סוד שיקומה של רשות השידור מותנה באיכות המשקמים. יחסים בינאישיים מוקדמים ו"חבר מביא חבר" עלולים להכשיל את פרויקט השיקום.

משך שבועות חשתי כצדיק. הנה מלאכתי נעשית ע" אחרים.

כפי שכבר שיתפתי את קוראי, עוד למעלה מעשר שנים בהיותי חבר בוועד המנהל, הצעתי לסגור ולפתוח מחדש את רשות השידור. ההנהלה דאז מיד תבעה מראש הממשלה, אריאל שרון, שהיה אחראי אז על ביצוע חוק רשות השידור, לפטר אותי לאלתר. חרף כל העלבונות האישיים, המצב בשטח הלך והתדרדר. לפחות שלוש סיבות עיקריות, אשר מן הסתם קשורות אחת בשנייה, אחראיות לגסיסתה בשידור חי של רשות השידור – פוליטיזציה, ניהול כושל ותרבות ארגונית/מחנאות קלוקלת.

גם לא האמנתי שאפשר לחולל שינוי כאשר שר התקשורת הנוכחי, גלעד ארדן, נטל על עצמו את רשות השידור כפרויקט כחלוני. כעת כאשר החוק עבר  והשר עצמו שוקל הצעה מפתה כשגריר בארה"ב, עדיין יש תקווה להבראתה של רשות השידור. גם התעלמתי מן הניסיון היווני. גם ביוון סגרו ופתחו מחדש את רשות השידור. והתוצאה אינה מלבבת, כפי שנאמר לי בביקורי האחרון באתונה. אלא שגם התקווה נגוזה ככל שנודע על המינויים הראשונים.

דוד האן, כנ"ר, הלא הוא כונס הנכסים הרשמי, מינה את יונה ויזנטל כעורך הראשי של רשות השידור. כעבור מספר ימים נודעו על מינויים נוספים של העורך הראשי בעצמו; איילה חסון התמנתה למנהלת חטיבת החדשות בטלוויזיה, שמעון אלקבץ נשלף מראש מנהל התרבות במשרד התרבות והספורט, לימור לבנת, לטובת ניהול קול ישראל. מקץ מספר ימים אושר קידומו של אלי בבא, מנהל הפרומו (יש דבר כזה), למנהלה הזמני של הטלוויזיה. לפי שעה המינוי המעניין המתבשל הוא של יעקב אילון בתור מגיש מבט. כיצד נבחרו דווקא אנשים אלה ולא אחרים? הדיווחים השלימו את התשבץ. חזק הרושם שהמנהלים החדשים זכו במינוי בשל היותם מקושרים לאותה רשת חברתית: העורך הראשי, יונה ויזנטל, מכיר את שי נשר, בעלה של איילה חסון וסוכנה האישי של יעקב אילון.

יהיו מסנגרים שיטענו כנגד שזהו המצב הכללי באליטות: כולם מרושתים עם כולם. כולם מאותו הכפר במיוחד בקהילת התקשורת. הראייה המקלה אינה משנה את התמונה העיקרית: יחסי ידידות וחברות עלולים לשבש גיוס אנשים מתאימים ומוכשרים. מה יעשו אלה שלא השקיעו בטוויית יחסים אישיים ובשיווק עצמי ונמלטו מטורים חברתיים, שלא ישבו בפרלמנטים בימי ששי ולא הסתודדו באירועים חברתיים?  

*

במהותה תחנת שידור הינה ארגון מקצועי ויוצר עם אנשים בעלי אגו מפותח ומנופח. מעטים מסוגלים לנהל ארגון יוצר. הללו אינם נמצאים דווקא בארגון עצמו ואינם צריכים להיות בעלי מלאכה באותו ארגון. כשם שמנהל בית חולים אינו חייב להיות רופא, וכשם שמנכ"ל אוניברסיטה אינו חייב להיות פרופסור ומנהל תיאטרון או מנהל תזמורת אינו חייב להיות שחקן או נגן, כך גם שדר מוצלח אינו בהכרח מסוגל לנהל.

במידה רבה, ברשות השידור השתרשה המסורת של "מנהל מבפנים", אשר אחראית לתרבות המחנות. כל "מנהל מבפנים" היטיב עם אנשי שלומו וקיפח את יריביו, עד לסיבוב הבא עת התחלפו המחנות בהנהלת הרשות. בדרך זו נשחקו כוחות יוצרים על מזבח מאבקי כוח בין מחנות שונים ונטשו את רשות השידור לטובת תחנות שידור מסחריות, רדיו וטלוויזיה.

המינויים הראשונים הנוכחיים בטלוויזיה וברדיו מעוררים חשד שאקלים המחנות  ההרסני פינה מקום לאחיו התאום, "חבר מביא חבר". השיטה עלולה לחסום את דרכם של היוצרים האיכותיים, ממש כפי שהיה בעבר, ולהכשיל את פרויקט השיקום. סוד שיקומה של רשות השידור תלוי באיכות המשקמים. בראש וראשונה, חייבים להבטיח שאנשים מוכשרים ויוצרים איכותיים ויגויסו ויועסקו ברשות השידור. לשם כך דרושים מנהלים חדורי חזון והבנה מעמיקה למהות השידור הציבורי ולא "אנשי שלומנו" מחוברים לעטיני הון-שלטון.

פסוקו של פוסט

ביום ראשון התקיימה הלווייתו ד"ר נדיר צור, 1952-2014, איש רדיו, חוקר מדע המדינה ומשורר בנשמתו. נדיר צור היה אדם נדיר. חרף נכותו הקשה, נדיר צור עשה זאת – הקים משפחה, השלים את לימודי הדוקטורט, ערך תכניות ב"קול ישראל" והעשיר את החברה בספרי עיון ושירה.

הנה שיר מתוך ספר השירים שלו, פרי מעללים, בהוצאת צבעונים, שבחרה לאה צבעוני, המול"ית עם נשמה וידידה קרובה של נדיר.

כְּאֵב / נדיר צור

לָחוּשׁ אֶת הַכְּאֵב

לְדַמְיֵן שֶׁהוּא נֶחֱלָשׁ

לְהַאֲמִין שֶׁיֵּעָלֵם

לְהַקְשׁוֹת לַמַּדְּעָנִים

לְהִתְמַלֵּא עַצֶּבֶת

לְבַקֵּשׁ טְעָמִים

לֶאֱמֹד אֶת הָעָצְמָה

לְאַכֵּן

לְאַפְיֵן תְּכוּנוֹת

לְחַפֵּשׂ מַקְבִּילוֹת

לְפַשְׁפֵּשׁ בַּזִּכְרוֹנוֹת

וְלָדַעַת

נִכְאָבוֹת.