מלים רבות נשפכו בשולי הסערה הציבורית סביב עמנואל רוזן. סימני שאלה אחדים ומטרידים לגבי השיח הציבורי עדיין ממתינים למענה, למשל;

  • מדוע הסערה סביב התנהגותו של רוזן פרצה דווקא כעת?
  • היש כאן ניחוח של מניפולציה וסגירת חשבונות?
  • אם אורח התנהגותו של מר רוזן היה ידוע בקהילה, מדוע כל כך רבות ורבים ידעו ושתקו כל כך הרבה זמן.
  • האם הרשת החברתית מועילה או מזיקה לשיח הציבורי?
  • אם אכן עבודתו בערוץ 2 הופסקה לאחר בירור על התנהגות ומזה שלוש שנים קיימת קבוצה בפייסבוק בשם נשותיו של עמנואל רוזן , הכיצד המשיכו גורמים להמטיר עליו תפקידים בכירים, בכלל זה ערוץ 10?
  • מהם השיקולים של גיוס טלנטים באמצעי התקשורת?
  • היש מנגנוני בקרה יעילים בפנים, בתוך אמצעי התקשורת?
  • ועוד: האם התלונות המאוחרות על הטרדה מינית היו לטקטיקה של סיכול ממוקד ערב קידומו של המטריד?

 

לכאורה המדובר בתהליך שהבשיל במהלך השנים. יחד עם זאת אין לנתק את הפרשה משינויים דרמטיים בתחום התקשורת בשנים האחרונות.

הלכי רוח מצ'ואיסטיים היו ורווחים גם כיום בקרב הקהילה העיתונאית כבחברה כולה. רבים אף נוטים לבטל כלאחר יד את חומרת המעשים המיוחסים לעמנואל רוזן. תופעות דומות מוכרות היטב כמעט בכל ארגון, ובתקשורת בפרט, שרק בחלקם נודעו לציבור.

כברב המקרים, גם הפעם הסיבה העיקרית נעוצה בפער המשולש דהיינו, פער מגדרי חופף לפער גילאים ופער מעמדי. פער בין גברים מבוגרים בעמדות בכירות לבין נשים צעירות בתפקידים זוטרים. טיבו של כל פער שהוא מייצר היררכיה וניצול.

הפער המשולש הלך והעמיק בשנים האחרונות בשל השינויים הדרמטיים בענף התקשורת. מצד אחד צמחה קבוצה דקיקה של כוכבים, רובם גברים, דעתניים, בגיל עמידה ומתוגמלים בשכר בין חמש ושש ספרות לחודש. לעומתם ובתחתית הפירמידה, מרוכזים העובדים השחורים, או מה שמכונה ה"תאילנדים", אשר מועסקים בתנאי שכר מינימאליים ואף סמליים. על אף הפמינימיזציה, נשים משתלבות יותר בעיסוקים תקשורתיים, אך ברובם זוטרים. גם כאשר נשים מאיישות עמדות בכירות, יש ורבות מהן מפנימות את התרבות ההגמונית הגברית. אולי כך ניתן להבין מדוע עורכת "תיק תקשורת" המשיכה להעסיק את מר רוזן לאורך שנים חרף ה"הכפשות המתמשכות"?!

הכוכבים מתברכים במערכת קשרים מסועפת בתקשורת ובפוליטיקה. הם מרכזים עוצמה והשפעה על הדרג הפוליטי ובשעת צרה הם מתארגנים כגוף לוביסטי לטובת המעסיק. לכן, לא מקרה הוא שרבים מבין הכוכבים מועסקים בגלי צה"ל או/ו בטלוויזיה הלימודית. כל אחד משני הגופים זקוקים לכוכבים כמעין שטר ערבות במקרה ויתעורר דיון על עצם קיומם.

גם אין זה מקרה שאחדים מהכוכבים המועסקים בטלוויזיה הלימודית סנגרו בשעתו על שר החינוך לשעבר, גדעון סער, בפרשת המכתב האנונימי והחשדות שהיו כלולים בו. גם לא במקרה אלה אשר חצו את הקווים, עברו לפוליטיקה ומכהנים בכנסת ובממשלה, הם כוכבי תקשורת לשעבר.

רבים מבין הכוכבים מאמצים כצפוי סממנים של אליטה, וניצול "תאילנדיות" ו"תאילנדים" היה לאחד מסימני סטאטוס. כנראה שזוהי גם הסיבה ל"אחוות הכוכבים" ושתיקתם הרועמת לנוכח מה שמיוחס לעמיתם.

תיק רוזן הבשיל בשל המתחים הפנימיים הגואים בתוך הברנז'ה בין שני המעמדות. מעבר למקרה הבודד, זוהי מעין מחאת ה"תאילנדיות" המועסקות בתנאים מחפירים כלפי הכוכבים השבעים והמתנשאים, כלפי ההגמוניה הגברית בתקשורת ונגד הלכי הרוח השוביניסטיים שמרפדים את האגו של רב כוכבי התקשורת.

******

להרחבה בנושא האליטה וכוכבי התקשורת למיניהם, אפשר לעיין במאמרי -

"על האליטה בתקשורת". מתוך הספר מעבר למראה: מפת התקשורת בישראל. הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון. 2012, 295-321.

 פסוקו של פוסט

איפה המוסר? שאלה רביעיית מועדון התיאטרון בתכניתה "שורש כל רע".