שידורי יום העצמאות עוררו מחדש דיון בהשתתפות פוליטיקאים במשדרי בידור בטלוויזיה. בשל מזג האוויר נותרו השנה רבים צמודים למסך הקטן בבית. כך יכלו לראות את הנשיא, ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל שרים בבוקר יום עצמאות.

נתניהו שר עצמאות 2013

ואילו במוצאי יום העצמאות ניתן הייה לצפות בראיון עם בנימין נתניהו וכפילו במה שמתיימרת להיות תכנית סאטירה עתירת רייטינג, הלא היא ארץ נהדרת, בערוץ 2.  (החל מדקה 13)

 הנימוקים השכיחים בעד ונגד השתתפות פוליטיקאים בתכניות בידור מוכרים היטב. המסנגרים מצביעים על הרייטינג הגבוה של תכניות הבידור אשר מהוות מקור מידע לחלקים משמעותיים באוכלוסיה, ובמיוחד עבור הצעירים. פוליטיקאים הרעבים לחשיפה מרבית אינם יכולים לוותר על הפורמט. הספיישל של ארץ נהדרת ביום העצמאות כבש את ראש טבלת הרייטינג עם קרוב ל-28%, יותר בכמה נקודות ממהדורת החדשות בערוץ 2.

המקטרגים מציינים שיש בכך כדי להסב נזק תדמיתי לפוליטיקאים וגם להסב זילות לפוליטיקה בכלל. לביסוס הטיעונים מביאים את הדוגמא של שר האוצר לשעבר, אברהם בייגה שוחט, אשר הופיע בשנת התשעים באחת מהתכניות הטלוויזיה המיתולוגיות בהנחיית דן שילון, במעגל במעין להקה ספונטנית יחד עם פנינה רוזנבלום וצביקה הדר (ז'וז'ו חלסטרה). פוליטיקאי המופיע בתכנית בידור הופך לבדרן, כך המקטרגים, ותורם לטשטוש הגבול ההולך ונפרם בין מידע לבין בידור או כפי שידוע בלועזית כ-infotainment. אם תרצו בידורידע.

מאז במעגל של דן שילון מרבים לשתף פוליטיקאים בקביעות במשדרי בידור, אם זה מצב האומה בערוץ 2 ואם זה בובה של מדינה בערוץ 10. אלא שלחשיפה תקשורתית בתכנית בידור מתלווה נזק לא רק לפוליטיקאים אלא גם לערוצי התקשורת המארחים אותם, וליכולתם לסקר כראוי את אותם ה"כוכבים" החדשים בפרט.

כל השתתפות במשדר בידור כרוכה מן הסתם בתיאום מוקדם בין ההפקה לבין פוליטיקאים וסגל היועצים והעוזרים. במקרה של ארץ נהדרת, יש להניח שגם הוכנו תסריטים מראש ואף התנהל משא ומתן בין ההפקה לבין אנשי הלשכה של ראש הממשלה על מהלך הראיון, לרבות השאלות והתשובות. אם כך היה, מעניין מה השתנה בזכות המשא ומתן, אילו שאלות לא נשאלו ועל מה התפשרו? אפשר גם שבעתיד, נניח בפורים, נזכה לפספוסים מהחזרה. גם אין להוציא מכלל אפשרות שאף נערכה חזרה כללית בין מריאנו אידלמן ואייל קיציס לבין בנימין נתניהו. במהלך ההכנות נרקמו מן הסתם יחסים של שיתוף פעולה ותלות הדדית בין שתי המערכות, של לשכת ראש הממשלה ושל ההפקה. כדי שהתכנית תצלח, תלוי כל צד ברעהו.

גם אם רבים מצפים ליחסים ידידותיים בין אנשי התקשורת לבין פוליטיקאים, ולרוב לא מודעים לקיומם, הרי שהם מנוגדים למה שצריך להיות בכל משטר דמוקרטי. מרחק ראוי מהזירה הפוליטית חיוני ביותר כדי להבטיח את עצמאותם של אמצעי התקשורת כמו גם של עיתונאים המסקרים אותה. עבודה ביחד עלולה לשבש את שיקולי הסיקור התקשורתי.

במעבר חד, כנהוג לומר בימי חג לאחר זיכרון, למחרת ההופעה בארץ נהדרת טס הזוג נתניהו להלווייתה של מרגרט תאצ'ר בלונדון. בדיווח של ליאור פרידמן מלונדון בערוץ 2 (החל מדקה 1:54) ניתן זמן נדיב לראיון עם ראש הממשלה ובפיו סיפור די מביך על היחסים האישיים עם ראש ממשלת בריטניה לשעבר. רק בערוץ 10 העיר הכתב המצוין לענייני חוץ, נדב אייל, שבלוויה השתתף רק עוד ראש מדינה מכהן אחד בטכס.

 האם יש קשר בין הסיקור הידידותי של הממשלה בערוץ 2 לבין ההפקות המשותפות? האם זוהי אחת הסיבות בגללן ערוץ 10 מתגלה לאורך שנים כביקורתי יותר כלפי הממשלה? מתי שודר לאחרונה "סקופ" או תחקיר משמעותי בערוץ 2? לפרקים נדמה שערוץ 2 מייתר את ערוץ 1. כל מה שהממשלה יכולה לקבל מ"הערוץ הציבורי", היא מקבלת זול יותר וברייטינג גבוה לאין שיעור מערוץ 2.

למען הפרדת רשויות – הניחו לפוליטיקאים למשול ולתקשורת לבקר!

פסוקו של פוסט

בימים אלו שהאופרה הישראלית מעלה את אותלו כדאי להאזין לתפילתה של דזדמונה בפיה של אנה נטרבקו הנפלאה.