התואר הראשון שלי באוניברסיטה כלל הרבה קורסים בסוציולוגיה. המילים שטחנו לי אותן במוח היו "אי שוויון חברתי", "שעתוק" ו"מנגנוני שעתוק", "הנצחת הפער", "ניעות חברתית", "הון תרבותי", "מעגל קסמים" ועוד. די היה בכך שאכתוב את המילים האלה מספיק פעמים כדי לקבל ציון טוב בבחינה או בתרגיל.

הנה שתי דוגמאות לשעתוק חברתי: 

1. אב ואם גרים בהרצליה. הוא משפטן בכיר, היא אדריכלית. ילדם לומד בבית ספר שהביקוש אליו גבוה. כשהוא מתקשה באנגלית הם מממנים לו שיעורי עזר. במקביל הוא גם משתתף בחוגים ומעשיר את עולמו. בתום לימודיו בבית הספר הוא זכאי לתעודת בגרות העומדת בדרישות הסף לקבלה למוסדות האקדמיה. כשישתחרר מהצבא ההורים יממנו לו קורס פסיכומטרי. הוא יתקבל ללימודי משפטים, הוריו יממנו לו את לימודי התואר הראשון וגם את דמי השכירות, או שהוא ימשיך לגור בביתם. לאוניברסיטה הוא יגיע ברכב שהם קנו לו. הוא לא יצטרך לעבוד, ויוכל להשקיע את זמנו בלימודים ולהגיע להישגים, או שהוא פשוט יקנה עבודות מוכנות. כשיסיים את התואר הוא לא יצטרך לשלוח קורות חיים ולחכות לתשובה, כי להורים יש קשרים והם יסדרו לו התמחות אצל החבר השופט. בהמשך הוא יתברג לאחד ממשרדי עורכי הדין המובילים בארץ. הבנות יתחרו על לבו. לאחר סינון קפדני הוא יבחר במישהי שמסלול חייה דומה לשלו. תהיה להם חתונה מפוארת. הם יקבלו מההורים דירה שבה הם יוכלו לגור, או סכום כסף שיסייע להם לקנות דירה. הבנק ייתן להם משכנתה, כי יש להם ערבים טובים. כל אחד מהם יפתח קריירה וירוויח טוב. אחרי כמה שנים הם יביאו ילדים, שיעברו מסלול דומה.

2. ההורים גרים בדירת שני חדרים + הול באחת השכונות הדרומיות בתל אביב. האב עובד כמסגר, האם עובדת בניקיון. הבת לומדת בבית הספר היסודי. כשאביה חוזר מעבודתו הוא שופך את מררתו על האם. הבת מתקשה להתרכז בלימודיה אך עושה כמיטב יכולתה. בבגרותה היא עוזבת את הבית, מה גם שבדירה הקטנה אין מקום למשפחה בת חמש נפשות. כעבור כמה שנים היא שוכרת דירה בדרום תל אביב ונרשמת ללימודי תואר ראשון באוניברסיטה. ציוני תעודת הבגרות והמבחנים הפסיכומטריים לא מאפשרים לה לבחור במגמות שרצתה בהן. היא בונה מערכת שעות שתאפשר לה לעבוד בניקיון בתים ופורסת את לימודי התואר במשך כמה שנים. זה אמנם מחייב אותה לשלם שכר לימוד בכל שנת לימודים נוספת, אבל אם היא לא תעבוד היא לא תוכל לממן את הלימודים ואת שכר הדירה. בתום הלימודים היא שולחת עשרות קורות חיים למקומות עבודה. פקידה, זאת העבודה שמציעים לה.

הודעה שהתפרסמה לאחרונה: בכירי האוצר הציעו לבטל את החוק שלפיו זכאי דיור ציבורי רשאים לקנות בהנחה את הדירה שבה הם מתגוררים ומשלמים עבור המגורים דמי שכירות מופחתים. עם פרסום הודעה זו עלו קולות בעד ונגד חוק הדיור הציבורי ומידת תרומתו לאוכלוסיות הנזקקות. המצדדים בחוק טענו שבהיעדר חוק הדיור הציבורי לא היה למשפחות הדיור הציבורי דבר להוריש לצאצאיהן מלבד את עוניין. החוק נתן להן את ההזדמנות היחידה אי פעם לרכוש דירה והעניק להן מפתח ליציאה ממעגל העוני. מצד שני, למרות שהחוק קובע כי ההכנסות שיתקבלו ממכירת הדירות יופקדו בקרן שתוקם לדיור ציבורי ואשר תנוהל במשרד הבינוי והשיכון, וכי כספי הקרן ישמשו אך ורק להגדלת מלאי הדיור הציבורי, המדינה לא רכשה דירות אחרות במקום אלה שנמכרו, וכיום אלפי משפחות וזכאים נאלצים להמתין שנים ארוכות עד שיוכלו לממש את זכאותם בדיור הציבורי בשל מחסור חריף בדירות במלאי הציבורי ומי שמשלם את המחיר הם הממתינים לדירה.

לבסוף הוחלט שחוק הדיור הציבורי לא יבוטל, אבל זה לא משנה. אחת הסיבות העיקריות למצבן העגום של האוכלוסיות הנזקקות היא לא קיומו או היעדרו של חוק הדיור הציבורי, אלא האופן שבו המדינה מתעלמת מאחריותה לדאוג להן. דירות הדיור הציבורי הן הנצחה של המעמד החברתי הנמוך. דירות צפופות, מתפוררות ומוזנחות הממוקמות במה שהפך להיות שכונות עוני. המדינה יוצרת במו ידיה גטאות של עוני וייאוש, היא אינה דואגת למתגוררים בדיור הציבורי ואינה מספקת פתרונות כלשהם או פתרונות ראויים לזכאים הממתינים לדיור הציבורי.

 

תמונות מסרטון שהתפרסם בדף הפייסבוק של ו.נ: "ככה חיים בני אדם בשנת 2013 וככה חיה גם נכה מרותקת לכיסא גלגלים, בן חייל ואימא זקנה אשר גרים בבית של 30 מטר השייך לעמידר. ביקשתי להרחיב את הבית ולא קיבלתי אישור. ביקשתי לקנות את הבית וביקשו יקר מידי ואין באפשרותי. וככה אני חיה".

תמונות מסרטון שהתפרסם בדף הפייסבוק של ו.נ: "ככה חיים בני אדם בשנת 2013 וככה חיה גם נכה מרותקת לכיסא גלגלים, בן חייל ואימא זקנה אשר גרים בבית של 30 מטר השייך לעמידר. ביקשתי להרחיב את הבית ולא קיבלתי אישור. ביקשתי לקנות את הבית וביקשו יקר מידי ואין באפשרותי. וככה אני חיה". https://www.facebook.com/photo.php?v=641604849188473&set=vb.100000168902115&type=2&theater

 

ואז מגיע יאיר לפיד שרוצה לוודא שמעמד הביניים לא יישחק. האוכלוסיות הנזקקות לא מעניינות אותו, ילדיהן שממשיכים לדשדש בבוץ לא מעניינים אותו. מה זה אם לא שעתוק של מעמד הביניים והנצחה של העוני.

אני בת משועתקת. למעשה מצבם של הוריי טוב משלי, שכן פעם אפשר היה לקנות דירה במחיר שגם בני המעמד הנמוך יכלו לעמוד בו. כיום קורת גג קבועה מעל ראשי נראית לי חלום רחוק ואף בלתי אפשרי. לי ולאנשים רבים במדינה הזאת אין את השקט הנפשי, את הביטחון והיציבות שנותן בית. כל המושגים שהייתי צריכה לשנן במהלך התואר האקדמי בין עבודת ניקיון אחת לאחרת, המונחים היבשים שכל כך שנאתי ושהיו כה רחוקים ממני, מקבלים משמעות כואבת. הוריי לא יכלו לסייע לי, אין בכוחי לשנות את מצבי, והמדינה לא מספקת פתרונות ראויים. אני נכה לא רק בשל מצבי הפיזי. אני נכה כי כמו אנשים רבים כאן אני תקועה בלי יכולת לזוז, להשפיע ולשנות. משועתקת, משותקת. הנחמה היחידה שלי היא שהמצב שלי לא ישועתק לילד שלי.