לפני שנה כתבתי תגובה בדף הפייסבוק של שר השיכון לשעבר, אריאל אטיאס. זו היתה אחת התקופות הקשות ביותר בחיי. אחד הבכירים במשרד השיכון כתב שם משהו על הפעילות המבורכת של משרד השיכון, וכל התגובות שם היללו ושיבחו את השר ומשרדו. לא היתה שם אף תגובה נגד משרד השיכון, רק תגובות תומכות ואוהדות. העזתי וכתבתי משפט אחד, אני לא זוכרת בדיוק מה, שבו הבעתי את הכאב שלי על הפגיעה הקשה של משרד השיכון באנשים הזקוקים לו. לא קיללתי, לא כתבתי מילים גסות. רק הבעתי את המצוקה שלי. תגובתי נמחקה מיד. כשחזרתי וכתבתי את מחאתי, נחסמתי מהדף. למצוקה שחשתי התווספו עלבון צורב וחוסר אונים. הבנתי מיד שפייסבוק הוא אשליה. זהו פשוט ערוץ נוסף של הפוליטיקאים להאדרת עצמם, וכל מי שמעז להצביע על מערומיהם נבעט החוצה בקלילות על ידי האח הגדול. אין פשוט מזה. לממסד יש כוח, כסף, השפעה, יכולת – לאזרח יש מילים, וכל כך קל לקחת את זה ממנו בלחיצה אחת.  

אתמול קראתי בהארץ ידיעה על הגולש דורי בן ישראל, שאילץ את יאיר לפיד להסיר את סמל המדינה מדף הפייסבוק שלו בטענה שהוא עובר על חוק הדגל וחוק הגנת הסמלים. העניין החל בתגובתו של בן ישראל בדף הפייסבוק של יאיר לפיד, שנמחקה. "תגובתי הייתה מתונה, לגיטימית ונדרשת", מספר בן ישראל, "אולם כנראה שלא עמדה בקנה אחד עם אידאולוגיית הדיקטטורה החברתית של לפיד וזו נמחקה כלא הייתה ובמקומה הופיעה הודעה מצד צוות יש עתיד אשר מצהירה כי זהו עמוד הפייסבוק האישי של השר".
בתגובה לכך פרסם בן ישראל צילום מסך  של דף הפייסבוק של לפיד, תייג בו את לפיד וכתב לו שמאחר שזהו עמוד הפייסבוק האישי של לפיד, עליו להסיר את סמל מדינת ישראל המופיע בדף שלו, שכן על פי החוק חל איסור על שימוש בסמל המדינה על מנת למנוע הטעיית הציבור כאילו המשתמש בו פועל מטעם המדינה או רשות מרשויותיה או רשות מקומית. כעבור שבוע מחקו השרים לפיד, שי פירון, יעל גרמן ומאיר כהן את תמונות השער של דפי הפייסבוק שלהם שבהן הופיעה הסיסמה "יש עתיד בראשות יאיר לפיד" והתואר "שר" או "שרת". סמל המדינה עם מגן שעליו מנורה ועלי זית הוחלף בתמונות דומות ללא סמל המדינה.

באותה ידיעה בהארץ הובאו גם דבריה של מנהלת ההסברה של יש עתיד: "… הדף מאפשר לגולשים להשמיע את קולם ולפנות לשר האוצר בדרך ישירה, ללא מתווכים, ולהציג בפניו רעיונות ודעות שונות. אפשר גם להביע תרעומת, להעביר ביקורת ובעיקר – להציג מגוון רחב של דעות. עם זאת, ומתוך רצון לשמור על דיון ענייני ומכבד, יש להקפיד על שמירה על כללי העמוד אשר מופיעים בראשו ונועדו לשמור על תרבות דיון נאותה. רק תגובות אשר חורגות מהם נמחקות…" נכנסתי לדף של לפיד בפייסבוק כדי לראות מהם אותם "כללי עמוד" ומהו "דיון ענייני ומכבד" ו"תרבות דיון נאותה". רפרפתי על הסטטוסים שלו – כולם נראים כמו דברי ההקדמה המיותרים שלו כמגיש הכתבות ב"אולפן שישי".

ואז נתקלתי בסטטוס על בנו ליאור, שנכתב ב-27 באוגוסט 2013. לפיד העתיק לדף הפייסבוק שלו מכתב שכתב לבנו ליאור לפני 11 שנה כשהלך לכיתה א'. לא קראתי את המכתב, הוא לא עניין אותי. תגובות הגולשים הן שעניינו אותי. 7,159 לייקים, 1,134 תגובות, 727 שיתופים נכון להיום על המכתב לליאור. התחלתי לקרוא את התגובות: "יאיר, אתם עושים את ההבדל וזה מה שחשוב". ואחר כך: "יאיר הוא קודם כל בן אדם מקסים…" ו"אתה מרגש כתמיד". תגובה אחת עוררה את סקרנותי: "ואו כמה רוע יש כאן ! מכתב מרגש מאב לבנו, לא מוצא חן בעינכם אל תגיבו" (נכתב כך במקור). הבנתי מתגובתה של הגולשת שהיו גם כאלה שכתבו תגובות של "רוע". מסקנה זו התחזקה כשקראתי תגובות דומות נוספות כמו זו של הגולשת:
"צר לי על התגובות הממלאות את הפוסט הרגיש הזה";
"שלום יאיר, כל הכבוד על המילים המרגשות !!! אל תשים לב לאנשים החשוכים פה שלא יכולים להבדיל בין משפחה וחיים אישיים לבין פוליטיקה!!";
"הממורמרים הסדרתיים האלה לא באמת מתעניינים בעובדות. כל מה שהם רוצים זה לתקוף את לפיד";
"כמה אנשים רעים".

המשכתי לחפש את האנשים הרעים והממורמרים הסדרתיים. הרי לא ייתכן שכל 1,134 התגובות הן רק של תומכים. גם הגולש "פרא אדם" תהה: "אני רואה תגובות של אוהדי לפיד על תגובות קשות נגד לפיד אבל אני לא רואה את התגובות הקשות ,אוליי משהו כאן מוחק תגובות לא מחמיאות נגד לפיד? אוליי אלה הסטודנטים שעובדים אצל לפיד כמגיבים בשכר?,אז שלא יעבדו עלכם כל מי שמגיב פה לטובת יאיר לפיד מגיב בשכר".

"אני קוראת ודומעת", כותבת גולשת, "איזה אדיר אתה! מאושרת כל פעם מחדש שהצבעתי לך!!!", ואני קוראת ונדהמת: האם זה אמיתי? "מאז ומתמיד הייתה לי איזו הערכה אליך", כתבה גולשת אחרת, "למרות שאינני מכירה אותך אישית. הצטיירת בעיני כאדם גדול, מוכשר.. בולט כזה ועכשיו אחרי שקראתי מה שכתבת ודמעות זולגות מעיניי אני מבינה למה. אתה אבא, מעל הכל. רגיש, כנה, אוהב, מחבק, עוצמתי!… אתה אדם מיוחד! המשך בדרך שאתה מאמין בה כי יש המונים שמאמינים בך".

האם אלה מגיבים בשכר, או שיש בלפיד משהו שהגולשים רואים ואני לא מסוגלת לראות אותו? אולי הגיע הזמן להכיר צד אחר בלפיד? אני מאלצת את עצמי לקרוא את המכתב הארוך. אני קוראת אותו שוב, ושוב, מחפשת משהו שירגש אותי, אבל נותרת מאובנת. ניסיתי לברר עם עצמי למה המילים שלו לא חודרות אליי, והבנתי. אני לא מסוגלת לראות את לפיד ואת הרגשות שלו לבן שלו, כי הוא לא מסוגל לראות אותי ועוד אלפים כמוני שמבקשים, מתחננים שיראה אותם, אבל אנחנו שקופים בעיניו. אנחנו לא שייכים למעמד הביניים.

"כל עוד לא הורדנו את יוקר המחיה השערורייתי והקלנו על מעמד הביניים הישראלי, אז סהדי שמרומים שלא אשקוט ולא אנוח עד שנשפר את מצבו", הוא כותב באחד הסטטוסים שלו. ובסטטוס אחר: "הרי בשביל זה באנו. לנהל את המלחמה בשביל מעמד הביניים הישראלי"; ובמקום אחר: "חרשנו כל סעיף וסעיף בתקציב, כדי לראות איך אפשר לעזור למעמד הביניים"; ולפני החג: "הוריתי הבוקר לרשות המסים לדחות את מועד הגשת הדיווח ותשלום מקדמות מס הכנסה… למה? כי צריך לעשות הכל כדי להקל על מעמד הביניים לפני החג".

אבל מה איתנו? למה שאבא של ליאור לא ידאג גם לשכבות שהן לא ממעמד הביניים, למה שהוא לא ינהל את המלחמה בשבילן? למה שלא יעשה הכל כדי להקל עליהם לפני החגים, בזמן החגים ואחרי החגים? למה הוא מסרב לראות אותנו? "כשאבא שלך היה בן שש", הוא כתב לבנו, "משום מה תמיד השאירו אותו בחוץ". זה לא נעים להישאר בחוץ. אז למה הוא תמיד משאיר אותנו בחוץ?  

"אין אף אחד בעולם, ליאורי, שיכול להיות טוב בהכל", הוא כותב לו, "יהיו דברים שיבואו לך בקלות, יהיו כאלה שממש בקושי. אמא שלך, למשל, היא האשה הכי חכמה שאני מכיר, אבל היא לא טובה בהיסטוריה. עד היום היא חושבת שב'מלחמת השושנים' הכריזנטמות הפסידו". למה הוא לא סיפר לו על אנשים שהכסף בא להם ממש בקושי, בעבודה שחורה וקשה סביב השעון, וגם זה לא מספיק כדי להתקיים? האם ליאור מודע לכך עכשיו כשגדל, או שכמו אביו הוא לא רואה אותם?

אז באמת מעניין את התחת שלי שלפני 11 שנה הבן של שר האוצר הלך לכיתה א' ועכשיו הוא כבר בכיתה י"ב – ואת זה צוות יש עתיד המסור לא יוכל למחוק מכאן. הגיע הזמן שאבא של ליאור יעלה כיתה.