המשמעות של דירת נ"ר היא נכסי רכישה. משרד השיכון רוכש נכס שהנכה שקיבל זכאות מאתֵר, בסד המגבלות שקבע משרד השיכון, דירה המתאימה למגבלותיו ולצרכיו. הדירה תיכנס למאגר הדירות בדיור הציבורי והנכה יוכל לגור בה כל חייו. לא סתם זה נקרא "דירת נ"ר". את הדירות האלה הנכה מחפש בנרות, ובדרך הוא נשרף, נגמר, מתכלה, מתפוגג. 

כתושבת רמת גן ניתן לי תקציב לאיתור דירה בעיר רמת גן, תקציב הזהה לתקציב שניתן לאיתור דירות בתל אביב ובגבעתיים, אך זה לא משנה באיזו עיר אבחר כדי לאתר דירת נ"ר – רמת גן, גבעתיים, תל אביב, או פתח תקווה, בני ברק, חולון, בת ים ועוד – התקציב שמשרד השיכון מתאים לכל עיר מתאים לדירת שני חדרים, וקיים פער של עשרות אלפי שקלים בינו לבין המציאות בשוק הנדל"ן, בעוד שבנכותי ובנסיבות הנלוות לה נדרשת לי דירת קרקע בת שלושה חדרים:
חדר שינה לי ולבן הזוג, שיאפשר מעברים נוחים בכיסא הגלגלים הממונע ויכיל שתי מיטות יחיד (אחת חשמלית) + ארון בגדים + אביזרי עזר: כיסא גלגלים נוסף, כיסא רחצה, ובקרוב מאוד, מה לעשות, גם מנוף, וגם מקום לכיסא הנהג ברכב שהוצא ונמצא אצלי;
חדר שינה למטפלת, שבו יהיה לה מקום למיטה, לארון ולשולחן קטן ויאפשר לה מרחב מחיה סביר והוגן;
וסלון, שבו אמקם גם את פינת העבודה שלי. אני לא צריכה פינת אוכל או מקום למערכת ישיבה מלאה. מספיק לי סלון קטן ופינת מטבח קטנה עם מקום למקרר וגז, ומקלחת ושירותים שיהיה בהם מקום לזוז בכיסא גלגלים ממונע. זהו.

אבל תראי איזו חצר ענקית

התקציב שמשרד השיכון מקצה לכל עיר מאפשר לקנות דירת שני חדרים בגודל של 55-60 מ"ר שלא מתאימה לצרכים אלה. היום, אחרי שדירת הנ"ר שאיתרתי בעמל רב נפסלה על ידי משרד השיכון, חידשתי את חיפושיי והייתי בדירה כזו. אילו ידעתי שזה הגודל, לא הייתי עושה את המאמץ ומגיעה, כי אני כבר יודעת שדירות כאלה לא מתאימות לי, אבל במודעה ב"יד 2" נכתב שגודל הדירה הוא 68 מ"ר. עם מוח יצירתי של אדריכל אולי אפשר להסתדר בדירה כזו. הדירה ממוקמת בגובה של 5 מדרגות מעל פני הקרקע, אבל יש חצר אחורית ואפשר לעשות שביל גישה שיוביל ישירות לסלון. נשמע טוב.

הגענו לדירה בכיסא גלגלים רגיל כדי שאפשר יהיה להעלות ולהוריד אותי במדרגות, כיוון שבשלב זה הדרך מסביב חסומה. אני מגיעה לדירה ורואה קופסת גפרורים קטנה. זה 68 מ"ר? לא יכול להיות.
"אני לא רואה איך אני יכולה להסתדר בדירה כזו", אמרתי למתווך.
"אבל תראי איזה יופי של חצר יש לך כאן", הוא אומר לי, "החצר ענקית".
זה יפה מאוד, אבל בשלב זה אני לא מתכוונת לגור בחצר. אולי בסוף לא תהיה לי ברירה, אבל בינתיים זה לא המצב. כשיצאנו מהדירה המתווך הודה לבסוף שהוא הכליל ב-68 המטרים הרבועים פוטנציאל לבניית ממ"ד של 12 מ"ר. כלומר בפועל הדירה היא בגודל 56 מ"ר. קטן, קטן מדי.

לשכב עם בעל הדירה

כמה צריך כדי להשלים את הפער בין התקציב לבין דירת 3 חדרים? 100 אלף ש"ח במקרה הטוב. מהן האופציות העומדות לפניי?

1. משרד השיכון אוסר על הנכה לשלם את ההפרש למוכר כיוון שזאת לא דירה שלו אלא דירה בבעלות המדינה. משכנתה אי אפשר לקחת מהבנק כיוון שזאת לא דירה פרטית של הנכה שהבנק יכול לשעבד אותה. אפשר לקחת הלוואה מהשוק האפור ולשלם את הפער למוכר בסתר, "מתחת לשולחן". זה קורה כל הזמן והגורמים מלמעלה מודעים לכך. חשבתי על זה, אבל לפני שבוע ראיתי את התכנית של אמנון לוי על לווים שלקחו הלוואה בשוק האפור. בינתיים ירדתי מזה. אמנם הרגליים לא מתפקדות אבל לא בא לי שישברו לי אותן.

2. אופציה שנייה שמשרד השיכון נותן לנכה מרותק שקיבל זכאות היא רכישת דירה בבעלותו. הנכה מקבל מענק, שיש להשלימו באמצעות משכנתה מהבנק בגובה של כחצי מיליון ש"ח. אבל כמובן, יש קץ'. הבנק לא נותן משכנתה לנכה שהכנסותיו מבוססות על קצבאות. הזכאות לדיור ציבורי או לחילופין לרכישת דירה בבעלותי ניתנה לי כנכה על סמך מבחן הכנסות קפדני, לאחר שהוכחתי שלא עברתי את גבול ההכנסות הנמוך שנקבע, ואילו הבנק מתנה משכנתה בהכנסות גבוהות. אם הייתי מוכיחה לבנק שיש לי הכנסות, משרד השיכון לא היה נותן לי את הזכאות מלכתחילה. גם אם הבנק היה נעתר לבקשתי ונותן לי משכנתה – איך נכה, שהביטוח הלאומי קבע שנגרם לו בנכותו אובדן כושר הכנסה של 50% לפחות, יכול להחזיר משכנתה של מאות אלפי שקלים כשבכל חודש הוא צריך להשלים מכיסו אלפי שקלים לעובד הסיעודי המטפל בו ולהוצאות נוספות?   

חשבתי הרבה מה לעשות והגעתי למסקנה שמה שנותר לנכה חסרת אמצעים כמוני במדינת ישראל הוא להשתמש בנכס היחיד שיש לה – גופה. אמנם זה לא נכס ששווה כיום הרבה בשוק, אבל לפחות הוא שלי. תכנית עבודה: אקבע פגישה עם בעל הדירה. בתחילה אתחנן ואבכה לו על כך שאני נכה ונורא מסכנה ושלמדינה לא באמת אכפת ממני ושבבקשה ירחם עליי וימכור את הדירה למשרד השיכון בתקציב שנקבע ואלוהים יגמול לו על המעשה הטוב שעשה. אם זה לא עוזר – אשכב איתו.

גם בנושא התיווך יש פער בין מה שמשרד השיכון משלם לבין המציאות. משרד השיכון משלם לתיווך 1% + מע"מ, ואילו מתווכים דורשים 2% + מע"מ. מה עושים עם הפער הזה? חשבתי גם על זה. אתחנן בפני המתווך שיוותר על אחוז אחד, ואם זה לא עוזר – אשכב איתו.

ועם השכן, המהנדס, השיפוצניק

התמזל מזלי ומצאתי דירה בגודל המתאים ובסכום המתאים. מכיוון שהדירה ממוקמת מעל פני הקרקע וצריך לעשות שביל גישה שהשכן מתנגד לו, הדירה נפסלת בשל עלותו הגבוהה של מעלון שיחליף את הרמפה. מה עושים? חשבתי גם על זה. צריך להתחנן בפני השכן שיבטל את ההתנגדות ולהגיד לו שאני נורא מסכנה ועל הפנים. אם זה לא עוזר – לשכב עם השכן.

אם המהנדס שבודק את הדירה קובע שעלות השיפוצים בדירה גבוהה ולכן הדירה נפסלת – לשכב איתו, אולי בבדיקה נוספת הוא יגיע למסקנה שהעלות נמוכה יותר ושאפשר להסתדר. במקביל יש לאתר את הקבלן שנתן את הצעת המחיר הגבוהה ולהתחנן שיוריד את העלויות. אם זה לא עוזר – לשכב איתו. אם זה לא עוזר, לבקש מהבנק שייתן למשרד השיכון כסף כדי שיוכל לעמוד בהוצאות. אם מנהל הבנק מסרב לכך – לשכב איתו.

ואם בסוף זה לא עוזר ואין דירת נ"ר והזכאות מתבטלת אחרי שחולף פרק הזמן הקצוב שנקבע לי (שנתיים, שמסתיימות בעוד שנה) כיוון שהזכאות היא לא אוטומטית מעצם היותי נכה, ואז צריך לפנות את הדירה השכורה ואין כסף לשכר דירה ולהנגשה ולא מוצאים דירה מתאימה וגם כך אין לי כסף לממן שוב את ההנגשה והבנק לא מאשר לי הלוואה נוספת וממילא אין לי איך להחזיר אותה, וכך יהיו חיי עד יומי האחרון – לא תהיה ברירה, אפגש עם שר השיכון.