בוא אלי שדון נחמד/ שב אצלי על המסך

עשה רייטינג, אל תירא/ ותעוף בחזרה.

 

בשולי הצפייה בשני פרקים של הסדרה "השד העדתי", התנסחו שני מונולוגים מצטלבים, של רעייתי ושלי.

 גם אני "משתכנזת"

"את לא נראית מזרחית, השתכנזת" אלו ביטויים ששמעתי לא אחת בימי חיי (ופעם אחת מחבר לעבודה, מזרחי ש"סניק שלבש שחורים כדרך האשכנזים). במה אני אשמה?

נולדתי בבגדד, עיראק בשם סועד ועליתי עם משפחתי ארצה בגיל שלוש וחצי. בארץ ניתן לי השם דליה ועד היום איני יודעת אם זה ע"י פקידי העליה, הגננת או המורה, אבל תמיד התנחמתי שזה לא שרה או רבקה או גרוע יותר.

בבית נקראתי סועד, בחוץ דליה, בבית דברנו ערבית עיראקית ובחוץ עברית. התביישתי לדבר עם אימא בערבית מחוץ לבית. כתוצאה אימא שלא הייתה באולפן למדה מאיתנו עברית טובה. מהשם סועד נפרדתי כשהוצאתי תעודת זהות.

אני תוצר של מערכת החינוך הישראלית מהגן ועד להשכלה גבוהה, דברתי בלי חת ועין כי כך דברו בסביבתי וכי רציתי להיות צברית. בבי"ס היסודי בפריפריה של עכו, למדו אתי עולים חדשים כמוני, אשכנזים ומזרחים כאחד וכולנו רצינו להשתלב. אז דברו על מיזוג גלויות.

אני מהדור שרצינו להיות ישראלים וההיפך מההורים הגלותיים. היו שנים קשות, ההורים ניסו לשרוד את שנות הצנע והאבטלה, ודבר אחד היה ברור לי, שרק השכלה תעזור להתקדם ולצאת ממצב של מצוקה.

התחתנתי עם אשכנזי, אשר שמח לקבל את המשפחה המזרחית הגדולה שלי, ושמח לאכול קובה ועלי גפן ממולאים שאמי הכינה ואילו אני שמחתי להחליף את שם משפחתי (פתאל) שהיה נכתב תמיד עם שיבושים גם כשהכתבתי את האותיות.

כל פעם שאמרו לי שהשתכנזתי (וזה בא בעיקר מכיוון של מזרחים), ניסיתי להבין כיצד ומדוע?

בעיראק חיינו בחברה מסורתית והגענו למדינה מערבית ומודרנית וההסתגלות למנהגים ולהרגלים של הארץ הקולטת לא היתה פשוטה. לוקח הרבה זמן להסתגל לחברה חדשה ושונה. הדבר היחיד שאני מצטערת הוא לגבי השפה, שלא השכלתי לשמר את השפה הערבית.

"השתכנזות" היא מילה של האשמה, של שנאה עצמית, הפניה של יד מאשימה שאומרת: למה לא נשארת מסורתית? איך העזת להתקדם ולהצליח? איך זה שאין לך רגשות אפליה עדתית? תרגישי אשמה על שהצלחת והשתלבת בחברה הישראלית. לא מבינים שהמאמץ הנדרש להגיע להישגים היה רב והבדידות היתה גדולה, כי לא רק שההורים לא יכלו לעזור לנו, אלא שהאחריות לעזור להורים נפלה עלינו, אחי ואחיותי. אחותי הבכורה ז"ל יצאה לעבוד בגיל 13 כדי לעזור לפרנסת המשפחה, אך היא לא ותרה ושנים אח"כ סיימה תואר באוניברסיטה הפתוחה.

כעסתי כשראיתי את אמנון לוי אומר לציון אמיר שיש לו לוק של אשכנזי! האם העו"ד המכובד צריך להתנצל על כך שהצליח, איך הוא מצופה להראות, לבוש גורמטים??? אמנון לוי מייסר את עצמו שהשתכנז והלך לאוניברסיטה. האם זה רע?  להיפך, ההשכלה היא חלק חשוב בקידום המזרחים ושל האוכלוסיה בכלל.

וכשמדברים על מסורת מזרחית, איזה מסורת רוצים לשמר? את העובדה שהאישה ישבה בבית ולא יצאה לעבוד, וכשיצאה החוצה נאלצה ללבוש רעלה. שבנות נחשבו פחות מבנים, כי לבנות צריך לדאוג לנדוניה?

יש הרבה מזרחים מצליחים בארץ,  אני מסתכלת ורואה שמהעלייה העיראקית יצאו פוליטיקאים, סופרים, רמטכ"ל, אנשי עסקים מצליחים, רואי חשבון ועוד… למה לא להסתכל על חצי הכוס המלאה?

נכון, יש בעיות בעיקר של מרכז מול פריפריה וצריך לטפל בהן אבל להפוך אותם לשד???

מוצאי העיראקי הפריע דווקא לאמריקאים. בשנת 2003, ערב פרוץ מלחמת המפרץ השניה, פנייתי לקבלת ויזה לארה"ב לא נענתה והיינו צריכים לשנות ברגע האחרון את תוכניותנו לנסיעה לשבתון בוושינגטון.

גם אני מזרחי

מתי גיליתי שאני מזרחי או ממוזרח?

v     אולי כאשר הגעתי ארצה ממזרח, ממזרח אירופה, מרומניה, למדינה מערבית.

v     אולי כאשר פקידי הסוכנות בשדה התעופה פרסו בפני הורי מפת ישראל והסבירו להם שבאר שבע "זה רק שתי אצבעות מתל אביב".

v     אולי כאשר עשינו את הפסח הראשון בישראל במעברת חצרים בבאר שבע בחברת יחידים שיכולנו לדבר עמם, דוברי צרפתית ילידי מרוקו.

v     אולי כאשר בבית ספר תיכון בבאר שבע, בנות ובנים לוותיקים בתנועת הנוער הדירו והשאירו אותי ושכמוני בחוץ, בחברה סלונית, יחד עם חברים נוספים שהגיעו ממרוקו ומרומניה.

v     אולי כאשר נכנעתי בסוף השנה הראשונה באוניברסיטה ועיברתי את שם המשפחה כדי להקל על הסביבה או אולי לא לבלוט בה.

v     אולי כאשר מרצה באוניברסיטה פלט בשובבות ש"הרומנים הם המרוקאים של האשכנזים".

v     אולי כאשר מרצה אחר גילה לי כי טרוצקי הקדים ואמר ש"רומני הוא מקצוע".

v     אולי כאשר חברים באוניברסיטה בארגון "עודד" – איציק, שמוליק, אבי ודוד, סטודנטים ממוצא מרוקאי, אימצוני כאחד משלהם.

v     אולי כאשר הוכחתי שגם לי יש "דם חם" לא פחות משלהם, וגם אני יודע להיעלב או להתפרץ לא פחות מחברי המרוקאים.

v     אולי כאשר גיליתי שקשה להגיח מהפריפריה למרכז, ואם אין לך קשרים וייחוס של ותיקים, אם אחד מהוריך לא היה בפלמ"ח, בהסתדרות, בצה"ל או במפא"י, קשה להסתדר ולהתקדם בארץ וכן, גם באקדמיה.

v     אולי כאשר הבנתי שרק שנים בודדות מבדילות בין ותיקים מיוחסים לבין עולים חדשים.

v     אולי כאשר נישאתי ל"משתכנזת" ילידת עיראק ומיד ברכו אותנו בבדיחה: מה נולד מנישואים של רומני ועיראקית? "הגנב מבגדד".

v     ואולי כאשר אבא שלי שיחק שש בש עם החמה העיראקית שלי?

 

מרס תורכי בין עדתי

מרס תורכי בין עדתי

 

v     אולי כאשר גיליתי שיש גם מוסיקה קלאסית עיראקית.

 

כנראה ש"השד העדתי" נדבק אלי ואני ממוזרח, אחרת אין לי הסבר מדוע אני מרגיש מקופח.

 

פסוקו של פוסט

הנה עדות מוסיקלית לכך שהרומנים הם מזרחים. סרטון של פלורין סלם, אשר צבר קרוב ל-13 מיליון צפיות מראשית פברואר 2013.