ביום ב', 3.2.14, אישרה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת תקנות שהגיש משרד הרווחה. על פי תקנות אלה "המוסד לביטוח לאומי יהיה רשאי לבחון מחדש את יכולת השתכרותו של מבוטח נכה לשם קביעת זכאותו לקצבת נכות כללית, במקרים הבאים:
1. אם נתגלו עובדות הקשורות במצבו הרפואי או בכושרו להשתכר, שהיו קיימות בעת מתן ההחלטה בעניינו ומקבל הקצבה לא הצהיר עליהן כנדרש.
2. אם בעקבות טיפול רפואי שקיבל הנכה חל שינוי מהותי במצבו הרפואי, כך שהוא אינו מגיע לסף המינימום של קבלת קצבת נכות.
במקרים אלה, מקבלי קצבת הנכות יוזמנו לבדיקה מחדש ביוזמת המוסד וניתן יהיה להפחית את קצבתם".
 
עם המעבר לתקנות החדשות, כל נכה מקיים מצב של "נתגלו עובדות הקשורות בכושרו להשתכר" אם בשלב כלשהו לאחר שנקבעה לו על ידי המוסד דרגת אי כושר עבודה מלא, הוא יצא לעבוד, רכש השכלה או השלים התמחות מקצועית ועוד (שניתן לפרש אותם ככושר עבודה). במצב זה המוסד רשאי לזמן אותו לוועדה חוזרת ובהתאם לכך לקבוע לו דרגת אי כושר עבודה חדשה. בשל ההגדרה החדשה של הדרגות המותרות בקביעה בוועדות, שלא נכללים בהן 75%, ייקבע לו בהכרח אי כושר עבודה חלקי וקצבה חלקית.
 
מצב זה תוכנן בקפידה. מעקב אחר חצאי האמיתות שפרסם הביטוח הלאומי בעלונים ובאתרו מאז שהתיקון לחוק הביטוח הלאומי, המכונה על ידו "החוק המשופר למקבלי קצבת נכות היוצאים לעבוד", נכנס לתוקף, ובחינת הסעיפים בחוק עצמו מעידים שיש כאן תכנית סדורה ומחושבת שנבנתה צעד אחר צעד, שמטרתה היא הקטנת נטל הקצבאות בדרך הקלה והנוחה ביותר מול אוכלוסייה חלשה של נכים ששתיקתם ידועה מראש. 
 
עיקרי התכנית
עד תיקון לרון שנכנס לתוקף ב-2009, דרגת אי הכושר של נכים נקבעה באחוזים שערכם היה גמיש ונע בין 40-100 אחוזים. 75% ומעלה זיכו את הנכה בקצבה מלאה. הנטייה בביטוח הלאומי היתה לקבוע לנכים בנכות רפואית חמורה אחוז אי כושר של 75% הן לנכים שעבדו והן לנכים שלא עבדו, ובכך לאפשר להם לעבוד בהווה או בעתיד מבלי לאבד את הקצבה המלאה. שכרו הקובע של נכה, כלומר תקרת השכר שעליו לעמוד בה כדי להיות זכאי לקצבת נכות מלאה או חלקית, התבסס על שכר קודם, השכלה ונתונים נוספים. אם הוא עבר את התקרה שנקבעה לו – קצבתו התבטלה, אך מצב זה היה הפיך עם השינוי בנתוני שכרו.
עד שיום אחד נמאס לביטוח הלאומי. הוא לא רצה להמשיך ולשלם קצבאות נכות מלאות לנכים עובדים העומדים בתקרת השכר שנקבעה להם. הוא רצה לקבוע מצבים מוחלטים ובלתי הפיכים המקבעים לצמיתות את זכאותו של הנכה. בתגובה לדרישת הנכים להגדיל את גובה קצבאות הנכות, הוא הגה את התכנית הבאה שכוונותיה הוסתרו באמצעות ניסוחים דו-משמעיים מתעתעים:
  • הוא יעודד נכים שלא עבדו עד כה לצאת ולעבוד וייתן להם להבין שהם לא יזומנו לבדיקה חוזרת וכי הקביעה לגבי כושר ההשתכרות שלהם וקצבתם המלאה וההטבות הנלוות לה לא ייפגעו;
  • הוא ייתן לנכים להבין שההשלכה היחידה במקרה של השתכרות העולה על 21% היא קיזוז של סכום יחסי מהקצבה;
  • הוא ייתן לנכים להבין שבמקרה של חריגה מתקרת השכר שנקבעה להם הם יקבלו קצבת עידוד – מבלי להסביר מהי המשמעות של קצבת עידוד;
  • הוא יבטל את דרגת אי הכושר של 75% שאפשרה עד כה לנכים עובדים המרוויחים שכר נמוך לקבל קצבת נכות מלאה ואת ההטבות הנלוות לה;
  • הוא יקבע הגדרה חדשה של "נכה", שכבר אינה מתבססת על צמצום שכר אלא על המושג הרחב "אי כושר להשתכר", הכולל פוטנציאל לכושר עבודה במקרה של השתכרות או הכשרה מקצועית לאחר הגשת התביעה גם אם פוטנציאל זה אינו ממומש בפועל מסיבות שונות, למשל, הימנעותם של מעסיקים להעסיק נכים;
  • המדינה תתאים לכל נכה "שכר מינימום מותאם", שמשמעותו שכר הנמוך משכר המינימום, כדי שמעסיקים יסכימו להעסיק אותו. נכה שלא עבד בעת הגשת התביעה עלול להיקלע למצב שבו על פי התקנות החדשות הוא יזומן לקביעה חדשה של דרגת אי הכושר שלו, כשדרגת 75% כבר אינה אופציה;
  • הוא יישם את השינויים הנ"ל בין היתר באמצעות התקנות שיאושרו, המתירות זימונים של נכים משתכרים לוועדה חוזרת שבה יוחלט האם לנוכח נתונים כגון היקף השכר, החריגות בשכר שהובילו לקיזוז מהקצבה, היקף המשרה (גם כשהשכר נמוך) ותנאים נוספים יש לשנות את דרגת אי הכושר שנקבעה לנכה בעבר. 

לאן נעלמה דרגת ה-75%?
עם כניסת התיקון לחוק (חוק לרון) נקבעו 4 מדרגות בלבד: 60%, 65%, 74% ו-100%. רק 100% אי כושר מזכה בקצבה מלאה. כלומר רק נכה שנקבע בוועדה הרפואית שאין לו כושר לעבוד, זכאי לקבל קצבה מלאה.
אם בעבר די היה בכך שבשל נכותו שכרו של אדם היה עד 25% מהשכר הממוצע או שבשל נכותו הכנסתו צומצמה ב-50% לפחות כדי להיחשב ל"נכה" ולקבל קצבת נכות מלאה, הרי שכיום הוא נחשב לנכה הזכאי לקצבה מלאה רק בתנאי שאין לו כושר עבודה, והדגש הוא על "כושר עבודה" ולא רק על עבודה בפועל, מכיוון שעבור הביטוח הלאומי גם פוטנציאל לכושר עבודה וגם הכשרה מקצועית או לימודים גבוהים נחשבים לכושר עבודה גם כאשר הנכה לא השתלב בעבודה: "בהחלטתו יביא פקיד התביעות בחשבון גם את השפעת ליקויו של התובע על יכולתו לחזור לעבודתו במלואה או בחלקה, ועל יכולתו לבצע עבודה אחרת או לרכוש מקצוע חדש מסוג העבודות או המקצועות שהתובע מסוגל לעסוק בהם והתואמים את כושרו הגופני ומצב בריאותו, וזאת לאחר שרופא מוסמך ופקיד שיקום שהמוסד הסמיכו לכך חיוו דעתם בכתב לענין זה; פקיד התביעות לא יביא בחשבון אם הוצעה לתובע עבודה או אם לא השתלב בעבודה כאמור" (סעיף 209ב' לחוק הביטוח הלאומי פרק ט).
 
הוועדות הרפואיות הוגבלו כך שיוכלו להעניק קצבאות מלאות רק למבוטחים שאיבדו לגמרי את כושר עבודתם, ונכים בנכות חמורה שעדיין נותרה להם יכולת עבודה מוגבלת (עד 25% כושר עבודה) מועברים אוטומטית לקבוצת מקבלי הקצבאות החלקיות. לא מדובר רק בגובה הקצבה (2612 ש"ח בקצבה מלאה לעומת 1303-1631 ש"ח בקצבה חלקית). כל מערך הזכאויות להטבות, הקלות והנחות מותנה בזכאות לקצבה מלאה. המדינה חוסכת מיליארדים בביטול ההטבות ומענישה את הנכה על רצונו לעבוד ולהשתלב בחברה ובקהילה. 
 
 מתוך העלון שחילק הביטוח הלאומי: "הכל מתחיל ונגמר מדרגת אי הכושר שלך". עד 2009 גובה הקצבה התבסס על גובה השכר – נתון מוחלט ומוכח. כעת בתיקון לרון נקבע המושג הרחב "אי כושר".
 
 
מס על הזכות לעבוד
יצאת לעבוד והשתכרת – הביטוח הלאומי לא יסתפק רק בהעברתך לקצבה חלקית, אלא יקזז מקצבתך. אם שכרך יעלה על 1,880 ש"ח (21% מהשכר הממוצע – 8,955 ש"ח) יקוזזו מהקצבה 10 אג' (10%) מכל שקל ועד השתכרות של 2,238 ש"ח. מעבר לסכום זה יקוזזו מהקצבה 30 אג' (30%) על כל שקל. 
 
קצבת עידוד
קצבת הנכות של נכה המשתכר יותר מ-4,030 ש"ח בנכות לא חמורה או יותר מ-5,373 ש"ח בנכות חמורה, מופסקת והוא מקבל במשך 3 שנים קצבת עידוד במקום קצבת הנכות (שסכומן זהה). בתום 3 השנים נפסקת קצבת העידוד והנכה יוצא ממעגל הזכאות לקצבת נכות. אם לאחר אותן 3 שנים, שהביטוח הלאומי מכנה אותן "רשת ביטחון", תופסק עבודתו של הנכה מסיבה כלשהי או ששכרו ירד והוא יגיש תביעה חדשה, דרגת אי הכושר שלו תיקבע מחדש ויש להניח שהיא תסתמך על כך שהוא הוכיח כושר השתכרות גבוה בעבר, וגם במקרה זה "פקיד התביעות לא יביא בחשבון אם הוצעה לתובע עבודה או אם לא השתלב בעבודה כאמור", אלא אם כן הוועדה תקבע שחלה החמרה במצבו הרפואי.
 
"שירותי השיקום המקצועי של המוסד לביטוח לאומי עומדים לרשותך"
בסעיף 217 לחוק ("הפחתת גמלה, השהייתה או שלילתה") נכתב: "המוסד רשאי להפחית, להשהות או לשלול גמלה למבוטח התובע גמלה לפי פרק זה או לזכאי לה, שסירב ללא צידוק מספיק למלא אחר הוראות שניתנו לו בקשר להכשרה מקצועית, הסבת מקצוע או השמה בעבודה, התואמות את כושרו הגופני ומצב בריאותו, או למי שסירב לעמוד לבדיקות רפואיות או שיקומיות".
הביטוח הלאומי מחייב אותך לצאת לקורסים ולהכשרות שעם סיומן אתה מוגדר כבעל כושר עבודה. עם סיום הקורס, ההכשרה או הלימודים הגבוהים דרגת כושר השתכרותך תיקבע מחדש, וקיים סיכוי סביר שיחול שינוי לרעה לעומת המצב הקודם – הפחתת הקצבה או שלילתה.
 
מתוך העלון שחולק לקראת חוק לרון. ההזדמנות לשיקום המקצועי, הם מדגישים, היא בנוסף לקצבת הנכות. הם לא מציינים איזו קצבה. אחר כך הנכה יגלה שהם התכוונו שהיא מתווספת לקצבה החלקית
 
עידוד תעסוקה למעסיק
"במידת הצורך פקיד השיקום יפנה  את הנכה לחברת השמה, המתמחה בשילוב אנשים עם מוגבלויות בעבודה" – כך נכתב באתר המוסד. על פי סעיף 217 הנ"ל, המוסד רשאי להפחית, להשהות או לשלול גמלה בסירוב לא מוצדק לפנות להשמה בעבודה.
כדי שנכים יצאו לעבוד ויעברו לקצבה חלקית, מעודדים את המעסיק להעסיק אותם בכל מחיר. משרד הכלכלה והמוסד לביטוח לאומי משקיעים מיליונים בהכשרה ובהתקשרויות עם גופים הנותנים שירותים במסגרת תעסוקה נתמכת בתעסוקה נתמכת הנכה מלוּוה על ידי אותו גוף בתהליך מציאת העבודה והעבודה עצמה.
המימון לעלויות תכנית התעסוקה הנתמכת יבוא מתוך החיסכון על פי המלצות הוועדה" - כך נכתב בעמ' 58 לדוח ועדת לרון, כלומר תוצאות "החיסכון על פי המלצות הוועדה" הן ביטול או הפחתה של הקצבאות על פי חוק לרון בשילוב התקנות החדשות המזמנות נכים לוועדות חוזרות במצבים של פער בין המצב בעת הגשת התביעה לבין המצב החדש.
כדי לגרום למעסיקים, הנרתעים מהעסקת נכים, להעסיק אותם, מפחיתים משכרו של העובד הנכה באמצעות תוספת לחוק שכר מינימום הקרויה "שכר מינימום מותאם". שכר זה, המותאם כביכול ליכולת התפוקה הנמוכה של הנכה, נע בין 1,290-3440 ש"ח למשרה מלאה. המדינה מעדיפה לתת לחברת ההשמה 1,500 ש"ח מדי חודש עבור כל נכה, במחיר ניצולו, כדי להימנע מקצבה מלאה וההטבות הנלוות לה וכדי לקזז "מס" מהקצבה החלקית. כאשר עבודתו של הנכה תופסק מסיבה כלשהי, המדינה תהיה פטורה מתשלום לחברת ההשמה בעוד הנכה יישאר עם דרגת אי הכושר החדשה שנקבעה לו על פי חוק לרון בשילוב התקנות החדשות.
 
האותיות הקטנות
כבר בחוזרים שהפיץ הביטוח הלאומי בשנת 2009 לקראת הפעלת חוק לרון, הוא חזר והדגיש ש"אם נקבעה לך דרגת אי-כושר יציבה, לא תיבדק מחדש עם צאתך לעבודה", וכך נכתב גם באתר הביטוח הלאומי, אך באותיות הקטנות בעלונים שחולקו לקראת כניסת התיקון התווספה ההסתייגות: "… עד שייקבעו כללים (תקנות) בהתייעצות עם הכנסת".  
 
האותיות הקטנות בעלון שחילק הביטוח הלאומי "... עד שייקבעו כללים (תקנות) בהתייעצות עם הכנסת"
 
הכוונה המקורית היתה להוביל נכים שיצאו לעבוד, קיבלו הכשרה מקצועית או סיימו לימודים גבוהים לתוך מסגרת האחוזים החדשה שאינה כוללת 75%, לזמן אותם לוועדה חוזרת בשל הפער שבין המצב בעת הגשת התביעה לבין המצב החדש המשופר, ולקבוע להם דרגת אי כושר חדשה, ובהתאם לה את הזכאות לקצבה.
 
 
טכנולוגיה מסייעת
בתקופה האחרונה מוביל המוסד לביטוח לאומי מדיניות חדשה שבה הוא מנפה נכים ממעגל הקצבאות באמצעות ספר ליקויים חדש המקטין או מבטל זכאות לבעלי לקות שבעבורם התפתחה טכנולוגיה מסייעת. הביטוח הלאומי רואה בטכנולוגיה זו כמבטלת את הלקות. על פי גישה זו, מזרק בהזרקה רציפה של אינסולין לחולי סוכרת, למשל, מפחית או אף מבטל את אחוזי הנכות הרפואית. כך גם עם סטנדים בצנתור לחולי לב, טכנולוגיה לראייה, לשמיעה ועוד. ספר הליקויים מופעל בוועדות הרפואיות לגבי נכים חדשים, וכעת הרעיון העומד מאחוריו מופעל בתקנות החדשות לגבי נכים המוזמנים לוועדות חוזרות. אם יתברר שנכים אלה נעזרים בטכנולוגיה מסייעת שיש בה כדי להביא לשלילת קצבתם, הם יזומנו לוועדה וקצבתם תישלל. 
 
עמ' 38 לדוח לרון: עד לתיקון לחוק, נכים שעבדו והשתכרו עד לתקרת השכר שנקבעה להם, שמרו על קצבת הנכות המלאה. בביטוח הלאומי לא אהבו ש"הם נמנעים מלעבור את הגבול" והחליטו לשנות את המצב.
______________________
נספחים: