונאוטית שחוזרת למשפחתה לאחר שנה של שהייה בחלל. לא הרבה ידוע על העלילה, רק שהרשת כל כך התלהבה ממנה עד שויתרה על שלב הפיילוט והזמינה 13 פרקים עם סטיבן ספילברג כמפיק.

 

 

 

להמשך הפוסט

לינקים לסופ"ש: טיזר לעונה האחרונה של "מד מן"

חן חדד | 06.03.2014 | 23:50

 

 

 

מדור לינקים שעולה לקראת סוף השבוע עם כתבות, טריילרים, ראיונות וכל מה שקשור לדיבור שיש כרגע על הסדרות שמעבר לים. זה השבוע שהיה ברשת:

"מד מן" חוזרת ב-13 באפריל עם העונה השביעית ומחזירה איתה את הטיזרים האניגמטים שכרגיל, לא חושפים דבר מהעלילה ובכל זאת עושים חשק לעוד. הקליפ הראשון שנחשף מציג את דון דרייפר יוצא ממטוס של חברת TWA (טרנס וורלד איירלנס). בדקות הראשונית שהטיזר עלה לרשת נשמעה ברקע גרסת הטריפ-היפ הופ של ווקס טיילור ל"Que Sera  Sera", אבל רשת AMC מיהרה להסיר את השיר (בגלל שהוא סיפק רמז כלשהו לעלילה או בגלל ענייני זכויות?) ולשים במקום רעש רקע של מטוס.

 כצפוי, הפרטים סביב העונה נשמרים תחת מעטה סודיות כבד אבל מתיו ווינר חשף שהעונה האחרונה (שתפוצל לשני חלקים סוחטי פרסומות ורייטינג) תסבוב סביב ההשלכות של החלטות שקיבלו גיבורי "מד מן" והאם מדובר במצב בלתי הפיך. בראיון  ל-"Vulture" ווינר הודה "אני יודע שלפטר את דון היה סיום מאוד דרמטי לעונה הקודמת. אבל בואו נסתכל על ההתנהגות שלו. לא משנה כמה אם גאון, אם אתה הורס את העסקים עם הלקוח הכי גדול שלך, מאלץ את החברה שלך להתמזג ואז תוקף את האנשים שהתמזגת איתם ומסכן את העסק, אתה הופך להיות סיכון". "העונה תתעסק בשאלה מהם הדברים שעשית שאתה פשוט לא יכול למחוק מהעבר שלך?" הוסיף בראיון ל-TV Guide. "אני מאמין שאולי דון דרייפר מרגיש חרטה. או שלפחות זה משהו שהיה טוב בשבילו להרגיש". בהמשך אמר גם ל-Hitfix: "האם בן אדם באמת יכול לשנות את עורו? האמת היא שאני לא יודע. אבל דון בהחלט הבין פתאום משהו, וזה נזקף לזכותו. ברגע שהוא מתחיל להיות מודע לבעיה, גם אם הוא לא משתנה לחלוטין, זה דבר עצום בשבילו. אני לא אעמיד פנים שזה לא קרה, אבל האם דון יעמיד פנים שזה לא קרה?"

רגע לפני הפינאלה של "בלש אמיתי":  ב-Reddit חשפו שיוצרי הסדרה שתלו רמז לזהותו של המלך הצהוב כבר בתחילת העונה (!). ב"אסקווייר" ילמדו אתכם להכין את אנשי המתכת הקטנים שקול יוצר מפחיות הבירה, ואיך היה נראה ה-Pinterest של קול (ולמי שכמוני, שקע אל תוך הדרמה המצויינת: כאן כתבתי על מה כל כך מצחיק בה, וכאן על יוצר הסדרה והתיאוריות סביב הפינאלה)

יוצר "שובר שורות" וינס גיליגן חשף לאחרונה את הפרוייקט הבא שלו: שיתוף פעולה עם יוצר "האוס" דיוויד שור בדרמה בלשית בשם "Battle Crick". השבוע נחשף שלצוות המנצח יצטרף במאי "החשוד המיידי" בריאן סינגר שעבד עם שור על "האוס" וישמש כבמאי ומפיק בסדרה. כוכב "אוז" דין וינטרס, שהסתפק בעשור החולף בתפקידים קטנים ב"30 רוק", "חוק וסדר" ו"ברוקלין ניין-ניין" יככב באחד משני התפקידים הראשיים. גיליגן כתב את הפיילוט ואת הרעיון לסדרה כבר ב-2002, אבל רשת CBS ויתרה בזמנו על הפרוייקט. בעקבות ההצלחה המסחררת של "שובר שורות" בכירי הרשת נזכרו "פתאום" ברעיון ומיהרו לוותר על שלב הפיילוט ולהציע לגיליגן לשוב ולפתח את הסדרה שתכלול 13 פרקים ותעלה בסתיו הבא. העלילה, שבשלב זה לא נשמעת כמו משהו שלא ראינו אלפי פעמים, תגולל את סיפורם של שני בלשים בעלי אופי מנוגד שנאלצים לגשר על תפיסות העולם השונות שלהם בזמן שהם מפענחים פשעים שונים.

ב"באזפיד" מתקילים את כוכב "בית הקלפים" קווין ספייסי עם שאלות ששואלים כוכבות על השטיח האדום, והכוכב בן ה-54 הורס מתמיד

כוכבת "משחקי הכס"', אם הדרקונים אמיליה קלארק יפהפיה על שער גליון אפריל של מגזין Flare, ועושה טיזינג לעונה החדשה שלדבריה "תהיה אמוציונלית ואפלה יותר מקודמותיה. אם תשאל כל שחקן על העונה כל אחד יגיד שקו העלילה של הדמות שלו הוא הכי מדהים". 

יוצרי "משפחת סימפסון" עושים סימפסוניזציה לסלפי המרוטווט לעייפה מהאוסקר

האם הסדרה החדשה "Mixologyשעוסקת במערכות יחסים בין בחורים ובחורות שנפגשים בלילה אחד בבר היא הקומדיה הגרועה בכל הזמנים? ב-Indiewire משוכנעים שכן, ומרכזים את כל הביקורות הקוטלות על הסדרה, שיותר מבדרות מהקומדיה עצמה.

"גירלז" גוסיפ: אליסון וויליאמס, הלא היא מארני מגירלז, התארחה ב"לייט נייט" עם סת' מאיירס והשתפכה על האירוסין הטריים שלה.

ג'ימי פאלון, עדינה מנזל והרוטס שרים את "Let it go" עם כלי נגינה מכיתה בבית ספר

 

להמשך הפוסט

בין "אבודים" ל"בלש אמיתי": האם הטלוויזיה האמריקאית מתעללת בצופים?

חן חדד | 04.03.2014 | 09:00

יוצר "בלש אמיתי" מופתע מהתיאוריות ההזויות סביב הסדרה וטוען שהצופים בימינו תמיד מרגישים שעומדים לרמות אותם עם טוויסט מופרך בגלל שהטלוויזיה האמריקאית מתעללת בנו כבר המון שנים. האם אנחנו מכורים לתעלומות יותר מלפתרון? ומה השתנה מאז ימי "טווין פיקס", דרך "אבודים" ועד "בלש אמיתי"? 


  

שאלת מיהו המלך הצהוב ב"בלש אמיתי" הצטרפה בחודשיים האחרונים לשורה של תעלומות טלוויזיוניות שגרמו לצופים לכסוס ציפורניים משבוע לשבוע בציפייה לרגע החשיפה. עוד מימי "מי ירה בג'יי אר?" ב"דאלאס", "מי רצח את לורה פאלמר" ב"טווין פיקס" ועד "מי רצח את לילי קיין?" ב"ורוניקה מארס" ו"מי רצח את רוזי לארסן?" ב"דה קילינג" לא מעט סדרות נשארו בזיכרון הטלוויזיוני בזכות המסתורין שעמד במרכזן. חלק מהתעלומות נגררו במשך עונות שלמות והלכו לאיבוד בתוך ים של סימני שאלות ללא תשובה וחלקן נפתרו בסוף הסדרה.

 למרות שחלק מהפתרונות סיפקו תשובה הגיונית והולמת לתעלומה הגדולה, חייבים להודות שהשאלות והתיאריות סביבן (כמעט) תמיד מרתקות יותר מהפתרון עצמו. אין מי שיודע את זה טוב יותר משרלוק הולמס ב"שרלוק" הבריטית, שבמהלך מבריק פתח את העונה השלישית עם פרק שמספק שלוש תיאוריות שמסבירות את סוף העונה הקודמת, מבלי להודות איזו מהן היא הנכונה, אם בכלל. גם  יוצר "טווין פיקס" דיויד לינץ', ממש לא רצה לפתור את התעלומה, אבל היוצר השותף לסדרה, מארק פרוסט, התעקש שיש להם מחוייבות לצופים, וגילה מאוחר מדי שהם בכלל לא התרשמו מחשיפת הרוצח.

קצת פחות משבוע לפני הפינאלה של "בלש אמיתי", יוצר הסדרה ניק פיזולטו חשף חלק מהפאזל בסוף הפרק השביעי (אל דאגה, אין ספוילרים) ודיבר עם "הדיילי ביסט" על שלל התיאוריות המופרכות שמילאו עד כה את הרשת בנוגע לזהותו של המלך הצהוב. החל מהחותן של הארט (אבא של מגי) ועד מגי עצמה (אשתו של הארט), כל דמות הפכה לחשודה מיידית בעיני אינספור צופים שמיהרו להציף את הרשת בתיאוריות משכנעות יותר ופחות (בעיקר פחות, למשל תיאוריית מועדון קרב לפיה קול הוא הרוצח והארט וקול הם בעצם אדם אחד).

פיזולטו הכריז בראיון ל"דיילי ביסט" שרגע גילוי האמת לא יהווה הפתעה עבור הצופים. "מאוד נהניתי לקרוא את התיאוריות שהצופים העלו מאחר שזה משקף עד כמה הם מתחברים לסדרה, אבל האמת היא שאני קצת מופתע ממה שהולך שם. למה אתם חושבים שאנחנו הולכים להתחכם או לרמות אתכם?" שאל. בעיני פיזולטי, הסיבה לתחושה שמנסים להונות אותנו בדרך לטוויסט שיותר אותנו בהלם היא בגלל שאנחנו רגילים לסדרות שמתעללות בנו עם פתרונות מופרכים שמזלזלים באינטליגנציה: "כבר יותר מ-20 שנה שצופי הטלוויזיה חווים התעללות," אמר. "אני לא יכול לחשוב על משהו יותר מעליב מאשר על צופים שנשארים עם הסדרה כבר שמונה שבועות, שמונה שעות שהם מבלים עם הדמויות, וצריכים לשמוע ש'היי, הכל היה שקר כלשהו ומה שההגיון שלכם אמר זה לא מה שקרה'".

הפוסטר המהמם של "בלש אמיתי" (הזמן הוא מעגל שטוח וכו'): 

  

הרעיון של סדרה שסומכת על תבונתם של הצופים ולא מנסה להערים עליהם הוא כמעט מהמם בפשטות שלו לדור שצרך 121 פרקים של "אבודים" במשך שש שנים, ומרט שערות סביב השאלה מיהי מפלצת העשן, מה משמעותה של סדרת המספרים ומהו האי. אחרי כמות עצומה של תיאוריות ורמזים על מיתולוגיות, דובי קוטב וקפיצות בזמן, הגיעה הפינאלה שלא רק השאירה המון שאלות פתוחות אלא גם הותירה אינספור צופים מבולבלים ומאוכזבים סביב ההסבר החצי ממולמל שהאי הוא סוג של תחנת מעבר, ומשמש כפקק ששומר על האור שהציף את בית התפילה ובו האבודים שנגאלו. עד היום, 10 שנים לאחר ש"אבודים" החלה את דרכה על המסך, יוצרי הסדרה דיימון לינדלוף וקרלטון קיוז מתמודדים עם ההדים והתגובות הקשות לפינאלה, שצפות ועולות בימים אלה לקראת איחוד יוצרי וכוכבי הסדרה בפסטיבל פאליי שיחגוג עשור לסדרה בפאנל מיוחד ב-16 במרץ. לינדלוף אף החליט לפרוש מטוויטר לפני מספר חודשים בגלל שלא יכול היה לסבול יותר את השנאה העזה מצד צופי "אבודים" ששלחו ציוצים שבזים לפינאלה שלו ומשבחים במקביל את זו של "שובר שורות". 

מה שניתן כבר לכנות כ"טראומת אבודים" גרם לכך שלצופים בימינו אין סבלנות לקליף האנגרים ושאלות לא פתורות. זו הסיבה למשל ש"דה קילינג" האמריקאית, שזכתה לשבחים ראשוניים, קיבלה תגובות קשות  מהצופים וממבקרי הטלוויזיה. הם זעמו על הקליף האנגר בפרק סיום העונה, ואף זכו להתנצלות (מיותרת) מהמפיק הבכיר של רשת AMC על הסוף הפתוח. אפשר לטעון ששחיקת סף הסבלנות של הצופים היא גם מה שהכין את הקרקע למודל הצפייה של נטפליקס, שגם מאפשר לצפות בכל פרקי העונה בבת אחת וגם מוותר במקביל על קליף האנגרז עם תוכן נטול פרסומות שלא תלוי בשיקולי רייטינג ולא מנסה לפתות את הצופים לשוב משבוע לשבוע.

על אותה הקרקע נמצאת גם "בלש אמיתי" שהתמקמה היטב בנישת סדרות האנתולוגיה שגם מאפשרת לצופים להתענג על תיאוריות שונות אבל גם מבטיחה שהתעלומה תיפתר בסוף העונה באופן הגיוני והולם (ובעונה הבאה יהיה סיפור חדש עם דמויות חדשות). "בלש אמיתי" שומרת על האיזון הזה כל כך טוב, כך שלא משנה מה יהיה בפרק הסיום, קשה להאמין שהוא יפגום בחווית הצפייה בפרקים הקודמים, בעיקר בגלל שחקירת הרצח, מטרידה ככל שתהיה, לרקע לסיפור מעניין הרבה יותר על נפשם המסוכסכת של שני הגיבורים הראשיים.

ובכל זאת: כמה שאלות והימורים לפינאלה: האם ראסט וקול יצליחו לחלץ את המידע משריף סטיב גארסיי ויצטרכו להגיע בזמן כדי להציל את צמד הבלשים ("aka ”Suck & Fuck)? האם תמונת המחזור שהחברה של לדוקס השאירה מאחור כוללת גם את "מדיאה" מפרק 6, וגם את הבחור שקול פגש בבר בפרק 7, ואת מי שנחשף בסצינת הסיום של הפרק (שורה עליונה, פינה ימנית)? והאם קול יקריב את עצמו ובכך יממש  את הנבואה של לדוקס (ואת הקעקוע שעל החזה שלו שלו שנושא דמיון רב למקונהיי)? אין סיבה שלא להרוג אותו, הרי לא צריכים אותו לעונה השנייה.

טיזר לפינאלה: 

ועוד קצת "בלש אמיתי": פוסט קודם ובו אני כותבת על ההומור המפתיע שבסדרה ועל כל מה שעושה אותה כל כך משובחת

 

להמשך הפוסט

לינקים לסופ"ש: הצצה לסדרה "פארגו" של האחים כהן

חן חדד | 28.02.2014 | 07:21

  

הבלוג התחדש לאחרונה במדור לינקים שעולה לקראת סוף השבוע עם כתבות, טריילרים, ראיונות וכל מה שקשור לדיבור שיש כרגע על הסדרות שמעבר לים. זה השבוע שהיה ברשת:

כבר כמה זמן שהרשת רוחשת סביב הדיווחים על כך ש"פארגו" של האחים כהן הופך לסדרת טלוויזיה עם צמד הבמאים כמפיקים בכירים – ועכשיו נחשפו סוף סוף שני טיזרים שעושים רושם כהני במיוחד. הסרט, שיצא לאקרנים ב-1996, זיכה את האחים בפרס האוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר ואת פרנסיס מקדורמנד בפרס השחקנית הטובה ביותר. כעת, כמעט שני עשורים לאחר מכן, מגיע העיבוד הטלוויזיוני עם סדרה בת 10 פרקים שתתרחש באותו העולם של הסרט אבל תתמקד בדמויות חדשות. גם מי שלא בטוח עדיין מה הוא חושב על פארגו: הדור הבא חייב להודות שנבחרת הכוכבים מבטיחה במיוחד וכוללת את בוב אודנקירק (סול מ"שובר שורות"), מרטין פרימן ("שרלוק", "ההוביט"), גלן הוורטון ("פילדפליה זורחת", "מינדי"), בילי בוב ת'ורנטון ("האיש שלא היה שם"), אוליבר פלאט ("מזל סרטן"), קייט וולש ("האנטומיה של גריי"), קולין הנקס ("דקסטר") והקומיקאים Kee & Peele. זה הטיזר המושלג הראשון, וזה הטיזר השני בכיכובו של ת'ורנטון על רקע שיר של האיימס ברודרס:

)

הפקת סרט "הפמליה" נמצאת בעיצומה, וליאם ניסן מתארח על הסט ונתפס בעדשת המצלמה כשהוא מככב לצד האחד והיחיד ארי גולד.

"מד מן" חוזרת ב-13 באפריל עם העונה השביעית (שמפוצלת לשני חלקים סוחטי פרסומות, רייטינג ומזומנים), וג'סיקה פארה aka מייגן דרייפר, כבר מתחילה לחמם את האווירה לקראת חזרתה עם הפקת אופנה חושנית ויפהפיה ב-GQ. 

"Orphan Black" המ-עו-לה של BBC אמריקה מתחדשת בהצצה ראשונה לקראת חזרתה לעונה שנייה ב-19 באפריל.

)

כולם מדברים על "בלש אמיתי" (וגם אני: בפוסט טרי שמסביר מה כל כך מצחיק בסדרה ומה סוד הקסם האפל של הדרמה המשובחת): הדיון הויראלי האחרון מתרחש סביב כתבה של אמילי נוסבאום מ"הניו יורקר" שטוענת שהסדרה "מריחה מבולשיט מצ'ואיסטי" ושהדמויות הנשיות שטוחות כפלקט, ונעות על ציר האישה-זונה-ילדה מבלי לתחזק עולם פנימי כלשהו (בלי להיכנס לזה שאין סיבה שהמילה "Wife" תעיד על דמות שטוחה, מה שמתפספס כאן הוא שלא רק הנשים אלא כל הדמויות המשניות הן בעלות הרבה פחות נפח מהסיבה הפשוטה שכולם נמצאים שם רק כדי להאיר את המניעים והנפש המסוכסכת של הדמויות הראשיות). וגם: ב-MTV עוברים דמות אחר דמות להמר מה הסבירות שהיא תיחשף כרוצח הסדרתי, ומתיו מקונוהיי מגיע לג'ימי קימל ומספר על החברות ארוכת השנים עם וודי הרלסון:

)

המבקרים עפים על העונה השנייה של "האמריקאים" שהושקה השבוע בארה"ב וב"אטלנטיק" נשבעים שזו סדרת המרגלים הריאליסטית והמפחידה ביותר שעל המסך.

לינה דנהם מ"גירלז" בראיון בן שעה שבו היא מפטפטת על נפוטיזם, התגובות לצילומים בואניטי פייר ולמה יש כל כך מעט נשים בעמדת השואו-ראנריות (+חושפת באינסטגרם הפקת אופנה בשיק סיקסטיז לקראת הספר החדש)

)

אחרי שיקירת האינדי גרטה גרוויג הפתיעה כשלקחה את התפקיד הראשי בסוג-של-ספין-אוף של "איך פגשתי את אמא" שייקרא "איך פגשתי את אבא"', כוכבת "באפי" ו"דולהאוס" אלייזה דושקו חושפת בטוויטר שהיא קוראת התסריט וצפויה כנראה להצטרף לקאסט.

בשבוע שעבר עלה בארה"ב העיבוד הטלוויזיוני ל"רווק פלוס ילד" ובמקום יו גרנט וטוני קולט קיבלנו את מיני דרייבר המעולה ודיוויד וולטון שאיכשהו מביא מזל רע לסדרות שהוא מככב בהן (למשל "Perfect Couples", "100 Questions",“Bent” ויש עוד). המבקרים טוענים שאולי נגמר לו המזל הרע, כי מדובר בקומדיה הטובה ביותר של NBC מזה שנים, ושהפרק הראשון פשוט מקסים. זה הטריילר:

http://www.youtube.com/watch?v=WZOLynA2IBk

 (הצילום בראש הפוסט: פארגו,  קרדיט FX)

להמשך הפוסט

ההומור האפל של "בלש אמיתי"

חן חדד | 27.02.2014 | 01:52

מה כל כך מצחיק ב"בלש אמיתי" ומה סוד קסמה האפל של הדרמה המשובחת 

 

לפני ש"בלש אמיתי" הושקה ברשת HBO האמריקאית, תיאור העלילה "על הנייר" עשה רושם שמדובר בעוד סדרה על רצח מטריד, גופות מרוטשות ושני בלשים בעלת אישיות מנוגדת שנאלצים לעבוד יחד. כבר ראינו את כל זה ב"הגשר", "ברודצ'רץ" ו"דה קילינג ", אבל במקרה של הדרמה האפלה עלילת הרצח היא לא בדיוק המוקד אלא סיפור שמאיר עלילה מעניינת הרבה יותר על נפשם המסוכסכת של שני הבלשים ראסט קול (מתיו מקונוהיי) ומארטי הארט (וודי הרלסון). (זהירות, ספוילרים עד פרק 6, כולל).

"בלש אמיתי" עושה עוד כמה דברים אחרת, שמצדיקים את תואר "הדרמה הטובה ביותר שיש כרגע בטלוויזיה". בניגוד למרבית הסדרות המצליחות, כמו "בית הקלפים", "שובר שורות" ו"מד מן", שבהן יש לכל פרק במאי ותסריטאי שונה (עם מעורבות ברמה שונה של השואו-ראנר בכל סדרה), "בלש אמיתי" מתהדרת במודל קולנועי יותר עם יוצר אחד, ניק פיזולטו, שכתב את התסריט לכל 8 פרקי העונה הראשונה, ובמאי אחד, קארי פוקונגה (וכמובן, שני שחקני קולנוע בתפקידים הראשיים). במקום עלילה שתתפרש על פני עונות וקליף האנגרים, מדובר בסדרת אנתולוגיה שמבטיחה שהתעלומה תיפתר בסוף העונה (ובעונה הבאה יהיה סיפור חדש עם דמויות חדשות, ככל הנראה שתי בלשיות).

לעומת סדרות כמו "משחקי הכס" שמתחזקות עלילה רחבת יריעה עם אינספור דמויות, ב"בלש אמיתי" יש שתי דמויות ראשיות והעלילה היא זו שמפוצלת למיני-עלילות שונות עם קפיצות בזמן בין תקופת החקירה לעדויות בהווה ובין הסיפור שהשניים מספרים אל מול מה שהתרחש באמת. גם הדמויות מפוצלות לכמה דמויות. הרלסון חושף פנים שונות כאב ואיש משפחה שמגונן על בנותיו, כגבר שיכור, חם מזג ובוגדני עם חולשה לצעירות פרועות, וכבלש מבוגר ובעל כרס שמספר ומשקר על עברו. בעוד שהרלסון מספק תצוגת משחק מדוייקת, הוא בכל זאת משאיר את הפוקוס למקונוהיי שזורח כאן עם פיצול דמותו לבלש צעיר, אובססיבי ומסוכסך, לשתול שחוזר לימיו כשוטר סמוי בפרק עוצר הנשימה שבה הוא חוזר לשורות האופנוענים, ולגבר המבוגר והשתיין שנותן עדות לבלשים. אם כל זה לא מספיק: גם כאן יש ניואנסים שמשנים את אופן הדיבור וההתנהלות שלו בכל פעם שהוא גומר עוד בירה ועושה אוריגמי של אנשי מתכת קטנים.

למרות שמדובר בדרמה רצינית, קודרת, פרובוקטיבית ומטרידה, יש בה גם רגעים קטנטנים ומפתיעים של הומור. סוד הקסם של ששת הפרקים הראשונים טמון במידה רבה באיזון הזה, שנותן לצופים אוויר לנשימה – לפני שחוזרים לקרניים, לסמלים השטניים ולהגיגים הפילוסופים החתרניים (!) של קול נגד דת, הורות והחיים בכלל. צמדי הבלשים בסדרות של ימינו מתאפיינים בכובד ראש ורצינות תהומית, ופיזולטו בעצם מחזיר את ההומור של ז'אנר ה"Buddy Cop" הקומי ששולט כבר עשורים בקולנוע ("נשק קטלני", שעת שיא", "בחורים רעים")  ומספק רגעים קלילים עם הדיאלוגים המבריקים שמאפשרים להארט לגלגל עיניים בכל פעם שקול פותח את הפה:

הארט לוקח הצצה במראה של קול: 

 

למה קול מתכוון כשהוא אומר שהוא ריאליסט ופסימיסט:  

 

יחי ההבדל הקטן: 

 

קול הוא לא אחד ששולח פרחים ביום האם:

מר כריזמה: 

 הארט עוקץ את קול על האובססיה שלו לחקירת הרצח:

לא מקצועי: 

 

שקט באוטו: 

 

(כל התמונות: צילום מסך HBO)

השאלה אם שילוב הומור  חיוני בסדרה כל כך אפלה מעלה השוואה מתבקשת ל"שובר שורות" (וזה לא ההקבלה היחידה, בעיקר כשחושבים על הארט שמספר לבלשים שהוא בגד באשתו "בשביל המשפחה").  כשראיינתי את יוצר "שובר שורות" וינס גיליגן לעכבר העיר, הוא הודה ששילוב הומור עוקצני בדרמה עטורת השבחים הוא משהו שלמד בימי ‘תיקים באפלה’ בה שימש ככותב ומפיק בכיר. "הבוס שלי אז, כריס קארטר יצר את הסדרה ‘מילניום’, שעסקה בגיבור שצד רוצחים סדרתיים" אמר. "זו היתה סדרה מצויינת, אבל היה קשה לצפות בה כי היא היתה כל כך קודרת. אז בעצם הבנתי שגם הסדרות הכי עגמומיות יכולות להתרומם בזכות קצת הומור. יש את מה שנקרא 'Gallows Humor' שמצליח להקל על סיטואציות של חיים ומוות, ואני מקווה שזה עוזר לחווית הצפייה”.

בפרק השישי של "בלש אמיתי", כשמרבית המיני-עלילות מגיעות לשיא, ומי מבין הצופים, שכמוני, חשב שהוא דמיין את המשיכה בין מגי וקול בפרקים הראשונים – וחשד בעניין הרב שיש לבלשים בקול – קיבל את התשובה שלו. הפרק גם מסמן תפנית בכך שהוא כמעט נטול הומור, ובמבט לאחור אפשר לראות שהרגעים הקלילים הלכו והצטמצמו מהפרק הראשון ועד השישי. מי שמספקת הסבר לכך היא מגי, שמספרת  לבלשים: "מרטי התחיל לשתות. הוא פנה לדת במשך תקופה מסויימת. לא אהבתי את זה. אם לומר את האמת אהבתי אותו הרבה יותר פעם, לפחות אז היה לו חוש הומור". 

 

להמשך הפוסט