אחרי ההסתערות על "בית הקלפים" ולפני חזרתה של "כתום זה השחור החדש" עולה השאלה האם צפיית הבינג' היא חוויה תרבותית מעשירה או בעצם הורסת את חוויית הצפייה ולא מאפשרת לזכור או להפנים את מה שהתרחש בכל פרק

 

רבות דובר על מהפכת הצפייה של נטפליקס. האתר זיהה את הפוטנציאל הטמון באינספור חובבי צפיית הבינג' (Binge Watching) – אלה מאיתנו שלא מוכנים לחכות שבוע אחר שבוע לפרק חדש וגומעים עונה אחר עונה במרתונים של כמה ימים – וסיפקה את כל פרקי "משפחה בהפרעה", "כתום זה השחור החדש" ו"בית הקלפים" לצפייה בבת אחת, ללא פרסומות. לדור שצפה באינספור פרקים של "אבודים"  וחתם עונות של "24" במרתונים של 24 שעות עוד לפני שזה הפך לטרנד, הרעיון של לקבל את כל הפרקים של הסדרות המצליחות יחד הכניס ל-high עוד לפני שצללו לנבכי נפשו האפלה של פרנק אנדרווד.

ובכל זאת, עושה רושם שהשפע הזה מתחיל לחתור תחת התענוג של חוויית הצפייה, וכבר עכשיו החלו להישמע קולות נגד צפיית הבינג' ("בולמוס צפייה" בתרגום הכי קרוב ולא הכי מוצלח, ובעיקר נטול הקשר חיובי). אם בוחנים למשל את הצלחתה של "מד מן" להפוך מסדרת כבלים עם בקושי 2.5 מליון צופים לאחת הדרמות המדוברות והמוערכות ביותר בשנים האחרונות, אין ספק שסוד הצלחתה טמון במידה רבה בגישת האולד-פאשן של מתיו וויינר, ששומר בקנאות על פרטי העלילה של כך פרק ומתגאה בכך שהוא שולט ביד רמה על השיח התרבותי שמתנהל ברשתות החברתיות עם ניתוחים של כל סצינה ובקפה של הבוקר בדיוק ביום שאחרי הפרק.

האם גישתו של ווינר היא תפיסה שהולכת ונכחדת או שיש סיבה להוריד הילוך ולהפסיק עם צפיית הבינג'? התשובה לכך לא פשוטה. מצד אחד יש סדרות כמו "שובר שורות" שעשתה את הלא ייאמן והפכה רייטינג פתיחה של כ-1.5 מליון צופים לרייטינג של 10.3 מליון בפרק הסיום, הכול הודות למרתוני צפייה של מי ששמע עליה באמצע העונות המתקדמות, רץ לנטפליקס להשלים פערים, ומיהר לצייץ בטוויטר שזו הסדרה הכי טובה אי פעם.

(קרדיט: צילום מסך | הטוויטר של שובר שורות) 

אבל, בעוד שצופי "שובר שורות" הסתערו על העונות שפספסו בזמנם החופשי, צופי "בית הקלפים" ניסו להספיק לעשות מרתון של כל הפרקים ברגע שהם עולים כדי להימנע מספוילרים ולהיות מעודכנים במהירות האפשרית בשיח התרבותי. בימים בהם הפחד מספוילרים הוא אחד הפחדים הגדולים של העידן-הפוסט מודרני, לצד התחושה שמשהו תמיד מתפספס (FOMO), התוצאה היא חווית צפייה מתישה. במקום להתענג על הפרקים, צופי הסדרה כמעט וחווים התמוטטות עצבים מכל סטטוס שמספר ש"משהו גדול קורה בפרק הראשון של העונה". ב"באזפיד" למשל הכריזו שנטפליקס הפכה את חוויית הצפייה למלחיצה ושהמרתון "הפך לספרינט".

במובן מסויים, השפע הטלוויזיוני שמציעה צפיית הבינג' תואם את התפישה הקפיטליסטית של "להגדיל בשקל תשעים" אבל באותו הזמן זו חווית צפייה שחותרת תחתיה בכך שהיא מנוגדת לשאיפה להיות פרודקטיבי ככל האפשר. צופי המרתונים אולי עושים את המקסימום בכל הנוגע לצריכת הסדרות שלהם היישר לוריד, אבל התוצאה היא התחמקות מכל מחוייבות בעולם שבחוץ והתבטלות אל מול המסך שזוכה להפסקות קצרות רק לטובת ההחלטה מה להזמין לאכול. תחושת האשם כמעט ולא רלבנטית מאחר שעבור רבים, צפיית הבינג' היא היא חוויה מעשירה שמהממת את החושים. "זה כמו לסייר במוזיאון" כתבו ב"אטלטניק". "אנחנו נהנים מזה, זוכים להעשרה תרבותית, וכן, זה לוקח הרבה זמן."

גם אם לא מרגישים אשמים, חייבים להודות שיש לא מעט בעיות עם צפיית הבינג'. יוצר "שובר שורות" וינס גיליגן אמר פעם בראיון שהדבר הכי טוב בלעשות טלוויזיה הוא שכיוצר, יש לו מאות שעות לפתח את הדמויות, ללמוד את הניואנסים שלהן ולספר את הסיפור. האם באמת אפשר להנות מכל זה כשעושים מרתון? גם מי (שכמוני) נהנה לשקוע בשעות על גבי שעות של סדרה טובה יודע שבסופו של יום כל הפרקים והדמויות מתמוססים לזיכרון אמורפי אחד וכמה ימים אחר כך קשה לזכור מה בדיוק קרה שם.

רק עוד פרק אחד של "באטלסטאר גלקטיקה" ב"פורטלנדיה" 

יוצר "הסופרנוס" דיוויד צ'ייס התייחס לכך בפאנל שנערך בניו יורק (על אנטי-גיבורים טלוויזיונים) יחד עם סטיב בושמי, והשניים הודו שהם לא מאוהדי צפיית הבינג'. "האמת שאשתי ואני ניסינו לצפות בכמה סדרות במרתון, אבל זה לא דיבר אליי," אמר בושמי. "אני מבין את הרעיון. זה נחמד שלא צריך לחכות. אבל אחרי שלושה או ארבעה פרקים ברצף אני נהיה מטושטש. אני לא זוכר מה התרחש באיזה פרק, ויש בזה משהו מאוד מתסכל". צ'ייס הסכים עם בושמי ואמר "אני אולי שמרן, אבל אני לא מתחבר לזה".

עם כל התענוג שבצפיית הבינג' המחיר שלה הוא איבוד היכולת לשקוע בנינוחות בפרק אחד בשבוע ולהרהר במתרחש בו בימים שלאחר מכן. כמובן שיש משהו מיושן בצורך להיות סבלניים ולצפות לקבל את המוצרים התרבותיים שלנו בזמן ובמקום שלא אנחנו קבענו, אבל רגע לפני שאנחנו מסתערים על הסדרה הבאה –  כדאי לשאול את עצמנו כמה אנחנו באמת זוכרים מהעונה השנייה של "בית הקלפים".


וגם: הבלוג התחדש בפייסבוק ובו תוכלו לעשות לייק ולקבל עדכונים על הפוסטים שעולים ושאר ממתקים טלוויזיונים, בואו לבקר כאן