חזאית מזג האוויר: היום היו לנו ככה… טמפרטורות גבוהות יחסית לעונה, הלילה היה ככה… די חמים, ככה… הרבה מעל הממוצע.

כתבנו לענייני כלכלה: בשבוע שעבר היינו ככה… באופוריה בעקבות הגשמים הרבים שהפיחו ככה… אצל רבים תקוות שהדבר יתבטא בצמצום חשבון המים.

כתבנו לענייני בידור: אתמול ככה… אחרי שבר רפאלי קראה לעם ישראל להצביע, היא פרסמה תמונות פאפארצי שלה כשהיא ככה… איך לומר בעדינות, חוגגת במסע שופינג במילאנו.

כתבנו לענייני חינוך: לפני ככה… הרבה מאוד שנים, אלוהים אמר: "מִי יְפַתֶּה אֶת אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְיַעַל וְיִפֹּל בְּרָמוֹת גִּלְעָד וַיֹּאמֶר זֶה אֹמֵר כָּכָה וְזֶה אֹמֵר כָּכָה" (דברי הימים ב, יח, יט).

אני זוכרת את השימוש ב"ככה" עוד מתקופת הקיבוץ שגרתי בו. כששמעתי את "ככה" לראשונה עדיין לא עמדתי על קנקנה אבל היה ברור לי שזאת מילה של קיבוצניקים שלא אשתמש בה לעולם כשם שלא אשתמש ב"זה לא נעים לי" האופייני להם (בבית שממנו אני באה, במקום "זה לא נעים לי" מנחיתים כאפה שמשתיקה אותך לשבוע), וכשם שלא אציג שאלה בטון מתריס שאף הוא אופייני לקיבוצניקים, לנערים בגיל ההתבגרות ולרפי רשף.

בשנים האחרונות "ככה" קנתה לה אחיזה אצלנו כמעט כמו "זה סוג של" והפכה למגפה. אני ככה שמתי על ויקי ג'אן מ"מאסטר שף", מלכת ה"ככה". כל דבר אצלה מתובל ב"ככה". "ואני ככה… תמיד הייתי גונבת אותה", "יש בהן את הקישואים ואת הגזר שככה… לא אהבנו כילדים לאכול אותם". היא לא היחידה. בסוף הפוסט מופיעים תיעודים רבים של "ככה" בטלוויזיה (כי ככה… התמכרתי לזה קצת).

למה אנשים זקוקים ל"ככה"? כי מה שיבוא אחריה אמור להיות תוצאה של חיפוש, נבירה וחיטוט עצמי. "ככה" מציגה אותם כמתלבטים, כאנשים חושבים. אנשים חושבים הם אנשים רגישים, ולרגישות יש תכונות נלוות: חוכמה, ייחודיות, כנות ומודעות עצמית. ויש את אלה שיוצרים באמצעות "ככה" אתנחתה צינית. הם כאילו בוררים את המילים שיציגו את התחכום, הלגלגנות הקלה, העוקצנות והסרקזם שעומדים מאחורי המשפט. ויש "ככה" של מבוכה, ו"ככה" של קלילות וזרימה, ו"ככה" של סתימת חורים, ויש לי תחושה ככה, שלכם הגולשים יש נקודות נוספות שיכולות ככה לתרום לדיון הזה.

בכל אופן, כשם שככה זה כשיש שניים וככה את רצית אותי וככה זה לאהוב אותך וככה לא עוזבים וככה לא בונים חומה – ככה לא בונים משפט.

 ______________________

 לרשימת הפוסטים בבלוג