דרושה הנהגה בעלת חזון שמסוגלת להוביל את העם בלי משאל עם ובלי תירוצים לקראת הסדר.

 1. האם את/ה בעד או נגד ההסכם של ישראל עם הרשות הפלסטינית?

1. בעד

2. נגד

2. האם את/ה בעד או נגד ויתור על שליטה ישראלית בבקעת הירדן?

1. נגד

2. בעד

3. איפה נמצאת בקעת הירדן?

1. בגבול עם סוריה

2. בגבול עם לבנון

3. בגבול עם מצריים

4. בגבול עם ירדן

 שתי השאלות הראשונות עתידות להיכלל במשאל עם, אם וכאשר ייערך. השאלה השלישית, אם תיבדק בסקר דעת קהל, התוצאות עלולות לחשוף את ממדי הבערות בציבור.

*

בכל פעם שיש הבזק של תקווה בקצה המנהרה, שולפים מייד את המנטרה של משאל עם. אלא שהפעם נוספה המנטרה של הסתה. לא, אי אפשר להגיע להסדר עם הפלסטינאים כל עוד נמשכת ההסתה נגד ישראל. וחוץ מזה, יהיה משאל עם לאישור ההסכם. ואתם אזרחים יקרים, תוכלו לזקוף את קומתנו הלאומית ולהראות לג'וני קרי מה שאיני מסוגל להגיד; לא נוותר על השטחים, כי הזמן עובד לטובתנו, וכאשר המאזן הדמוגרפי יכביד עלינו, נמצא כבר פתרון אלגנטי. אולי חילופי שטחים ואולי גירוש.

שני התירוצים – משאל עם והסתה, החליפו את המנטרה השחוקה – דמוקרטיזציה של מדינות ערב. זוכרים? עד שלא תהיה דמוקרטיה במדינות ערב, אין מה לדבר על הסכם שלום. המצב השתנה בינתיים. דמוקרטיה כבר אינה דגל מוערך בישראל שאפשר להניף אותו. כך או אחרת, תהליך ההתשה של המתווך האמריקני נמשך והתקשורת תורמת את חלקה ההסברתי/התעמולתי.

*

מי זקוק למנטרות? כללית, יש לפחות שלושה סוגים של מנהיגות; מנהיגות של עימות, מנהיגות של סטטוס קוו ומנהיגות של שלום. כנראה, שקשה מכל היא האחרונה – מנהיגות של שלום. קל ויעיל יותר לגייס תמיכה ציבורית וגם לתחזק אותה בעימות ובשנאה. כידוע, כל איום מלכד את הציבור סביב ההנהגה הקיימת. אחת הדרכים היא דמוניזציה של האויב, ריאלי או מדומה. בעבר הרחוק היה זה נאצר, זוכרים. כיום, אם לא עראפת אז אבו מאזן. כן, אבו מצלצל יותר ערבי, אבו מאזן ולא מחמוד עבאס. ובאמצע היו מועמדים נוספים, אחמדינג'אד התחרה בארדואן, ושניהם השכיחו את נסראללה. כל אחד בתורו וכולם ביחד היו יורשיו של היטלר.

מנהיגות שלום מאתגרת יותר, למשל מנחם בגין, ואף מסוכנת יותר, ע"ע יצחק רבין. אשר על כן, מנהיגות של סטטוס קוו משתלמת ומבטיחה תוחלת שלטון, ע"ע יצחק שמיר ולפי שעה, גם בנימין נתניהו, וזוהי המנהיגות שגם זקוקה למנטרה של משאל עם או כל תירוץ אחר.

*

אולי משאל עם אינו אלא ספין שנועד להפיס את דעת המתנגדים, (גם אריק שרון הבטיח בזמנו משאל עם ערב ההתנתקות!), ואולי זה תרגיל להכשיל כל סיכוי להסדר.

לכאורה, מה יותר דמוקרטי מאשר להעמיד את ההסכם עם הפלסטינאים במבחן של משאל העם. חסידי המשאל אף מצביעים על תקדימים במקומות אחרים – שוויץ, בריטניה ובמדינות אחדות בארה"ב. אלא שישראל מתגאה בדמוקרטיה ייצוגית, בה הציבור מאציל את הסמכות בידי נציגיו בכללם ראש הממשלה, לאמור; לכם יש מידע רב יותר ותמונה מלאה על המצב, אתה ביבי ישבת קרי ושמעת מה יש לאמריקאים להציע, אתה מוסמך יותר מכל הבוחרים לקבל החלטות.

הכרעות גורליות נפלו בעבר ללא משאל עם. מעולם לא הבנתי מדוע צריך משאל עם לעשיית שלום ולא על יציאה למלחמה? גם נסיגות מסיני, מגוש קטיף ומדרום לבנון נערכו ללא משאל עם.

ראש ממשלה נבחר כדי להכריע במקום כלל הציבור ולהנהיג אותו. מי שנזקק למשאל עם כמוהו כמודה שאינו כשיר למלא את תפקידו ולקבל החלטה, לאמור; אזרחים יקרים, תודה על האימון שנתתם בי אך אני מחזיר לכה את ההכרעה לידיכם, ואתם תחליטו במקומי.

אזרחים ספורים מסוגלים להביע דעה מוסמכת על אחת משתי השאלות למעלה. אם תועמד בסקר השאלה השלישית היא עלולה לחשוף ממדי בערות של המונים.

*

אף תירוץ ההסתה מוכר מכבר. הוא מעין וריאציה של "אין פרטנר לשלום" ו"אין עם מי לדבר". כך דבקים בתפיסה מקוטבת של הסכסוך, הם ואנחנו; הם מחרחרי מלחמה ואנחנו רודפי שלום, הם מסיתים ואילו אנחנו מחנכים את הציבור לשלום.

האמנם?

במחקר השוואתי שנערך ביוזמתו של פרופ' ברוס וקסלר מאוניברסיטת ייל עם  פרופ' דניאל בר טל מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' סמי עדואן מאוניברסיטת בית לחם נמצא כי גם ספרי לימוד ישראלים מפיצים דימויים וסטריאוטיפים על ערבים והמפות בהם מתעלמות מהקו הירוק. תוצאות החינוך הלאומני בישראל נראות בשטח. רב הטרוריסטים היהודים, המכונים תג מחיר, הם קטינים וצעירים. מעט מאד נעשה כדי לאתר את הפורעים היהודים והם חוסים בצל מדיניות מתמשכת של קריצת עין וסלחנות.

*

יש גבול לשימוש הסיטוני במנטרות הנראות כתירוץ שקוף לסרבנות לפשרות טריטוריאליות. כך, בפתח הביקור האחרון של ג'ון קרי בישראל, ראש הממשלה מצא לנכון להטיח בגלוי צרור האשמות בראש הרשות הפלסטינאית, מחמוד עבאס, על חלקו בהסתה נגד ישראל.

 

יובל שטייניץ, השר לעניינים אסטרטגיים, אשר מיטיב לייצג את עמדותיו של ראש הממשלה, אף הרחיק לכת והאשים בראיון עם אריה גולן וטען כי "מערכת החינוך ברשות מחנכת דרך קבע לשני מסרים עיקריים — להשמיד את ישראל ולהפטר מן היהודים, נוסף על הערצה להיטלר."
הבו לנו הנהגה בעלת חזון אשר מסוגלת להוביל ללא משאל עם או מנטרה אחרת לקראת קצה המנהרה של הסכסוך.

 

פסוקו של פוסט

כל צד וסגנון ההסתה שלו וזכות לשכתב היסטוריה… שימו לב לגרפיקה היצירתית והמוזיקה בפתיח ובסיום הסרטון המזכירים סרטים מצוירים Thats all falks. מעניין מי מממן את המערכה נגד נשיא ארה"ב ושר החוץ שלו?