שיעור המצביעים אינו מעיד על איכות ההצבעה. הצבעה גבוהה עלולה לתת ביטוי למחוסרי עניין ודעה שהובאו לקלפי בעל כורחם.

כמחצית מבעלי זכות ההצבעה השתתפו בשבוע שעבר בבחירות לרשויות המקומיות. עם פרסום התוצאות גל של פרשנויות הציף את אמצעי התקשורת: אדישות בוחרים, חוסר אמון בפוליטיקה המקומית עקב ריבוי מעשי שחיתות, פיצול בין בחירות ארציות לבין בחירות מקומיות, ועוד. אגב, כבר היה שיעור נמוך יותר, בשנת 2003, עת 49.3% מימשו את זכות ההצבעה לרשויות המקומיות.

לא כל בעל זכות בחירה מסוגל להצביע

הרי דמוקרטיה מניחה שלכל אזרח זכות לקבוע מיהם הנציגים שלו. לכן, שיעור הצבעה נמוך מתנגש כביכול עם הדמוקרטיה. אמנם כל אזרח אמור ליטול חלק בבחירות אבל ספק רב אם כל אחד מסוגל לעשות זאת, ועוד בצורה נאותה. גם מבלי להיות בקיא במחקרים הרבים על כך, אפשר מייד לאתר מכלול סיבות שאינן מאפשרות מימוש הזכות לבחור למשל, היעדרות פיזית מחמת נסיעה, מחלה או מאסר, ועוד. אך יש גם סיבה נוספת שהיא פחות מוכרת ומדוברת. אזרחים רבים נמנעים בכל ימות השנה מלהתעניין בפוליטיקה. הדבר בא לידי ביטוי בין היתר בהיאטמות, מכוונת או לא, לחדשות באמצעי התקשורת.

לא רק מר"נים ורבנים אינם קוראים עיתונים ולא רק במגזר החרדי אינם מאזינים לחדשות או צופים בטלוויזיה. מפליאה התופעה שגם בציבור הכללי, בייחוד צעירים, קיימת נטייה רחבה להיאטם ולא להתעניין בפוליטיקה, הארצית  והמקומית. אדרבא, אפשר לומר שהמתעניינים בפוליטיקה הם בדרך כלל מיעוט מכלל הציבור. אפשר ובפוליטיקה מקומית מיעוט זה גדול עוד יותר. שיעורי הרייטינג חוזרים ומגלים שמספר הצופים בחדשות בשלושת הערוצים נע סביב שליש מכלל האוכלוסייה. רב האזרחים צופים במשדרים אחרים או בכלל אינם צופים בטלוויזיה ממש כשם שקוראי עיתונים רבים מסתפקים בעמודי ספורט.

ההתעניינות הפוליטית המוגבלת, וגם על זה יש לא מעט מחקרים, עשויה להסביר גם את שיעור ההשתתפות הדלה בבחירות. מאידך, במקרים רבים שיעור ההשתתפות גבוה הינו תוצר של שלל גורמים סביבתיים, ובין היתר הצבעה מאורגנת ו/או כפייתית. לעיתים קרובות השתתפות גבוהה בבחירות, המאפיינת בדרך כלל מגזרים, מעוררת חשדות.

לא כל האזרחים חייבים להצביע

הצבעה מצומצמת אינה חפה מיתרונות. יש ואזרחים אדישים, חסרי דעה ו/או מתלבטים, מעדיפים להישאר בבית. לעומת זאת, הצבעה המונית עלולה לתת ביטוי לאזרחים פגיעים למניפולציות של בעלי עניין, כאלה המובאים לקלפי בעל כורחם עם פתק הצבעה בכיס.

אכן, שיעור ההצבעה גדול בבחירות לכנסת והוא גדול מאשר לרשויות מקומיות. סביר לשער שבשיעורי הצבעה גבוהים נמנעת הסלקציה בין בוחרים מתעניינים לבין בוחרים אדישים ומחוסרי דעה שהובאו לקלפי. שיעור הצבעה נמוך אינו פוגע בהכרח בדמוקרטיה. אדרבא, גם הנמנעים משדרים מסרים חשובים ומשמעותיים לנבחרים.

כל דמוקרטיה נשענת על מיעוטים מתעניינים ובקיאים בנושאים שונים. כל מיעוט בקיא בנושא אחר וסוחב אחריו, במידה זאת או אחרת, אזרחים פחות מיודעים ופחות בקיאים, וטוב שכך. גם אין אזרח שמסוגל להתמצא בכל הנושאים שעל הפרק. לו כל האזרחים היו נוטלים חלק באותה מידה ועוצמה בשיח הציבורי, חילוקי הדעות היו מתעצמים ומסכנים את הדמוקרטיה. פרישה לסירוגין של אזרחים מן השיח הציבורי מיטיבה לדמוקרטיה.

כך, רק מיעוט קולני התנגד לשחרור האסירים הפלסטינאים, והוא נסה אף הפעם, באמצעות המשפחות השכולות, לגייס תמיכה ציבורית נוספת. אלא שרב האזרחים השלימו עם החלטת הממשלה. כמעט אמרתי שהם אדישים לנושא. כך גם בזירה המקומית. יש אזרחים מתעניינים בגורלם של חתולי הרחוב ויש אזרחים שמתעניינים בשימור הסביבה הירוקה. קרוב ל-80% נמנעים בתל אביב הבליטו את ייחודו של מיעוט המצביעים בכרך הגדול, אשר למעלה משליש ממנו תמך במועמד הומו לראשות העיר.

ואם זקוקים לעדות נוספת ששיעור הצבעה נמוך אינו מזיק לדמוקרטיה, ואולי אף מועיל לה, זכרו מה קורה בדמוקרטיה הנחשקת ביותר בישראל, ושרבים מייחלים להידמות לה, הלא היא ארה"ב. בבחירות האחרונות לנשיאות בארה"ב השתתפו רק 54% מבעלי זכות ההצבעה, שהם קצת יותר מ-130 מיליון מתוך כ-222 מיליון בעלי זכות הצבעה. ברק אובמה נבחר בזכות רק מעט מעל מחצית קולות הבוחרים – 51.1%. ורק מעט מעל שליש בעלי זכות הבחירה בארה"ב, כ-66 מיליון בוחרים, קבעו מיהו נשיא ארה"ב.

 אבן יהודה כמשל

מן הקצה השני ובקנה מידה שונה לחלוטין, הבחירות בישוב בו אני גר, אבן יהודה, עשויות להמחיש את הטיעון הכללי. במושבה גרים כ-13 אלף אזרחים ומתוכם 9,172 בעלי זכות בחירה. לפי תוצאות לא סופיות של משרד הפנים, שיעור ההצבעה באבן יהודה היה מעט יותר גבוה מן הממוצע הארצי, כ-57% שהם  5,229 קולות כשרים למועצה ו- 5,204 קולות לראשות המועצה. על סדר היום במערכת הבחירות עמדו שלושה נושאים עיקריים – חינוך, תכנון אורבאני ושקיפות בהתנהלות המועצה והעומד בראשה.

מדוע כארבעת אלפים מתושבי אבן יהודה לא הגיעו לקלפי? אולי הם נעדרו מן המושבה מסיבות שונות ביום הבחירות; אולי לא התעניינו בנושאים שעל סדר היום במערכת הבחירות; אולי לא התלהבו מן המועמדים והסתייגו ממערכת הבחירות; אולי היו כאלה שהצטערו שנושאים אחרים לא עמדו על סדר היום, למשל אבטחת הישוב מפני ביקורי פורצים וגנבים.

בכל מקרה, נמנעים רבים גילו מידה של הגינות: לא מעניין אותי, לא נוגע לי – איני מצביע. הנמנעים רק השביחו את איכות ההצבעה של אזרחים בקיאים שאיכפת להם ואשר הלכו לקלפי.

בניגוד לסיסמא הצרובה בשפה היומיומית, לא כל מי שמצביע – משפיע! לחילופין, גם מי שאינו מצביע – משפיע!

פסוקו של פוסט

לא כל קמפיין מוצלח גם משיג את יעדיו. עובדה, הקמפיין של משרד הפנים לעידוד השתתפות בבחירות לרשויות מקומיות זכה לתהודה רבה, ואולי גם מנע שיעור נמוך יותר של מצביעים.