ציטוטים נבחרים מפסק דינו של השופט דוד רוזן בפרשת הולילנד, הנוגעים לנאשם 8 – אהוד אולמרט, ולנאשמת 9 – שולה זקן.

"נראה כי מימון זה נשא פירות" (עמ' 25)

"רק למשל, משהואשמה נאשמת 9 בצוותא עם נאשם 8 בבית-המשפט המחוזי בירושלים, פעל נאשם 8 על-מנת לממן לה הגנה משפטית. נאשם 8 סיפר בבית-המשפט כי לא הייתה בכוונתו להפקיר את נאשמת 9… והוא שמח לעזרה שהעניק לה ידידו דני אברהמס לצורך המימון המשפטי. נראה בי מימון זה 'נשא פירות'".

מפתח דרכים / מקרא להבנת עדותה של שולה זקן

עמ' 27: "חשוב להעיר, בחקירתה במשטרה מסרה נאשמת 9 'מפתח דרכים' להתבטאותה בחקירה… 
יכול להיות – : 'אם הייתי יודעת שזה לא יכול להיות, אז הייתי אומרת ׳אין דבר כזה׳. אוקיי? אבל במקרה הזה אני לא אומרת ׳אין דבר כזה׳ אני אומרת שהוא דבר שיכול להיות. אני לא שוללת, על פניו אני לא שוללת אותו'… ובבית-משפט: 'ש. היו פעמים שלמרות כל היכול להיות הזה, את ידעת להגיד לא היה ולא נברא. ת. נכון, אני לא רוצה להלאות את בית-המשפט אבל אתה הקראת כאן מעמוד שלם, אתה תראה שמי שמתחיל את היכול להיות זו היא, היכול להיות נבנה ממנה. שתיים, איפה שידעתי משהו בודאות, אני לא אמרתי יכול להיות' ".

"בחקירתה במשטרה התבטאה הנאשמת באופן של 'יכול להיות'. ברם, בעדותה בבית-משפט ביקשה תחילה להיצמד לדרך ה'ספקנות', אך לשאלות ישירות שנשאלה על-ידי השיבה בצורה בוטחת כי פנתה לעד המדינה בעניין הסקר, ולא פעם אחת… אמור מעתה, נאשמת 9 לימדנו כי מה שהיה בבחינת 'יכול' בחקירתה במשטרה, נתגבש, לעיתים, בעדותה בבית-משפט למצב דברים שהתרחש במציאות. כאומרת: מה שהיה במשטרה 'יכול להיות' – היום הינו בבחינת 'ודאי'".

עמ' 46: "הנאשמת 9… ציינה שהכל סביר: 'יכול להיות'… לאמור, הנאשמת 9 אינה שוללת, בשום פנים ואופן, בחקירתה במשטרה, התרחשות אירוע בו עד המדינה יצא מחדרו של נאשם 8 וסיפר לה על בקשת השוחד [ראה ה'מקרא' של נאשמת 9... בחקירתה במשטרה]. על בסיס ה'מקרא' שהותווה על-ידי הנאשמת 9 לחקירותיה במשטרה, נשאלה הנאשמת 9 מדוע… האפשרות של העברת לוח הזמנים של נאשם 8 למישהו על ידה נשלל על ידה מכל וכל (דפקה על השולחן) ואילו לטענה של עד המדינה, לפיה נאשם 8 ביקש ממנו שוחד בסכום עתק עבור אחיו, הגיבה שמדובר במצב דברים בהחלט סביר".

"הניעה לשונה וגיבבה מילים ומשפטים" (עמ' 29)

שולה זקן טענה בבית המשפט שהיא ביקשה למעשה מעד המדינה שוחד עבור כיסוי גירעונות של אולמרט בבחירות. מתוך הסכום היא לקחה 40 אלף ש"ח עבורה והעבירה לאורי מסר 60 אלף עבור כיסוי גירעונות הבחירות של אולמרט. לדבריה, היא לא דיווחה לאולמרט על כך.

השופט רוזן: "נאשמת 9 נשאלה בבית-משפט פעם אחר פעם הכיצד לא דיווחה לנאשם 8 על העברת סכום כסף משמעותי זה לרשותו, באמצעות אורי מסר. הנאשמת 9 הניעה לשונה וגיבבה מילים ומשפטים שונים, ברם נותרה בעמדתה כי נאשם 8 לא ידע על 'תרומה' זו של עד המדינה".

"צחוקה הספונטאני של נאשמת 9 הינו בבחינת אישור דברים בדרך של התנהגות" (עמ' 29)

"משכך (אם אולמרט לא ידע ששולה זקן העבירה לאולמרט דרך אורי מסר 60,000 ש"ח מתוך 100,000 ש"ח שנתן לה עד המדינה – ע.ק.) נשאלה נאשמת 9 האם העבירה את הכסף לנאשם 8 בדרך של 'מתן בסתר'?! הנאשמת 9 הגיבה בצחוק רם… תגובתה הספונטאנית של הנאשמת שיקפה נכוחה את ההוויה שנתרחשה, בזמן אמת, בין הנאשמים המעורבים. הלכה היא לפני בית-משפט עליון, כי ניתן ללמוד על הודאת נאשם לאו דווקא מדברים היוצאים מפיו, אלא גם על בסיס התנהגותו. צחוקה הספונטאני של נאשמת 9 הינו בבחינת אישור דברים בדרך של התנהגות, כאמור בפסק-דינו של כב׳ הנשיא (בדימוס) מאיר שמגר. הנאשמת 9 צחקה צחוק גדול למול אפשרות כי מסרה סך 60 אלף ₪ לנאשם 8 – באמצעות אורי מסר – בדרך של 'מתן בסתר'. דרך תרומה של 'מתן בסתר' אינה דרך טבעית ומקובלת. אנשים תורמים מתוך רצון לסייע ולתרום. התורמים, ככלל, שמחים בתרומתם ונהנים מהערכת הציבור אותם, ומקווים שילכו בעקבותיהם ויתרמו כמותם. דרך 'מתן בסתר' הינה דרכם של אנשים טובי דרך, נדיבים, שנחשבים, שכיחות, כ'צדיקים' (במובן הרגיל ולא המיסטי של תיבה זו). לא יקום טוען לטעון שנאשמת 9 הינה בבחינת ״צדיקה״, ו/או נדיבה, שדרכיה נתיבות יושר ונתינה. נאשמת 9 צחקה בצחוק גדול לשמע אפשרות זו, כאומרת מסירת הכסף לא הייתה בבחינת 'מתן בסתר'. לא 'מתן בסתר' ולא 'תרומה'. עד המדינה העביר כספי שוחד לנאשמת 9, על-פי בקשתה של זו… לאמור, תגובתה הספונטאנית של נאשמת 9 יצקה בבית-המשפט 'תמונת' הודאה, על-פיה דיווחה זו לנאשם 8 על העברת סך 60 אלף ₪, לא בדרך 'מתן בסתר', אלא בדרך הרגילה, בה תמיד דיווחה ועדכנה את מושא הערצתה בפרטי העסקה".

"נאשמת 9 אינה בבחינת גברת תמימה שאינה מכירה חולשות אנוש" (עמ' 30)

השופט רוזן מציג את אחד הנימוקים לכך שלא ייתכן ששולה זקן העבירה לאולמרט כספים דרך אורי מסר מבלי ליידע את אולמרט על כך: "נאשמת 9 אינה בבחינת גברת תמימה, שאינה מכירה חולשות אנוש. נאשמת 9 נטלה כסף, שהועבר לרשותה והעבירה לנאשם 8, והיא הראשונה שתוודא כי נאשם 8 יידע על פעולתה, אולי 'הקרבתה', ובטח ובטח לא תיתן לאורי מסר לשלוט בכסף, ותאפשר לו גזירת 'עמלה' לעצמו על חשבון נאשם 8 . נאשמת 9, כאישה הניצבת עם שתי רגליים על הקרקע וקוראת למרחוק חולשות אנוש, ידעה היטב כי רק עדכון נאשם 8 ימנע אפשרות של גזירת 'עמלה' על-ידי מסר מסכום הכסף, שהועבר על-ידה. לאמור, המסקנה ההגיונית הינה כי נאשמת 9 דיווחה גם דיווחה לנאשם 8 על העברת הכסף על-ידה".

האפשרות כי עד המדינה העביר לאולמרט 'תרומה' ללא אומר, תוך שמירה על 'דממה', היא בלתי מתקבלת על הדעת (עמ' 31)

"האפשרות כי עד המדינה העביר 'תרומה' ללא אומר, תוך שמירה על 'דממה', לא דיווח ולא עדכן את נאשם 8 – הינה בלתי מתקבלת על הדעת. לאפשרות בלתי סבירה זו ביקשה ההגנה לחבר ולהרכיב – אפשרות נוספת, לפיה נאשמת 9 'תרמה' מהכסף שניתן לה ולא עדכנה את האיש שלצידו פעלה, חיה ונשמה. צירוף שתי אפשרויות שכל אחת הינה לעצמה חסרת משקל. אפשרות שלישית נוספת, ולו תיאורטית – לא הועלתה בבית-המשפט".

"חפיסת שוקולד שנתקבל במשרד העבירה לנאשם 8 תוך דיווח על נותן התשורה" (עמ' 31)

"הנאשמת 9 ציינה בבית-משפט כי דיווחה לנאשם 8 על כל תרומה של 5,000 ₪, האם יכול ועל סכום של 60 אלף ₪ נמנעה מלעדכן את נאשם 8? … התשובה נתונה בגוף השאלה… לדבריה, לא קבעה פגישה ולא הוציאה נייר מהמשרד ללא אישורו של נאשם 8 , חפיסת שוקולד שנתקבל במשרד העבירה לנאשם 8 תוך דיווח על נותן התשורה… 

נאשם 8 קיבל מעד המדינה, כמפורט לעיל, מאות אלפי ש"ח, לטובת כיסוי גירעונות שנגרמו בעטיין של מערכות הבחירות. הנאשמת  9 דיווחה ועדכנה את נאשם 8 בהתמדה ובאדיקות לאורך שנים על קבלת הכספים. לא הוצגה ראיה כלשהי, שיש בה להצביע מדוע היה על נאשמת  9 לסטות מדרך פעולתה לאורך שנים בהן דיווחה בנאמנות לנאשם 8 על כל 'פרוטה', שנתקבלה מעד המדינה".

"עד המדינה הנעים ניגוני הללויה באוזניה" (עמ' 53)

על היחסים בין עד המדינה לשולה זקן: "עד המדינה ביקש את קרבתה, ראה בה יעד משני בדרכו אל מטרתו, נאשם 8. עד המדינה העביר, לאורך השנים, לרשותה, מאות אלפי שקלים. עד המדינה ביקש לקנות את פעילותה לטובתו, והיחס החם שהפגין כלפיה היה חלק בלתי נפרד מהשקעתו בה… מדובר באדם שידע לומר לה אך ורק מילים חמות, טובות, ועשה כל על-מנת לבטא הערכתו הרבה אליה. עד המדינה מוכן היה לציין בפניה כי מוכן הוא לקבל אותה לעבודה במשרדו תמורת שכר גבוה לאין שיעור משכרה כעובדת מדינה (הצעת שוחד?!). עד המדינה הנעים ניגוני הללויה באוזניה. עד המדינה לא רק דיבר, אלא גם עשה מעשים משמעותיים, כמו העברת מאות אלפי שקלים לשליטתה".

"עובד הציבור לא נדרש לערנות מיוחדת… שכן הגבול חד וברור" (עמ' 54)

עורך דינה של שולה זקן "הטעים בניתוחו המרתק את אופן התנהלותו של עד המדינה" ולטענתו, בהתנהגותו של עד המדינה הוא ״העלים״ מעין את מטרתו ו״הרדים״ את שולה זקן מלראות שלא את ידידותה הוא מבקש, אלא את השפעתה וכוחה בלשכה לטובת ענייניו שלו, והתנהלותו החברית, שלוותה בהרעפת טובות הנאה, ״הרדימה״ את ערנותה של שולה זקן, שהאמינה שהמתנות ניתנות במסגרת יחסי החברות.
השופט רוזן: "לא אוכל לקבל עמדתו של הפרקליט המלומד. לא שררה, כמפורט כאן, בין השניים חברות, במובן הנכון והמקובל של תיבה זו. עד המדינה ביקש לכבוש 'יעד משני' בדרך לכיבוש 'היעד העיקרי' (נאשם 8) לקידום ענייניו, והנאשמת ביקשה לעשות לביתה, כמו גם להגדיל עוצמתה בדרך העשרת קופת הבחירות של האיש לו סגדה… גם אם נבקש לילך בשיטת הפרקליט הנכבד, הרי ראוי לקבוע כי עובד הציבור לא נדרש לערנות מיוחדת ולא נדרש לזהירות בבואו במגע עם אנשים סביבו, שבנופת שפתיים משדרים חיבה, הערכה וחברות, בליווי מתנות, שכן הגבול חד וברור: עובד ציבור מנוע מלקבל מתנות. על עובד ציבור אסור לקבל מתנה כלשהי מאנשים הבאים עמו במגע במסגרת עבודתו. הכללים ברורים וידועים (ראה חוק שירות הציבור (מתנות) תש״מ – 1979). אין לקבל מתנות, ובטח ובטח אין לבקש מתנות, מאזרח הבא עמך במגע במסגרת עבודתך, ובודאי אזרח הנזקק לשירותך כעובד ציבור, אלא על-פי הכללים הקבועים בחוק… הנאשמת לא 'הורדמה' ולא טעתה במצב דברים. הנאשמת בעיניים פקוחות ובנפש חפצה נטלה טובות ההנאה לעצמה ולנאשם 8".

"תיאורים מתפתחים בעקומה פרבולית" (עמ' 55)

"תיאוריה של הנאשמת 9 הינם תיאורים מתפתחים בעקומה פרבולית. פעם כך ומיד אחר-כך אחרת… הנאשמת 9 בחקירתה הראשונה ציינה כי אינה יודעת כלל עיסוקיו של עד המדינה. ימים אחר-כך היא יודעת שעד המדינה קשור לפרויקט הולילנד, אבל אינה יודעת מה חלקו, האם הינו בעלים או שותף זוטר. בבית-המשפט ציינה כי עד המדינה הינו איש עשיר מאוד, שמקור כספיו אינו בהכרח נוגע לפרויקט הולילנד. הנאשמת 9 הדגישה כי מעולם עד המדינה לא ביקש ממנה עזרה הנוגעת לעבודה. ברם, מיד בהמשך, בעקומה סיבובית ציינה כי 'נרדמה בשמירה', וכן 'בטיפשותי הרבה, נסחפתי', 'נורות אדומות… הן לא פעלו פה'... הנאשמת 9 פעלה במסגרת תפקידה לבקשותיו של עד המדינה וה'נורות האדומות' שדלקו בראשה היו בבחינת מכשול קטנטן, שלא מנע ממנה לילך בדרכה".

"בלא משים הודתה בתזה הנטענת על-ידי המאשימה" (עמ' 57)

שולה זקן טוענת כי לא ידעה שעד המדינה השתמש בה כדי להתקרב לאהוד אולמרט, אך מצד שני, כשנשאלה מדוע בשנת 2007, לאור יחסיה הקרובים עם עד המדינה, עד המדינה לא סיפר לה על קשייו ותלונותיו כלפי נאשם מס' 1, הלל צ'רני, יזם פרויקט הולילנד, היא השיבה: "מה הוא יספר לי ? אני מושעית, אין לי עבודה, מה הוא יספר לי ? סליחה הוא ביקש להיפגש איתי הוא שאל אותי אם אני רוצה כסף, הוא הציע לי כסף, אמרתי לו שאני לא צריכה״.

השופט רוזן: "ביתר שאת, מערכת היחסים החמה וההדוקה שתוארה על-ידי הנאשמת בבית-המשפט 'התקררה' בשנים 2007 ואילך, משהנאשמת 9 הועברה מתפקידה ומעמדה לא היה כבעבר. דווקא משנסתבכה בחקירות משטרה והושעתה מעבודתה, עד המדינה ה'נדיב' התרחק הימנה והיא מצידה לא הקפידה לשמור עמו על אותם יחסי קרבה, אותם היטיבה לתאר בעדותה בבית-משפט. לאמור, הנאשמת 9 בלא משים הודתה בתזה הנטענת על-ידי המאשימה… אמור מעתה, הוכח בבית-המשפט כי הנאשמת 9 הייתה מודעת לעובדה כי עד המדינה הרעיף עליה מטובו כסף ומתנות, אך ורק בגין תפקידה הציבורי".

"נהר כספים שהוזרם מעד המדינה אליה הקהה את מידת זהירותה" (עמ' 59)

לטענת פרקליטה של שולה זקן, עו"ד עופר ברטל, הכסף שהיא קיבלה מעד המדינה ניתן לה בשיקים שאותם היא הפקידה בחשבונה והדבר מוכיח שהיא הייתה נטולת מחשבה פלילית ולתומה היא סברה כי מדובר במתת הניתן לה במסגרת יחסי החברות ששררו ביניהם, ולו הייתה חושדת כי מדובר בכסף מזוהם שניתן לה בגין תפקידה הציבורי, היא היתה מבקשת מזומנים או שהיתה ממירה את השיקים למזומן ולא מפקידה בחשבונה שיקים.

השופט רוזן: "משמדובר בנהר זורם של כספים שכזה, נראה כי ניתן 'להעתיק' מנוסח טיעוניו של הסנגור הנכבד, על 'הרדמת חושים' (כשטען שעד המדינה "הרדים" את שולה זקן והיא לא ידעה שהכספים שהוא מעביר לה אינם בשל יחסי החברות ביניהם אלא משום שהשתמש בה כדי להגיע לאהוד אולמרט – ע.ק.) ו'להדביק׳; נהר הכספים שעבר תחת ידה, נהר כספים שהוזרם מעד המדינה אליה, הקהה מידת זהירותה, ובהמשך הטביעה בעבירה פלילית חמורה".

"נאשם 8 ביקש בבית-המשפט להשחיר ולשקץ את עד המדינה שלא לעניין, גם במחיר אמירת שקר בעדותו בבית-המשפט" (החל מעמ' 21)
השופט רוזן מצטט את דבריו של אולמרט במשטרה ובבית המשפט על עד המדינה, שמואל דכנר: "'… הוא היה מסתובב הרבה בעירייה ו… אה.. והייתי נתקל בו. לא יכול להגיד לכם היום כמה פגישות אישיות היו לי איתו, אם בכלל, בודאי מדי פעם ראיתי אותו…  לא יודע להגיד לך, זה יכול להיות פעם בחודש, יכול להיות פעם בחודשיים… אתה יכול לצאת מהלשכה ולפגוש שמה 30 מאכרים שמסתובבים אז אה.. מאוד יכול להיות שבמסגרת כזו גם נתקלתי בו… ההתנהלות שלו הייתה התנהלות של יהודי שהיה לבוש בחליפת שלושה חלקים, הולך עם מקל… היה בו משהו בהתנהגות שלו, בדפוס ההתנהלות שלו, שהיה מאכרי… היחס שנתתי לו היה לא לפי הסימפטיה האישית שלי אליו, שלא הייתה בשמיים… והייתי זהיר איתו והיה נראה לי משהו לא, לא מעורר אמון רב… אני התרשמתי שמדובר באדם לא מאוזן, באדם לא לגמרי צלול, לא לגמרי צלול… אני כל הזמן עשיתי אבחנה, אני חשבתי שדכנר הוא טרדן ונודניק… דכנר היה קמצן, שלא הוציא מכיסו אגורה ובודאי לא חילק כספים'".

"תיאוריו של נאשם 8 אינם משקפים המציאות שנתהוותה אותם ימים… עד המדינה היה מוכר כאדם נדיב ורחב לב… האם אדם הזוכה לכבוד והוקרה שכזו בגין תרומותיו הנדיבות למוסדות צדקה וחסד, ניתן לכנותו קמצן שלא הוציא 'מכיסו אגורה'?! … נאשם 8 הגיע לטקסים אלה (של מוסדות צדקה וחסד שבראשם עמדו נאשם 11 ונאשם 6 שבכוחם היה לתרום לקידום פרויקט הולילנד ושעד המדינה העביר להם מאות אלפי ש"ח – ע.ק.) לא כאדם, שאינו יודע מימינו ומשמאלו. נאשם 8, בראייתו החדה, ראה התמונה שנשקפה למולו, בה עד המדינה היה מוכר כ'תורם' נכבד המזרים מאות אלפי ש"ח… לקידום פרויקט הולילנד…

… נאשם 8 ציין בחקירתו במשטרה כי עד המדינה הינו אדם לא מאוזן, אדם לא לגמרי צלול. עד המדינה העיד לאורך חודשים ארוכים בבית-משפט. לא צריך להיות מומחה לחקר הנפש לקבוע כי התרשמותו, כביכול, של נאשם 8, אין בה ממש… נאשם 8 ביקש בחקירתו במשטרה לבטל ולהנמיך דמותו של עד המדינה, מאחר שהודעותיו במשטרה של זה שימשו בסיס מרכזי לחשדות נגדו, גם במחיר אמירת שקר בבית-המשפט… עד המדינה לא רק שלא איים, אלא השפיע מ'טובו' על בעלי התפקידים הציבוריים, טובות הנאה הנאמדות במיליוני ש"ח… העובדה בי עד המדינה הוזמן לאירועים הנכבדים שצוינו לעיל (ארוחת ערב במלון מצודת דוד לכבוד ראש עיריית ניו יורק, ארוחת ערב עם רשימת מוזמנים מצומצמת, אירוע התרמה, חתונת בתו של אולמרט שאליה הוזמנו מספר מצומצם יחסית של מוזמנים – ע.ק.)  אינה מתיישבת בשום פנים ואופן עם תיאוריו של נאשם 8. הזמנתו של עד המדינה מלמדת, על-פני הדברים, בי מדובר באישיות שנמצאה ראויה, אליבא דנאשם 8, לכיבודים ולהשתתפות בצוותא חדא עם אישים רמים ונישאים בחברה. עד המדינה הוזמן לערב התרמה למרות, שלדידו של הנאשם מדובר במי שהינו 'קמצן', אדם 'לא מאוזן'. נאשם 8 ביקש בבית-המשפט להשחיר ולשקץ את עד המדינה שלא לעניין, גם במחיר אמירת שקר בעדותו בבית-המשפט".

"טענות הפרקליט המלומד שובות עין, אך יש לדחותן" (עמ' 25)

עו"ד רועי בלכר, המייצג את אהוד אולמרט, טען שדבריה של זקן שלפיהם היא העבירה 60 אלף ש״ח מתוך 100 אלף הש״ח שקיבלה מעד המדינה לאורי מסר עבור כיסוי גירעונות בעקבות הבחירות ניתנו רק בלחץ החקירה ("גרסת מסר") לאחר שמסרה גרסאות אחרות: "טענת זקן כי העבירה את הכספים לעו״ד מסר אינה עולה בקנה אחד עם הראיות שהוצגו במשפט, עומדת בניגוד להיגיון ולשכל הישר, ומטילה דופי חמור ביותר בעו״ד מסר, ללא כל ראיה התומכת בכך".

השופט רוזן: "לטענת הסנגור המלומד, דפוס הפעילות של נאשמת 9 מלמד בי קיבלה מעד המדינה את ה- 100 אלף ש"ח, כמו את ה- 50 אלף ש"ח, לצרכיה שלה… דברים נחרצים אלה נפוגים נוכח העובדה כי הפרקליט המלומד נמנע מלחקור בנושא את נאשמת 9 בבית-המשפט… החקירה הנגדית של נאשמת 9, על ידי פרקליטו המלומד של נאשם 8, הסתכמה בדקות ספורות… בעניין 60 אלף הש״ח, שאל הפרקליט את הנאשמת: 'מה יהיה אם אורי מסר יגיע לכאן והוא יספר שהוא לא אמר שצריך לכסות גירעונות בשנת  2004 ושהוא לא קיבל 60 אלף…'... למותר לציין, כי אורי מסר לא זומן לבית-המשפט על-ידי ההגנה… משהסנגור הנכבד נמנע מלחקור נגדית את נאשמת 9, אין לו להלין, אלא על עצמו. לאמור, טענות הפרקליט המלומד שובות עין, אך יש לדחותן…

… דבריו של הסנגור המלומד (לטענת עו"ד בלכר, העובדה ששולה זקן משכה את 60 אלף הש״ח מחשבונות בני משפחתה לא בבת אחת, מצביעה על כך שהיא השתמשה בכספים אלה לצרכיה האישיים ומשכה אותם בהתאם לצרכים אלה שנתעוררו מעת לעת – ע.ק.) בהחלט ראויים לבחינה ודיון. הצרה, כי הסנגור המלומד בחר לקבל את דבריה של נאשמת   9 בבית המשפט בשלמותם, משנמנע מלהציג לה תמיהותיו. שוב, אין לו לסנגור המלומד להלין אלא על עצמו…

… שוב, הסנגור המלומד בחר שלא 'להעיק' על הנאשמת בבית-המשפט, ונמנע מלהעלות סברתו בפניה (על פי עו"ד בלכר, 60 אלף הש"ח שלטענת שולה זקן הועברו לאורי מסר, שימשו אותה למימון חופשתה באילת – ע.ק.)".

לעד המדינה היו סיבות טובות, שעלו כדי 'דחף לאו בר כיבוש' להזדרז ולספר לנאשם 8 כי מסר לאחיו 500 אלף ש"ח (עמ' 35)

השופט רוזן כותב כי אולמרט נשען על דבריו של עד המדינה בבית המשפט, שלפיהם מששמע על עזיבתו של אולמרט את עיריית ירושלים, הוא נתמלא בכעס על כך שהשקעתו הלכה לטמיון. לטענת אולמרט, במצב זה לא היה לעד המדינה באותה תקופה מניע להשקיע 500 אלף ₪ בראש עיר העומד לעזוב את עיריית ירושלים, עזיבה שיש בה להרחיקו מפרויקט הולילנד.

השופט רוזן: "מצע עובדתי זה הנטען על-ידי נאשם  8 מצביע דווקא כי בסוף שנת  2002 עד שנת 2003 היו לעד המדינה כל הסיבות שבעולם לספר לנאשם 8 על העברת סך  500 אלף ש"ח על-ידו, לאחיו. כפי  שיפורט להלן, לעד המדינה היו סיבות טובות, שעלו כדי 'דחף לאו בר כיבוש' להזדרז ולספר לנאשם 8 כי מסר לאחיו 500 אלף ש"ח. עד המדינה ידע בתקופה זו – על-פי המצע הנטען על-ידי נאשם 8 – כי אלה הימים האחרונים בהם עדיין בכוחו של נאשם 8 ליתן תמורה ל'השקעה' על-סך 500 אלף ש"ח. בימים אלה היה בכוחו של נאשם 8 ליתן 'מפריו' והיה ביכולתו של עד המדינה, עדיין, לקטוף פירות 'השקעתו'. במצב דברים זה, עד המדינה, שאין חולק על כלל תכונותיו השליליות – לא היה דומם, בשום פנים ואופן, במקומו ונוצר בליבו הנתון, כ'סוד כמוס' לפיו העביר 500 אלף ש"ח ללא יכולת לקבל תמורה בגין ה'השקעה', במיוחד שנותרה עוד תקופה לא ארוכה, בה מכהן נאשם  8 כראש העיר ירושלים, תקופה בה נתונה לו האפשרות ליתן 'מטובו' והשפעתו לקידום הפרויקט".

"אידיוט הוא לא" (עמ' 36)

העובדות שמציג השופט רוזן: טלנסקי העביר בחודש אוקטובר 2002 ליוסי אולמרט, אחיו של אהוד אולמרט, כ-500 אלף ₪ בשיקים דחויים. השניים לא הכירו זה את זה לפני כן, והקשר היחיד ביניהם הוא אהוד אולמרט, והמסקנה ההגיונית האחת והיחידה שהוכחה בבית המשפט היא שעד המדינה העביר לאחיו של אהוד אולמרט חצי מיליון לבקשת אהוד אולמרט. לטענת אולמרט, הוא לא ביקש מטלנסקי להעביר לאחיו סכום כסף כלשהו, ולא ידע כלל על העברה כספית זו של עד המדינה לאחיו. השופט רוזן בוחן טענה זו:

"לגישת נאשם 8, עד המדינה 'הטוב והמיטיב' מסר לאחיו 500 אלף ש"ח מבלי שנתבקש לעשות כן, מבלי שהכיר אותו או היה מעניינו… הנאשם 8 ציין בבית-משפט, כי לאורך השנים בהן המשיך לעסוק, להחליט ולהנחות בעניינים בהם טיפל וקידם עד המדינה, האחרון לא פנה אליו, ולא ביקש תמורה ו/או הקלה בשל העברת הכסף הנ״ל לאחיו. דברים אלה אינם סבירים. עד המדינה ציין במהלך המשפט, שיכול והינו גנב, זייפן, עבריין, אבל – 'אידיוט' הוא לא… העולה מטענת פרקליטו המלומד של נאשם 8, כי זה מבקש לייחס לעד המדינה כסילות דעת… מדובר באדם מורכב… ברם, לא אחד יוכל לומר, שמדובר בבן-אדם חסר בינה, אוויל, שמהלכיו ונתיביו חסרי תכנון והיגיון. עד המדינה העביר סכום של כ- 500 אלף ש"ח ליוסי אולמרט, על-פי בקשת נאשם 8. בטח ובטח עד המדינה לא היה כומס ומסתיר 'תרומה' זו מנאשם 8… מדובר באדם מושחת, שהאמת לא הייתה נר לרגליו, אבל מדובר באדם חכם, שתבונתו בלטה על-פי כל אמת מידה".

"בטח ציפו אלה להכרת תודה וגמול מהקדוש ברוך הוא" (עמ' 39)

"נאשם 8 ציין כי טלנסקי לא הודיע לו כי העביר כסף לאחיו, יוסי אולמרט… אנשים נדיבים ובעלי ממון משפיעים עליו מטובם ושותקים. אנשים נדיבים מוצאים 'להשקיע' מאות רבות של אלפי ₪ באחיו – אותו לא הכירו מעולם, וממילא לא היה מעניינם (ראה למשל עדות יוסי אולמרט, כי לא שמע בשום צורה שהיא את השם 'דכנר' לפני יום 22.04.04 או לאחריו…) או להתגאות בפניו כי סייעו לאח הנזקק, שנקלע לחובות כספיים. 'צדיקים' 'נדיבים', כך נאשם 8, לא נתבקשו על-ידו להרים תרומה לאח, הוא כמובן, כך נאשם 8, לא תנה בפניהם צרות האח, והמה טרחו ופנו לאח ומטעמי 'חסד וצדיקות' העבירו לרשותו מאות אלפי ₪. השנים חלפו נקפו וה'צדיקים' שמרו את סודם מפניו. לגישתו של נאשם 8, בטח ציפו אלה להכרת תודה וגמול מהקדוש ברוך הוא על כך שנקרא בדרכם אדם הזקוק לסיוע והמה נרתמו לטובתו והעבירו לידיו מאות אלפים של שקלים בדממה מוחלטת… נאשם 8, שם כמו כאן, הינו בבחינת מי ש'לא יודע לא שומע'. טלנסקי מתוך: 'צדיקות לשמה' – חיפש אחר אחיו, מבלי שנתבקש, מבלי שהכיר את יוסי, ובטח יוסי לא היה מעניינו, ושם בחשבונו עשרות אלפי ₪".

"בלא משים חשף הנאשם דרכו" (עמ' 40)

"הנאשם 8 סיפר על העברות כספיות משמעותיות ביותר של טלנסקי לאורך 11 שנים וחצי. העברות כספיות שיטתיות… הנאשם 8 ציין כי לו ידע על מצבו של אחיו בזמן אמת, יכול היה לפנות לאחד מידידיו האמידים 'שועי עולם שעל-ידם מוטי זיסר הוא דג קטן' לסייע לאחיו. דברים אלה מתאימים ככפפה לעדותו של טלנסקי בבית-המשפט כי העביר 30 אלף דולר ליוסי אולמרט על-פי בקשתו המפורשת של נאשם 8. נאשם 8 פנה לבן-אדם, שהעביר לו סכומי כסף משמעותיים לאורך שנים, בצורה שיטתית, וזאת על-פי קו מחשבתו, כפי שבוטא על-ידו בעדותו בבית-המשפט. לאמור, בלא משים חשף הנאשם דרכו. משאחיו, יוסי, נקלע למצוקה, נרתם נאשם 8 ופעל לטובת האח בעזרת אותם 'תורמים נדיבים', שמוכנים היו לשים מכספם לטובתו".

"מה טבעי יותר מלומר לאח הגדול, האח הטוב והמיטיב: 'תודה רבה'! (עמ' 45)

"כאמור, הוכח כי יוסי אולמרט קיבל סכום כסף בסך של כ- 500 אלף ₪. יוסי אולמרט ידע כי סכום זה ניתן לו אך ורק בשל היותו אח של נאשם 8. אין על כך כל מחלוקת. מה טבעי יותר מלומר לאח הגדול, האח הטוב והמיטיב: 'תודה רבה'! האם באמת יקום טוען לטעון שיוסי אולמרט הינו בן-אדם שלא יודע להודות לקרוב משפחה שדאג לו בשעת צרה והפנה אליו 'ידיד', שהעביר לרשותו סכום של 500 אלף ש"ח?! יוסי אולמרט העיד בבית-המשפט ותכונותיו, נימוסיו הטובים והתנהגותו האדיבה ניכרו לכל עין. לא זה האיש שלא ידע ויודע לומר 'תודה' למי שדאג לו בשעת מצוקה, בהעברה כספית כה משמעותית. לא זאת אף זאת, ליוסי אולמרט היה אינטרס להודות לאחיו ולשבחו על שנרתם לסייע לו בשעת מצוקתו. יוסי אולמרט היה מודע לחבריו העשירים, שועי עולם, של אחיו. יוסי אולמרט ידע כי יכול ויהא זקוק לעזרה נוספת עכשיו ובעתיד. יוסי אולמרט ידע כי ללא הכרת תודה מלאה ושלמה, ייסגר בפניו 'אוצר הפלא' שברשות אחיו לעולמי עולמים. האם באמת ניתן לטעון ברצינות כי התנהגות בסיסית, לומר "תודה" לאחר קבלת סכום כסף של כ-500 אלף ש"ח – הינה בלתי מחויבת המציאות?! האם באמת יקום טוען לטעון, שעד המדינה הינו 'קמצן', 'אידיוט', טלנסקי הינו 'הזוי' ויוסי אולמרט הינו 'אוטיסט' המנותק מהתנהגות חברתית בסיסית?! [במאמר מוסגר אציין, כי הדברים המצוינים לעיל הינם בבחינת "קל וחומר" לאור העובדה כי יוסי אולמרט בבית-המשפט סיפר כי שנתיים אחר-כך, משקיבל שיק על-סך 19 אלף ₪ מנאשם 8 : 'אמרתי לו יפה תודה רבה...'"

אשתו ואחיו של יוסי אולמרט לא ידעו על מצבו הקשה, אבל עד המדינה כן ידע על מצבו הקשה? (עמ' 45)

לטענת ההגנה אולמרט לא ידע על מצבו הכלכלי הקשה של אחיו, יוסי, בשנת 2002, ולכן לא עלה על דעתו לפנות לעד המדינה ולבקשו "להרים תרומה" ולסייע לאחיו במצוקתו. גרושתו של יוסי אולמרט, אשתו באותה תקופה, "ציינה שלא ידעה כל מאום על חובותיו של יוסי. לבקשתו של יוסי, גב׳ אולמרט חתמה על מכירת הדירה שבבעלותם, דירה שאמה, ניצולת שואה, סייעה לה ברכישתה - זאת מבלי שידעה, כל עיקר, על מצבו הקשה של מי שהיה בעלה, ומבלי שידעה על מה היא חותמת?! יצוין כי גב׳ לינדה אולמרט סיפרה כי נטלה משכנתא בעבר, ורכשה דירות. גב׳ לינדה אולמרט הייתה מודעת לכרטיס האשראי חסר הכיסוי שברשותה, אך היא, לדידה, לא ידעה על מצבו הקשה של מי שהיה בעלה. בוא וראה עמדת ההגנה ; אשתו של יוסי אולמרט, לינדה אולמרט - לא ידעה על מצבו הקשה. אֶחיו של יוסי אולמרט, ירמי ועמי - לא ידעו על מצבו הקשה. נאשם 8 לא ידע, כמובן, על מצבו הכלכלי הקשה. אבל, אבל רם וצלול, עד המדינה שלא הכיר את יוסי אולמרט, וזה לא היה מעניינו - ידע על מצבו הכלכלי הקשה, עד שטרח לאסוף כספים, שלא היו ברשותו, חילקם לשיקים דחויים ומסרם לידו?!"

"זכאי מחמת הספק, ליתר דיוק צל ספק" (עמ' 50)

"סקר בשווי 70 אלף ש"ח עבור נאשם 8 לבקשת נאשמת 9. אמור מעתה, נאשם 8 זכאי מחמת הספק, ליתר דיוק 'צל ספק', בכל הנוגע למימון הסקר על-ידי עד מדינה".

השופט דוד רוזן (צילום: עידו ארז, ynet)

השופט דוד רוזן (צילום: עידו ארז, ynet)